איך שומרים על איזון בין כניעה מוחלטת למגמות חולפות, לבין שמירה על כתב יד מקורי (גם אם במחיר של אי רלוונטיות ביחס למתרחש), והאם אפשר לתרגם טרנדים מבלי להציג על המדפים דגמים שדומים ליותר מדי עיצובים אחרים בשוק? זו אולי השאלה המשמעותית ביותר האופפת את קולקציית הקיץ של מעצבת מוצרי העור והתיקים דניאלה להבי.
הסוגיה צצה ברגע קריטי בקורות החיים של המותג, שפועל למעלה משני עשורים. בשבוע שעבר נפתחה בהשקה שקטה חנות חדשה וחמישית במספר באיזור תל אביב בקניון רמת אביב, הנחשב לקניון היוקרתי ואחד המצליחים בישראל. אותו קניון, שיכלול החל מחודש מאי הקרוב גם בוטיק של בית האופנה העילי לואי ויטון. מילא נקודת המכירה הנוספת, הרי שבשנתיים האחרונות פועלים בדניאלה להבי להרחיב את ההפצה גם בארצות הברית, שם נתקלים בדרישות חדשות של שוק רווי ועתיר תחרות.
מסתבר, שעם כל הכבוד לוויטון, דווקא למתרחש מעבר לים יש השפעה גדולה לאין שיעור. "וואו. המון. אנחנו לומדים המון מהשוק האמריקאי", מציין אורי להבי, מנכ"ל המותג. "כוונות החדירה לשוק הצריכו אותנו לחדד את השפה שלנו. מה אנחנו מביאים, מה מזוהה איתנו. הפריטים צריכים להיות סוכנים שלנו. גם למדנו שאין יותר בייסיק. החליפה את זה המחשבה איך יוצרים It-bag, תיק שהוא מצד אחד מזוהה עם ערכי המותג והסגנון שלו, אבל מצד שני גורם לאשה להתאהב בו כי הוא רק שלה".
קולקציית הקיץ של המותג, שנוצרה כולה תחת קונספט של "אהבה לחומרים", ועל כך רוויה בטקסטורות, שופעת צבעוניות קונטרסטית של שחור לבן ומרקמים מטאליים, שנעים מכסוף אמיתי ועד זהב ורוד ומאובק למדי. זהו ציות די מקיף לתחזית המגמות העונתית. להבי, שמודע היטב לעובדה, מצביע מנגד על שורה של דיטיילים שנובעים מארכיון המותג, ואשר חוזרים בוואריאציות שונות. למשל סגירת מגנטים במקום אבזמים, כפי שמתגלה בדגם קטן ששפתו מתגלגלת ברכיסה כתוצאה של משחק מתכתי בין המינוס לפלוס או בתיק מעטפה קטן ואלגנטי, שגופו מורכב מפיסות עור אקזוטי לצד עור חלק.
משמעותי יותר הוא משחק הדפנות. אחד הדגמים האיקוניים של להבי הוא תיק נשיאה מתקפל ומעוגל, שנראה כעשוי מקשה אחת של חומר, שחזית גופו מבוטנת וקשיחה, ואילו הדפנות הצדיות רכות ובלתי מבוטנות. הכרעה, היוצרת משחק נפחים מועדן. הפרט הזה חוזר בשורה של עיצובים נוספים. אם זאת, יש גם קוץ קטן. אותו עיסוק בדפנות מייצר בחלק מהדגמים צורת טרפז, שנעשתה היפר-טרנדית בשנה החולפת הודות לאחד הדגמים האיקונים של סלין, והשאלה הראשונית צצה ועולה מחדש האם זה מבודל ונראה מקורי, או שלא מספיק?
כך או אחרת, השאלות התנקזו בסופו של דבר ליצירת הקולקציה העשירה ביותר שידע המותג מעודו. לצד תיקים בעלי חזות פרקטית, שניבטים מהם רוכסנים וכיסים שימושיים, כמו למשל דגם בשם "לאנץ' בוקס", שמשלב בחן בין קלאסיקה לגישת רחוב, או קבוצת "קימברלי", שנהנית מאסתטיקת רוק מעודנת בזכות שימוש במוטיב רתמות עור קשוח, התפתחה באופן ניכר קבוצה המכונה במותג "ליידי-לייק", כלומר תיקים קוקטיים וקופסתיים, שקל להגדיר אותם כארנקים מגודלים (שדומים להם מתנודדים בדרך כלל מזרועות ידועניות נוסח אלכסה צ'אנג). אלה, ובמיוחד אלה המלווים בצמד רצועות אחיזה קשיחות, מספקים זריקת מרץ, ופונים במודע לקהל מעודכן וצעיר פי כמה ("בארצות הברית זה להיט, בארץ עוד לומדים לאהוב אותם"). תרומה דומה מספקת גם קולקציה במהדורה מוגבלת, שתושק בחנות החדשה ברמת אביב ובחנות המקוונת של דניאלה להבי, המבוססת כולה על צבע לבן, המשולב עם גוון נוסף.
תנופת הגיוון ניכרת גם בקו הנעליים, שאימץ הפעם את הטון הגראפי הקונטרסטי שנקשר בקיץ 2013. כעיקרון, סגנון האימומים נוטה לשמרני, עם העדפה ברורה לנעליים שטוחות, כמו נעלי סירה דקות העשויות עור בדוגמת קרוקו שעל חרטומן משולבת חגורה קטנה, או לנעליים עם עקב בינוני. יוצאי דופן, ומותירים רושם עמוק הרבה יותר, הם זוג סנדלים המבוסס על סוליה מוקצפת ומחורצת עמוקות, מעין תשובה מקורית ואקסצנטרית ייתכן ה-It Bag של הנעליים - לסוגיית נעלי הפלטפורמה.
ומהו מחירם של העושר והגיוון? אירונית - הימצאותה של קבוצת תיקים זולה יותר, המתומחרת סביב רף אלף שקלים. זהו כמובן ניסיון לפנות אל קהלים נוספים, ולמתוח את טווח המחיר עד כמה שניתן, אבל אם אפשר להבין בקלות רבה מידי ומבלי להציץ בתג המחיר איזה דגם שייך לקבוצה הקטנה הזו ואיזה לא, הרי שנדרשת מחשבה מחודשת על העניין כולו. תיק סל מעוגל, שמאופיין בחלקו העליון בחיתוכים אנכיים היוצרים מעין דוגמה מרושתת, מפגר טכנית ביחס לאחרים ומזכיר מלאכת יד במובן הרומנטי פחות של המושג, גם אם הוא מוצג בצבעי העונה. יוקרה מוגשת בצורתה הטובה ביותר כשהיא לא מתנצלת.
תיקים: 490-2,190 שקלים; נעליים: 590-1,190 שקלים; ארנקים: 129-590 שקלים; אקססוריז: 49-350 שקלים