לפני כ-15 שנים סיימה פזית קידר את לימודיה במחלקת האופנה של שנקר. רק לפני קצת יותר משנה היא החלה לעצב תחת המותג הנושא את שמה. סטודנטים ובוגרי לימודי אופנה בטח היו מרימים גבה לנוכח השביל המשתרך בו צעדה קידר, אך בעיניה זה פרק הזמן שהיה נחוץ לה להבשיל.
בשנים המפרידות בין סיום הלימודים לביסוס המותג שלה, קידר (49) התמקדה באופנה אך מזווית אחרת. במשך שמונה שנים היא עסקה בניהול ברשתות זרות כמו מנגו, פול אנד בר, גס ומורגן. לאחר מכן היא עבדה בתור קניינית חיצונית של אקססוריז עבור רשתות מקומיות כמו לוצ'י, גולף, רנואר ו-h&o. במקומות אלו צברה ניסיון אמתי מהסוג שאי אפשר ללמוד בשום מוסד אקדמי, ואת הדרך בה מתנהל השוק.
קידר לא יודעת למקם את הטריגר המדויק שהוביל אותה להתחיל לעצב בעצמה, אך ככל הנראה הייתה זו האהבה לצייר שפתחה לה את צ'אקרת היצירה. מכאן לשם, היא החלה לעצב תכשיטים, והחזרה לעבודה עם הידיים הובילה את המעצבת לתור אחר סטודיו בתל אביב, עיר הולדתה ומגוריה. קידר התמקמה בשולי שוק הפשפשים ביפו, ומכח האינרציה היא מצאה את עצמה מעצבת גם אקססוריז ובגדים.
"הזהות המותגית החלה לקבל בהירות", מבארת קידר שנראה כי לא הייתה יכולה להיות שלמה יותר עם האופן שבו חייה התגלגלו. "זה עניין של בשלות. הרגשתי שעכשיו הגיע הרגע והיכולת לזהות דבר שהוא יותר מורכב ושלם. יש כאלה שיש להם את זה מיד ולי כנראה לקח 15 שנה. נמשכתי גם לצד הניהולי ובמשך המון שנים הצד העסקי והמאורגן הוביל. פתאום הייתה נקודה בחיים שהייתה בה תאווה ליצור".
קולקציית הקיץ הנוכחית היא הקולקציה השנייה של קידר, אך לדבריה זוהי הקולקציה המלאה הראשונה שהיא משחררת, היות והקודמת לא הייתה מספיק רחבה. מלבד זאת, אם בעונה הקודמת יצרה המעצבת שתי קולקציות דיכוטומיות של בגדים ואקססוריז, העונה יצרה המעצבת את שתי הקולקציות בכוונה ליצור ביניהן הרמוניה.
הקולקציה אכן הרמונית ומגובשת, וניחן כי היא עוצבה על ידי מעצבת ואישה שיודעת מה היא רוצה עבור נשים שיודעות אף הן מה הן רוצות. או לפי הניסוח שלה - "נשים שרוצות להתלבש. אלגנטיות שהיא נשית אבל נינוחה". מבחינתה של קידר, זוהי תמצית ה-DNA הישראלי - מראה לבוש אך בו זמנית נטול מאמץ.
מבחינת סגנון, קל להבחין בשני קווים עיקריים, האחד עם אופי ספורטיבי קמעה והשני מתכתב עם השפעות אוריינטאליות. המוטיבים הספורטיביים באים לידי ביטוי למשל בקווי תפר אלכסונים ומכפלות שעושות שימוש בסרטי אלכסון שמזכירים דיטיילים מעולם אופנת הספורט. מנגד, גזרות קימונו רכות, שכמיות משי-שיפון שקופות וקפלי בד אלכסונים מעלים אסוציאציות של גיישות פוסט-מודרניות. קידר עושה שימוש בבדים רכים וקלים כמו כותנה, ויסקוזה ומשי אך גם שימוש בבדים סינתטיים איכותיים הוא לגיטימי בעיניה, כל עוד הוא תורם לבגד אם ביציבות הבד ואם באופן נפילתו על הגוף.
אולי מתוקף הניסיון הרשתי, הצעת ההגשה הסופית עשויה היטב אך גם די שמרנית - סקאלת הצבעים העיקרית היא של שחור-לבן עם סטיות תקן קלות של הדפסים אפרפרים וצבעי אבן וניוד. בשילוב הגזרות הקלאסיות מתקבלת קולקציה שאינה חדשנית או פורצת דרך, אך מנגד גם כזו שאינה מתפשרת. הדגש המוקפד על הדיטיילים ועל איכות הגימורים ניכר בכל דגם, מה שבוודאי מושפע מהחיבור העמוק של המעצבת לתכשיטי אופנה, אשר דורשים עבודה פרטנית וקפדנית.
אגב, למרות שעוצבה תוך התאמה לקולקציית הבגדים, דווקא קולקציית האקססוריז משדרת טעם נועז יותר. קידר עיצבה חגורות ותכשיטים שמשלבים אלמנטים אוריינטאליים עם נירוסטה תעשייתית, ציפויי זהב, שבבי עץ, חוטי עור וקריסטלים ישנים שמצאה בחנות שמוכרת מנורות משנות החמישים. בחלק מהבגדים היא אף שוזרת אלמנטים זהובים מינימליסטים, שמספקים קריצה מתוכשטת.
המעצבת חוזרת תכופות על שילוב המילים "נשי" ו"אלגנטי" בכל הנוגע לפרספקטיבה האמנותית שלה. אפשר להסיק מכך כי האג'נדה שלה היא יותר פראקטית מאשר יצירתית. קידר חושפת בעצמה כי אחוז לא מבוטל מלקוחותיה הן נשות קריירה בוגרות שמחפשות אאוטפיט מסוגנן ונוח שיהלום את שגרת חייהן המשרדית. לאחרונה אף פתחה המעצבת חנות שניה בקניון רננים ברעננה ובמקביל גם החלה ליצור שמלות ערב מתונות שמפגישות גזרה ישרה עם משי, רצועות עור דקיקות ודיטיילים מתוכשטים עדינים. שני מהלכים שמסמנים באופן ברור אפילו יותר מיהו קהל היעד של המותג. מעניין לחשוב אם 15 השנים הללו השפיעו על החזון האופנתי של קידר, ואולי לולא הפאוזה הארוכה הזו היא הייתה יוצרת קולקצייה צעירה ורעננה יותר. מאידך, אם בשנה תמימה אחת היא פיצתה על "הזמן האבוד" עם קולקציה רחבה כל כך, מסקרן לחכות ולראות מה טומן בחובו ההמשך.
טווח מחירים: 130 - 800 שקלים
יהודה מרגוזה 30, שוק הפשפשים יפו; קניון רננים, רעננה.