מניוד ועד פוקסיה: מי מפחד מטאץ' של ורוד?

כשחושבים על צבע ורוד מיד עולה אסוציאציה של ילדה מתוקה עם קוקיות לבושה בשמלה ורודה, או לחילופין תינוקת רכה שרק נולדה וכולם מציפים אותה בבגדים ורודים (חלילה שיחשבו בטעות שהיא בן). במילים אחרות, ובתפיסה מאוד מיושנת, ורוד נחשב אצל רוב האנשים כצבע ילדותי. לא זאת בלבד, בגוונים מסוימים כמו מג'נטה ופוקסיה, הוורוד נחשב לצבע צעקני, בולט וצעיר, שסביר שירתיע לא מעט אנשים.

דעות קדומות ומציאות לחוד. אי אפשר להתעלם מכך שהצבע הוורוד, שהוא גם צבעו של הקיץ, נראה לאחרונה יותר ויותר בתצוגות של מעצבי העל וגם בלא מעט קולקציות לעונת החורף והריזורט לשנת 2014, בניהן זו כריסטיאן דיור, שהציגה את הדוגמניות על המסלול כשהשפתיים שלהן מרוחות בשפתון בגוון ורוד פוקסיה עז או זו של אלכסנדר וונג, שהשתמש בנגיעות של פריטים ורודים כדי לחולל דרמה עירונית נעימה.

למעשה, אם חושבים על קשת גווני הורוד, עין מקצועית תוכל להבחין שמדובר בצבע מאוד טריקי. במגזין w ציינו החודש שאולי וורוד נחשב כצבע ילדותי, אך מנגד, ורוד בגוונים עדינים יותר כמו בייבי לדוגמא, עלול ליצור מראה מעט מבוגר. לכן, על מנת להישאר טרנדיים ומעודכנים, אך לא במחיר של להיראות כמו הפנתר הוורוד המזדקן, הסוד הוא במינונים. מספיק לשלב פריט אחד ורוד, בין אם מדובר בחולצה, מכנסיים, אקססוריז, או איפור יחד, יחד עם צבעים קלאסיים כמו שחור, אפור ולבן. מי שבכל זאת מרגיש שחייב ללבוש ורוד מכף רגל ועד ראש רצוי שישלב גוונים שונים של ורוד, לדוגמא ורוד פוקסיה עם ורוד בייבי, ובכך יימנע מלוק הסוכרייה על מקל או לחילופין ממראה של גלידת סורבה צוננת.