לאחר שבקולקציות לקיץ הנוכחי עולם האופנה כילה את כל האופציות האפשריות בנוגע לפסים, והפך אותם למוקצים מחמת מיאוס, הוא מסמן כעת מרקם גראפי נוסף דוגמאות משובצות. לצד שורה של תתי מגמות העתידות לפרוץ עם עונת הסתיו הבאה בין היתר גווני ירוק זית וצלליות של כתפיים שמוטות - המעצבים בוחנים כל אופציה להצליב קווים ישרים.
מסתבר, שקיימת הגישה המסורתית למשבצות, ומנגד גם גישות רדיקליות יותר. בקולקציה המושמצת של סן לורן פריז (שרק בגלל שנאת המבקרים תהפוך בוודאי ללהיט מסחרי), רקח המעצב הדי סלימן הומאז' קלישאתי לגראנג' של שנות ה-90, נוסח להקות כנירוונה, והצעיד ספק-דוגמניות בחולצות פלנל ושמלות קטנות, משובצות בגוונים של שחור-אדום וכחול-אדום.
תחושה של היעדר רעיונות חדשים סיפקה גם הקולקציה של מוסקינו, שאמנם נהנתה מחזות עולצת פי כמה, אבל מחזרה פעם נוספת משבצות טרטן. המרקם, שלרוב מתבסס על רקע אדום או ירוק, מלווה את התרבות הסקוטית עוד מימי הביניים, בזמנים שלכל משפחה מורחבת הייתה דוגמת שיבוץ ייחודית משל עצמה, והוא זכה בהיסטוריה המודרנית לאין ספור אינטרפטציות, החל מאימוצו על ידי תת-תרבות הפאנק (ו-ויוויאן ווסטווד) ועד לשימושים מרחיקי לכת על ידי מעצבים קונספטואלים נוסח אלכסנדר מקווין.
אבל היו מעצבים שבחרו לצטט קלישאות חבוטות פחות. דמיר דומה הציג בקולקציית הגברים לחורף הבא מעילי צמר עבים שעוטרו בדוגמאות מרובעות בגוונים רעננים יחסית של סגול וצבעים נוספות, והפיזור שלהן על פני הבגד נסח בעיצוב עומק חדש ומשמעויות גראפיות מסעירות. גם בלואי ויטון האפקט היה מרגש פי כמה, למרות קולקציה קלאסית ונוסטלגית למדי. מעיל תכול וארוך, המשובץ בעדינות לכל אורכו, הוכיח כי לעיתים שימוש מעודן באלמנטים גראפיים הוא זה שיכול לעשות הבדל מהותי בין מעיל אחד לאחר, ולהפוך עיצוב מוכר מגנרי לספציפי.
מדוע משבצות? הסיבה דומה לגאות הנוכחית בשימוש בפסים. זוהי דוגמא על זמנית כמעט, ויש בה משהו מוכר, כמעט חמים ומזמן. למעשה, חלק גדול מהחומרים עליהם מתבססות הקולקציות הם חומרים בעלי מורשת, כמו אותו טרטן, אריגי "פרינס אוף ווילס" (בדי צמר בריטיים בטקסטורת משבצות דקיקות) או הדפס "גינגם", המזכיר מפות איטלקיות וחולצות גבריות, בסגנון הקולקציה של פראדה. למשבצות יש גם יתרון נוסף. ההיאחזות בצורה גראפית מוכרת ומזוהה כל כך, מאפשרת למעצבים לאחוז בסכין כפולה גם ביצירתם של פריטים קונספטואליים יותר, היא פורטת על הנימים הנוסטלגיים המסתתרים בנפשם של חובבי האופנה.
בכלל, ניכר שקונספט העל שמוביל את עולם האופנה כעת, עם הידיעות על הביצועים הכלכליים הקלושים של אירופה, הוא ניאו-קלאסיציזם. יצירה של דברים חדשים באמצעים ישנים. הוא החל עם התאווה למינימליזם ולרוח המודרנית בעונה האחרונה, ופניו אל רומנטיקה שאמורה לסחוף את כל הלבבות. כי מי יכול לומר לא לאהבה, גם אם היא שרה את אותה הסרנדה בדיוק, פעם אחר פעם?
