עם כל הכבוד לבגדים, אין כמו תצוגת אופנה שנפתחת בעקיצה עסיסית. "זוהי התצוגה הראשונה של מותג ישראלי לעונת החורף", הכריז מישל תמיר, מנהל השיווק של קבוצת רנואר, אל תוך המיקרופון בפאתוס ניכר, רגע לפני שהאירוע החל הבוקר (שני). בהתחשב בעובדה שיש בסך הכל רק שני מותגים ישראלים פחות או יותר שמעמידים תצוגות בסדר גודל כזה בכל עונה, ושבעוד שבוע תיערך באותו המקום ממש, מרכז הירידים בתל אביב, התצוגה של הנמסיס הגדול קסטרו, יש סיכוי לא רע שהיה מסר סמוי בדברים. במילים אחרות, מישהו הקפיד לוודא שכל הנוכחים באולם הרחב יבינו טוב מאוד מי נותן הפעם את הסימן לצאת לדרך.
הדבקות בקונספט הראשוניות אפיינה גם אספקטים נוספים שעטפו את התצוגה הזו. כפי שסרטון ההשראות שהוקרן בתחילה הודיע, הסלוגן העונתי הנבחר הוא Lead, don't follow ('תוביל, אל תיגרר'). כדי להמחיש את הרעיון אף סיפקו לנוכחים תעסוקה יצירתית וחילקו לכל אחד חולצת טי ומספריים, כשהמסר היה גזרו ועצבו לעצמכם את החולצה שלכם, בלי להיות תלויים במעצבים.
ללא ספק, רעיון נחמד, שאף התכתב עם מראה הגראנג' האולטרה-מכוסח והניינטיזי ואווירת ה-DIY ('עשה זאת בעצמך') שאפיינו את הפרק הפותח והמסיבי של התצוגה. רק שצריך לזכור תמיד, ויאיר לפיד יכול להוכיח זאת נאמנה בימים אלה, שחובת ההוכחה היא קודם כל על זה שיוצא בהצהרות. אי אפשר היה להימנע מהשאלה במה רנואר רשת אופנה ששמה לעצמה מטרה ברורה של אופנה מסחרית - מובילה ולא נגררת אחרי? הרי אם בוחרים לנהל את התצוגה (הגדולה ביותר של רנואר, אגב, עד כה) במקום בו ניהלו אותה אחרים בעבר, ואם מתייחסים למרבית הטרנדים הפופולריים (והסגנונות שמתווים מותגים זרים כקנזו וסן לורן או מעצבים כמו פיליפ לים), כיצד זו בעצם צורה חדשה של מנהיגות?
ובכל זאת, גם אם לא תיחקק בזיכרון הקולקטיבי כאחת שהצטיינה מעל לרף הסביר שמציבות כאן רשתות האופנה המקומיות, זו הייתה תצוגה יעילה למדי אשר ניכרה בה השקעה. כפי שציין המנהל האמנותי רון קאהן בפרזנטציות מקדימות שנערכו לעיתונאים, המעצבים שאפו לתקוף את המגמות העונתיות מזוויות שונות. בסיפור של רנואר למשל, פרק הג'ינס שולב עם טקסטורות חייתיות, לרבות הדפסי נחש דיגיטליים או מרקמים מנומרים. בנוסף, הייתה בה גם בחירה אחת יוצאת דופן מלבד שני דגמים של מעילים לגברים לא הייתה ולו טקסטורה משובצת אחת על המסלול. גם אם בחנויות המותג המציאות שופעת עוד ועוד דוגמאות משובצות, הבחירה להשמיט אותן נתנה מקום נרחב יותר לרעיונות נוספים, לרבות עיסוק במרקמים מבהיקים, כפי שהוכיחו היטב אוברול קטיפה בירוק נחושתי לנשים, עליוניות מרופדות בגימור לכה שחור או מכנסיים צרים ומצופים שעווה לגברים, שנלבשו עם טוניקות סרוגות.
הגישה הזו הביאה באופן כללי לכמה להיטים על המסלול, בין היתר סוויטשירט אוברסייז לגברים, שעל חזיתו נרקמה חיפושית ענקית או קרדיגן קטיפה לנשים, שנגזר בפרופורציות כה רחבות עד שדמה בצלליתו לחולצה ויקטוריאנית.
אלא שהשאיפה הזו, אם שוב מדברים על מנהיגות, לא באה לידי ביטוי תמיד. לצד רגעים של דגמים שאינם פתורים או תפורים ברישול למשל חצאית עיפרון שלא נפער בה שום שסע אחורי שימנע מהדוגמנית לדדות באיטיות מכמירת לב על המסלול - היו גם רגעים שהתמקדו בהתחקות פשוטה ונטולת רוח המצאה. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר הייתה חליפת ברוקד לנשים שהורכבה מעליונית קופסא וחצאית מיני שסועה בנוסח אסייתי. זו הייתה חליפה נאה, ומלאה באנרגיה צעירה, רק חבל ששימשה כהד קלוש לאחד הדגמים מהקולקציה של קנזו לחורף הקרוב.
"חלק מהמסרים הועצמו עבור תצוגת האופנה", ציין קאהן לנוכח שילובם של פריטים גרנדיוזיים מהסוג שנדיר למצוא על מדפי הרשת, אך שכל פאשניסטה כמהה להם. זהו רמז ברור לכך שחלק משמעותי למדי מהעיצובים המרשימים לא ימצאו את עצמם נמכרים בפועל לקהל הרחב.
למרות מה שלעיתים נדמה, זוהי לא המצאה חדשה. רוב תצוגות האופנה מטרתן לשמש כרעיון ערוך ומוקצן, שנועד לקדם מכירות של פריטים פשוטים ושמרניים פי כמה. קולקציות המסלול הן בדרך כלל פסיק מהאוסף הכללי שנמכר בחנויות. אבל, וזוהי הסתייגות משמעותית, מרבית המותגים ובתי האופנה מקפידים לגשר בשלל אופנים על הפער בין הפנטזיה בשבוע האופנה למצאי החנות בשטח ולהציב גם את הפריטים הפשוטים יותר בתוך הקונטקסט העונתי.
אם לשפוט על פי העונות הקודמות ועל פי הקטלוג המסחרי החדש, זה שנחשפים אליו לקוחות הקצה בסופו של דבר ושאינו קשור מספיק למופע שהתרחש הבוקר, רנואר עדיין לא מצאה את הדרך לעשות זאת. כרגע היא עדיין נותרת עם מוצר מחולק תצוגת אופנה שכל מטרתה להרשים עיתונאים שעדיין לא מבקרים בסניפיה, וקולקציה עונתית ומסחרית שפונה לקהל יעד שבכלל לא משנה לו מה היה באותה התצוגה.
מחירים לדוגמא: נשים: 19.90 - 549 שקלים; גברים: 39.90 - 569 שקלים