"אני מזל תאומים" מציינת ספק ברצינות רוני חלפון, המעצבת הראשית והבעלים של המותג סאקס, כשמציינים בפניה שקולקציית החורף החדשה נראית מפוצלת. למעשה, לולא התווית התפורה לכל אחד מהעיצובים היה אפשר לחשוב בטעות כי מקבץ הבגדים בחלל התצוגה שייך לשני מותגים שונים, שלא חולקים דבר במשותף.
מצד אחד, מבהיקים על הקולבים החשודים המידיים של סאקס אותה נפש רומנטית המכורה לצבעים מאובקים, רקמות אתניות ופריטים שנועדו להשתרך באגביות כמו גלביות, שמלות מקסי או סריגים דקיקים ורפויים, המזמנים משחק שכבות. מנגד, וגם סוחטים תשומת לב גדולה יותר משום שהם נראים כה שונים מכתב היד המוכר של חלפון, ניצבת חטיבה חדשה של בגדים בצבעים מחשמלים כאדום, כחול-רויאל ולבן ומעוטרים בדוגמאות גראפיות מזוגזגות, המשדכים בין עיצובי ספורט לפריטים מחויטים. שמלה עשויה בד תערובת סינתטית מבהיקה המזכיר ניאופרין, שנגזרה בפרופורציות אוברסייז נדיבות, ז'קט אופנוענים קצרצר שנתפר מחומר מטאלי או מכנסי רכיבה מפוסלים ושחורים, המשוסעים בתפרים חדים שנועדו לאפשר תנועה, מייצגים היטב את הלך הרוח. "זו אותה הקולקציה", מבהירה המעצבת כשהיא נשאלת האם מדובר בתת-מותג חדש (לסאקס תת-מותג מצליח לבגדים בסיסיים בשם 'סימפל לייף'), לאור התרכיז השונה כל כך העומד בבסיסם, "אבל אני הייתי מחולקת לשניים".
מדוע לבחור בשני כיוונים מנוגדים כל כך? הרי בחציה האחד של הקולקציה פועם לב חובב נוסטלגיה וטבע ואילו בעורקי האחר זורם דלק סילוני. סאקס היא לא רשת המתמחה בתרגום טרנדים, אלא כזו שהעדיפה עד כה להתמקד בשפה אסתטית ספציפית. ייתכן שאותם בגדים ספורטיביים ועם זאת טרנדיים כל כך, הדומים למהלכים שמאפיינים מעצבים מהזרם המכונה קונטמפוררי כמו אלכסנדר וונג ופיליפ לים, הם מעין זריקת חכה למים, בבחינת איזה דג יבוא. סאקס, עם חנות מותג חדשה שנפתחה בחודש שעבר באמסטרדם ומצטרפת לנקודות מכירה נוספות בעולם, מבקשים לבדוק לאן נושבת הרוח. האם עליהם לדבוק בתמהיל האתני שהביא להם תהילה, או שאולי עליהם להתעקש לאמץ חזות אולטרה-מודרנית, אך שזרה כל כך ל-DNA שטוו עם השנים? התשובה עדיין אינה ברורה, אבל ההכרעה תהיה הכרחית, במוקדם או במאוחר.