למרות שהוא מעצב לשני המינים, ההחלטה של מעצב האופנה שי שלום להקדיש את תצוגת האופנה שהעלה הבוקר (שני)במסגרת שבוע האופנה גינדי, לגברים בלבד, התבררה כנכונה ומוצדקת. על רקע 18 התצוגות שיבואו ויעלו אחריו שלום פתח את סבב התצוגות הישראלית הוא נקט בקונספט שיבדל אותו באופן מיידי מהשאר. לא רק משום שדוגמנים זכרים בלבד צעדו על המסלול, אלא מכיוון שהוא חשף באמצעותם את היתרונות המוחלטים שלו - שליטה גמורה בכל הקשור לחייטות ויכולת להציע אוסף מהודק ועתיר קריצות אירוטיות מעודנות, כפי שאף מעצב אחר עדיין לא מציע.
הפתיחה הייתה מושלמת. דוגמן במעיל פרקה תכול, העשוי מעור רך כסאטן, שנגזר בגזרה נדיבה ומשוחררת ונרכס בשרוך עבה, הוכיח כי אין תחליף לבגדים עשויים היטב, שרוח של יוקרה אמיתית נודפת מהם. למעט פזילות קלות, זהו הטון שנשמר לאורך כל התצוגה. מעין תמהיל עתיר גוון שנע בין חוף הים וסיפון יאכטה ים תיכונית, לאחר צהריים צרוב שמש. בגדי ים סרוגים ומעכסים מצד אחד, נלבשו עם סריגי רשת הדוקים מעט בצבעי פסטל נעימים, כשמנגד מכנסי פשתן לבנים שנקטמו בקו הקרסול, ליוו חולצות מכופתרות אוויריריות או בלייזרים צרים ומפוספסים בצבע. הסיפור הקיצי הבשיל בסופו של דבר לסיפור מלחים של ממש, עם האדום-כחול-לבן הנצחי, אבל זכה להגשה אינטליגנטית ולשילוב בין דוגמאות גראפיות מהונדסות, שהרחיקו אותו מקלישאות ועטפו אותו בעננה מרעננת וקרירה כמנטה טרייה.
בכלל, ניכר שמה שהעסיק את שלום, מלבד יצירת בגדים מחמיאים וסקסיים במידה, היה יצירה של מרקם וקונטרסט. מערכות לבוש רבות הוגשו כשהם חצויים לבלוקי צבע גיאומטריים, כמו מכנסיים או ז'קטים שחציים בגוון אחד וחציים בגוון אחר. זהו סיפור רלוונטי מאוד לקיץ 2013, והוא משתלב במידה רבה בצמא של מעצבים רבים לנטוש את הרהב המוגזם ולאמץ חסכנות מהודקת יותר.
