עונת נשפי הסיום של בתי הספר לעיצוב נפתחה בסוף השבוע בקול תרועה רמה עם תצוגת הבוגרים של ויצו חיפה. התצוגה, שהוכיחה רף גבוה מבעבר, התקיימה ביום חמישי האחרון בנמל תל אביב. במסגרתה, הציגו 23 בוגרי המוסד קולקציות גמר והפתיעו עם אמירה מהודקת, מקצועית, רלוונטית וחפה כמעט לחלוטין מפלומה סטודנטיאלית. זה המקום לציין, שכבר בתצוגת הבוגרים בשנה שעברה, ניכר כי נרקמת לה אלטרנטיבה איכותית אמיתית לשני המתחרים המובילים בתעשייה בצלאל ושנקר - אך השנה הצליחו בוויצו חיפה אף יותר. רק מעצם הרמה הטכנית היה ברור כי הבוגרים ומוריהם מכוונים למגרש של הגדולים - המקצב המתוקתק והמדויק של התצוגה עצמה, הסטיילינג המושלם וההפנמה המבורכת כי המסלול נועד להולכים ולא לנואמים, רק שיוו לתצוגת סיום את החותמת הרשמית בוויצו מבינים אופנה.
תצוגת הבוגרים - שנפתחה עם טעימה של עבודות משנים ב' ו-ג' - הציגה ערב רב של כישורים: תפירה מוקפדת, בניית גזרות מורכבות, הדפסים מרהיבים, שילובי טקסטורות נועזות ואופק בלתי נדלה של יצירתיות הכל כולל הכל בעבודת יד. כאן המקום לציין, כי היה קשה לשים את האצבע על הבוגרים המצטיינים של הערב. 23 עבודות הגמר שהוצגו על המסלול, גם אם לא היו לחלוטין אחידות ברמת הביצוע שלהן, עדיין ראויות לתשבוחות. עם זאת, כמה קולקציות ניחנו במיוחד באפקט שמיטת הלסתות.
קים דרור פתחה את תצוגת הבוגרים עם קולקציה על טהרת הצבע כחול-אינדיגו. דרור חקרה את הצבע ותת-גווניו והעניקה לו פרשנות מקורית מלאת רבדים, גם במובן הטכני-ויזואלי אך בעיקר במובן הרב-תרבותי. החל מנוכחות הצבע בסין הקומוניסטית, דרך אפריקה והמערב הפרוע וכלה בגרסאות המודרניות של בד הדנים התעשייתי ובגדי פועלים מהצווארון הכחול. דרור תירגמה את ההשראה שלה לשישה דגמים, לנשים וגברים, והפתיעה ביכולת ליצור על בסיס צבע אחד אמירה עשירה כל כך שמצליחה להיות מלוכדת והרמונית. בשליטה מופלאה ברזי הצללית, הציגה הבוגרת מפגש יפיפה בין מכנסי הרמון גבריים בהדפס פייזלי עם בלייזר תאי-דאי הנרכס כמו חלוק; שמלת באטיק המזכירה הכלאה בין קימונו לחולצת ג'ינס (שהייתה יכולה כבר עכשיו לפרוץ לשוק); ושמלת ערב המשלבת דיטיילים אוריינטאליים כסופים, כיסי ענק ומשחקי נפחים מתוחכמים.
לאחר יריית הזינוק המבטיחה של הקולקציה הראשונה, עלתה הקולקציה השנייה, בניצוחה של גוני שביט. בהשראת סרט הקאלט "סאלח שבתי", הפגישה שביט בין המלתחה היהודית-גלותית העשירה והראוותנית לפשטות המונוטונית של הלבוש הקיבוצי. לפני הכל, היו אלה ההדפסים עוצרי הנשימה שתפסו את העין. בכלל, ניכר כי השנה המחלקה הצטיינה בהדפסים הדפסים מרהיבים נוספים נצפו גם בין היתר בעבודות הגמר של פארח פארח, רפאל שילה, דנה עידן וגל רייכרט. ובחזרה לשביט, שיצרה מעין אינטרפרטציית פופ-ארט חיה ונושמת לקיבוץ הגלויות, כמו בשידוך בין גרסה עכשווית של מכנסי ברמודה חלוציים וכחולים לבין חולצה מודפסת שעשויה יריעה אחת שלמה ומזכירה את בובת הבבושקה הרוסית. על עיקרון דומה, הציגה שביט גם מעיל רוח מרהיב בעל אותו מחשוף כפול דמוי הספרה שמונה, אשר חושף את הפנים ואת בית החזה באותו האופן.
רולא ג'ריסי הציגה קולקציה עדינה, רגישה ואינטיליגנטית בשם "פוסט ערבסק". נקודת המוצא של ג'ריסי הייתה אם כן הערבסק (שמקורו באמנות האיסלאם) כמשל על המהפכה הפמיניסטית שמבעבעת כיום בעולם הערבי. ג'ריסי השתמשה בפיתוחי הערבסק כמטאפורה לעמדה האישית שלה כלפי המזרח, והצליחה לבטא את הנקודה המורכבת בצורה מורכבת. ג'ריסי רצתה לנפץ את התפיסה הנוקשה והגסה שאופפת את המזרח, ובחרה להדגיש את היופי והחושניות שמתקיימים בו. מלבד הסטיילינג הנהדר שבמינימליזם שלו העלה את מפלס המודרניות של הקולקציה, ג'ריסי הציגה מפגן אלגנטי של שמלות קוקטייל קוקטיות, שמלת ערב מתריסה כטייק אוף נשי על הגלביה הגברית, ומעיל גברי אחד ונהדר בעל צווארון אוברסייז אטום בעל רכיסה אלכסונית.
ג'ורג' זאיד הציג קולקציית גברים מהדהדת, על רקע אווירה מנזרית אפלה וסטיילינג של צלבים על שפתותיהם של הדוגמנים. הקולקציה של זאיד נוצרה בהשראת בהר אתוס - מנזר יווני מבודד ומסתורי, אשר עורר את סקרנותו לבחון אותו מזווית חדשה ומודרנית. את הפרשנות העדכנית העניק זאיד באמצעות שילוב של צמרים דחוסים וכבדים עם הדפסים מודרניים וקרים, צלליות נזיריות ארוכות עם זוויות גיאומטריות חדות ומחויטות, ולמעשה יצר מעין גרסה גאנגסטרית של האיפוק הנזירי, ככל הנראה כסוג של הצהרה.
לבסוף, סמדר סיקולר רמתי הפגינה מיקס אנד מאץ' מרשים של טקסטורות והדפסים בעבודת הגמר "פרודוקטיביות מלכותית". הקולקציה נעשתה בהשראת ההיררכיה היצרנית של הדבורים ובראשן המלכה האם, או כפי שהיא הגדירה זאת "שוביניזם הפוך". ההמשלה האנושית לכך, הביאה את סיקולר רמתי לעצב קולקציה של חליפות מכנסיים מחוייטות שמפגישות בין העולם היצרני של הדבורים לבין עוצמה נשית. סיקולר רמתי הפליאה בגזרות המוקפדות ובשילובי ההדפסים והמרקמים שיכלו לסטות בקלות לכיוון של קקופוניה ויזואלית, אך אלו ניחנו בניחוח שמזכיר שיק איטלקי מהסבנטיז. אמנם בחלק מהמקרים המכנסיים לא הותאמו לדוגמנית בצורה מושלמת, אך הסרבל, העליוניות והז'קטים המודפסים היפיפיים פיצו על כך לחלוטין.
