עוד הרבה לפני שעברי לידר וג'וני גולדשטיין, במסגרת הצמד TYP, חיברו בצורה מעוררת השתאות בין אופנה למוזיקה, הייתה דנה אינטרנשיונל. הקליפ המושקע לטראק צ'ינקווימיליה, שיצא בשנת 1996, ונודע מאז כאחד מהלהיטי ההאוס הגדולים של התקופה, היה אחד הניסיונות הנועזים והמוצלחים ביותר בגזרת הסגנון. כוחו היה נעוץ בשפה מקורית לא רק שמילות השיר היו גיבוב אגבי לכאורה של ביטויים לא מובנים, אלא שאינטרנשיונל נראתה בו כפי שלא נראתה מעולם. שיער מוחלק, עיניים פעורות, קעקועים בוטים ושמלות קשירה שקודמו על רקע של איפור ביזארי ורקדנים חשופי חזה, שראשם תחוב בתוך מסיכה מוזרה. זה לא היה דומה לשום דבר אחר שנוצר בארץ, ועל ידי כך אישר למעשה את האישיות המקורית, החד פעמית, של הכוכבת.
הבוקר נחשף קליפ חדש של אינטרנשיונל לטראק 'לוקה', שנועד לקדם את סוף שבוע הגאווה שיערך בתל אביב ב-7 ביוני. אחרי להיטים מתוקים שהרדיו אימץ בחום (נוסח 'לאב בוי'), אפשר לומר שהוא חוזר אל השפה הלא מתפשרת של הקליפ ההוא. מלבד העובדה שהטראק, שמאופיין בקצב אגרסיבי, מכוון ישירות אל רחבת הריקודים, הרי שהאווירה בסרטון, שצולם בשחור לבן בתחנת כוח תעשייתית באשדוד, מקדמת יצר משולח רסן ואופנה אוונגרדית, עמוסה בחיבורים שנויים במחלוקת, עור חשוף ותאווה.
"זו הפעם הראשונה שאני עובדת עם הבמאי רועי רז, והחיבור בינינו היה מידי ונדיר", מספרת אינטרנשיונל על התהליך שהוביל ליצירה הסופית. "הוא פשוט הבין את הרוח של השיר, משהו שקשה להסביר במילים, והביא רעיונות ויזואליים שפשוט השלימו את מה שמעבירה המוסיקה. זה בעיקר עולם של אסוציאציות, כאלה שאי אפשר לתת להם שמות והסברים. סוג של עולם דקדנטי, עצוב, כוחני, פנטזיה מהגיהנום. 'אנרגי א-לוקה' - אנרגיה משוגעת. לכולנו יש לפעמים סוג של אנרגיה כזו, ורק שנותנים לה ביטוי, אפשר באמת להשתחרר ולחזור לשפיות".
על עבודת הסטיילינג הופקד ראובן כהן ואת מראות האיפור והשיער יצר מיקי בוגנים. "הבריף שקיבלנו היה ליצור עולם אפל וקיצוני", מסביר כהן. "לא ללכת למקומות קונבנציונליים של יופי, מהסוג שכוכבות בדרך כלל רוצות. הייתה לנו יד חופשית להביא חומרים אוונגרדיים". כחלק מאותם החומרים, כהן עשה שימוש במסכות של קבוצה רוסית בשם "לה רוסה", שגורפות לא מעט תשומת לב בתוך כל מערכות הלבוש הרבות ומוסיפות לכל אורגיית היצרים הזו מגע של קרנבל. "הם מייצרים מסכות היסטריות, ועשו המון עבודות במוסקבה [וגם את המסכות לתצוגת החורף של אלון ליבנה ל.ש.]. מתוכן בעצם בנינו את הסיפור".
מושך לא מעט תשומת לב הוא השיער הבהיר שהכוכבת מתהדרת בו הפעם. "החוויה עם דנה זה שאפשר לעשות הכל. במשך עשרים שנים אין דבר לא עשינו", מציין בוגנים על המראה שנרקח עבורה. "הפעם, בהתאם לשיר, הלכנו על לוק חצוף - בלונדינית עם שורשים בולטים. הרכבנו אותו עם אייליינר ענק ותוספות שיער בבלונד מרענן".
אי אפשר להתעלם מהטון המיני המעורב בשפה הוויזואלית. אינטרנשיונל מצידה, לא חשה שמדובר בגישה בוטה. "אני לא חושבת שבוטה היא המילה הנכונה. אני ממש לא חושבת שיש שם משהו חושפני, ובטח לא סקסי במובן המקובל של המילה. יש אימג'ים כאלה שנכונים לאווירה של הטראק. השמלה של מורן מזור באירוויזיון הייתה יותר חשופה מכל התלבושות בקליפ הזה, וראו שם הרבה יותר שטח ציצי. הפעם אני דווקא די מכוסה, לא? אולי זו האווירה של הקליפ שנותנת תחושה של משהו נורא נועז".
האם היה צריך לשכנע את אינטרנשיונל ללבוש פריט כזה או אחר או לאמץ את הגישה הפרובוקטיבית? "בניגוד לתדמית שלי, אני מאוד נוחה ומקשיבה לאנשים שעובדים אתי, בטח לראובן כהן שמלווה אותי מתחילת הקריירה והוא אלוף בתחומו. רק כשבגד מסוים מגביל אותי בתנועות, בתזוזה, או גורם לי להרגיש מי שאני לא באמת, אני מבקשת שננסה משהו אחר. אבל כשראובן מתעקש על משהו, הוא תמיד מוצא דרכים לשכנע אותי בערמומיות ואני מוותרת לו". כהן מצידו מציין "דנה מאוד פתוחה, והיא מבינה עניין. היא יודעת מה קול ומה ממש לא. לא עם כל אחד אפשר להגיע לדברים כאלה. ניסו להרגיע את דנה בשנים האחרונות ואני חושב שאסור. כי כל אמן, כשהוא משוחרר, מיד מרגישים את זה".
בעוד שהשפה נדמית כשפה זרה, הקליפ היווה הזדמנות לתת במה לעיצובים ומעצבים ישראליים. לפחות ארבע מערכות לבוש כולל שמלה דומה לזו שלובשת ביונסה בסיבוב ההופעות שלה הן של אלון ליבנה. בנוסף, ישנה שמלה מפרויקט הגמר של המעצבת אניה פליט ושמלה שעיצב במיוחד דרור גבע, שמוכר בזכות קו כלות מצליח. נקודת ההפתעה מגיעה, אגב, מכיוון הדוגמנים. מסתבר, שהם לובשים בגדים ועיצובים של מעצב בגדי הנשים ויקטור בלאיש, כולל פריטים נדירים מתוך קולקציות שנוצרו לפני עשור ויותר או כובעים ששימשו לתצוגה שקיים במילאנו.
נאמן לשמו, הקליפ, כמו השיר, משדר חופש פרוע. ואולי שלא בכוונה מחדד נקודה משמעותית זוהי יצירה מקומית של אמנים מקומיים שמוכיחים שגם כאן אופנה יכולה עם קצת כישרון להיעשות גדולה מהחיים עצמם.