שלא במפתיע, ששון קדם החליט לכנות את האוסף שלו לקיץ 2013 בשם 'מסע'. כינוי מתאים למדי כאשר לוקחים בחשבון שנוודות, או חזות של מראה נוודים, היו ונותרו סממן מובהק בכתב ידו, עם שכבות הבדים המונחים זה מעל זה, והמראה הטבעי והמגובב לכאורה (שלמעשה נוצר בעמל רב ומתוך כוונה מלאה). אבל שיערן של הדוגמניות שנצבע באפור, המחיש שאותו טיול הוא טיול חיים, ולא סתם שוטטות חסרת משמעות.
בתחילה לא היה ברור לאן פניו של קדם מועדות. מקבץ של דוגמניות שפתח את התצוגה בבדים מנוקדים ומפוספסים, שנקשרו זה על זה כפקעות העשויות מציפ?יות עצומות, דמו לאין ספור פרקים שכבר נקראו בספר יצירתו של המעצב. אפילו גילי סער, שדגמנה פעמים רבות עבורו, נכללה באותה קבוצה. אולם, ברגע שירדו מהמסלול, ובמקומן עלתה דוגמנית באוברול רחב מימדים בגוון האדום העז והחיוני ביותר שניתן להעלות על הדעת, או דוגמנית במערכת קימונו לבנה הנרכסת בחגורת אובי רחבה ואדומה כדם, הומחשה התפנית. מסתבר, שהייתה זו בחירה מושכלת לפתוח את המיצג במוכר, כך שהסטייה ממנו תהיה חדה ככל האפשר. הרי צבעים עתירי נוכחות נדירים במשנתו הרגועה של קדם.
ולמרות זאת, היה זה מסע מוזר במקצת. הוא דמה לאדם שרוצה לצאת מהבית, פוסע צעד בחוץ ומיד שב על עקבותיו כי שכח דבר מה. וכל התקדמות שהמעצב הוותיק לקח על עצמו כמו שמלה נפלאה מכותנה בהירה, שהדגישה באופן שאינו אופיינו לו מותניים צרים במיוחד וחשפה גוף נשי במובהק נתקלה גם במבט לאחור, אל עבר שיטות שהוכיחו את עצמן עבורו. בין אם בשמלה בלונית ומנוקדת, שהרכינה ראש מול המנטורים הרוחניים של קדם מהאוונגרד היפני, או בין אם באותם משחקי נפחים אין סופיים, שלעיתים מתנגדים התנגדות יתרה לגוף ומקשים עליו.
ועדיין, מספר פריטים לא מבוטל ובמיוחד אלה שעברו הפשטה מבורכת - גרף קריאות התפעלות מוצדקות. שמלת מעטפת בגוון אפור-ירקרק, שחצאיתה מלופפת מבד ברוקד מודפס בעדינות למשל, הוכיחה כי למעצב יש עוד מטען רב להציע. היה בה נעימות של השלמה עם האישה; אלגנטיות מסוג חדש ולא פרובוקציה על קווי מתאר. לעיתים צריך פשוט להיפטר ממשקל עודף כדי להגיע לעיקר.
