"זה כבר לא טרנדי להיות בטרנד" ציין ביובש ושלא לציטוט מעצב אופנה מקומי, כשנשאל בשבוע שעבר על תעשיית תרגום הטרנדים שנעשתה בשלוש השנים האחרונות לשיטת העבודה העיקרית של רשתות האופנה. האופן בו מותגים הפונים לקהל הרחב מעתיקים פריטים של מעצבים ובתי אופנה אקסקלוסיביים נעשתה לכמעט מחלה ממארת. אם בתחילת התהליך אותם מותגים היו מאמצים קווים כלליים של מגמה מסוימת, למשל בנוגע לגוונים עדכניים או גזרות עקרוניות, הרי כיום על מדפיהם אפשר למצוא העתקים בוטים עד לרמת אחרון הפרטים.
להעביר טרנד במכונת שכפול: לירוי שופן על התופעה
עקב ההצלחה המסחרית המסחררת של אותו קונספט פעולה והרצון הגובר של הקהל לרכוש עוד ועוד רעיונות מקוריים של אחרים במחירים נמוכים נוצרה בעיה קריטית. מותגי אופנה, שצמצמו את מקורות ההשראה שלהם לתצוגות המסלול של מעצבי העל המשפיעים בשוק ותו לא, החלו להציע את אותם הפריטים באותו הזמן, פחות או יותר. ההבדלים בין רשת אחת לאחרת נשחקו עד תום והמגמות העונתיות שכאמור חוזרות על עצמן ומקבלות ביטוי אגרסיבי אצל כל אחת מהן נמאסות במהירות שיא על הקהל, שחשוף אליהן כל כך. אותו מעצב, אם כן, לא דיבר על מוסר, אלא על צורך חדש שהולך ונרקם להעמיד אופנה נגישה, פופולרית ומעודכנת, אבל שמצד שני משלבת גם שפה ספציפית.
מעניין לתהות האם אותן סוגיות מטרידות את הרשת הספרדית זארה, מי שהפכה את תעשיית האופנה המהירה לאמנות של ממש. קולקציית הסתיו החדשה, שנכנסת בימים אלה לסניפיה, אינה מאותתת על מחשבות כפירה. למעשה, כמו שמדגימה נעל סניקרס שמסגירה דמיון מדהים לאחד העיצובים של בית ולנטינו, היא שופעת העתקים זולים. עם יכולת שציידי מגמות יכולים רק להתקנא בה, זארה יודעת לברור מתוך הנעשה בעולם האופנה הגבוהה את הטעם בעל הפוטנציאל המסחרי הנכון להווה, ולשווק אותו באגרסיביות. עם זאת, ולאור הקמפיין העונתי החדש, צריך להודות בדבר אחד מהותי היא אולי הרשת היחידה שיודעת לעטוף את השיטה המפוקפקת באווירה אצילית ומסוגננת כל כך (שבתורה מסייעת להשכיח את צו המוסר).
קולקציית הנשים בנויה על מערך שנשען על הטעם המינימליסטי של בית האופנה סלין, טעם הגראנג' של סן לורן פריז והבזקים שונים מתוך קולקציות אחרות, ידועות יותר או פחות. מה שמשתקף ממנה בבירור, מעבר לפריט כזה או אחר (מה גם שבאוסף עונתי עצום כל כך מיותר לדבר על פריטים ספציפיים), הוא השינוי המתהווה בצללית והאהדה לחומרים המזוהים בדרך כלל עם חייטות לגברים. מעילי פקעת מרווחים בצבעי פסטל, עליוניות קופסתיות וקצרות במפגיע וחצאיות מתפזרות כפעמון מנצלים היטב את האפשרות לרקוח רווח בין הגוף לבין הבגד.
מנגד, קו הגברים שמרני יותר. הצלליות המוארכות והצרות יחסית שנוצרות הודות למעילים ארוכים ומכנסי סקיני - מעובות על ידי בלוקי טקסטורות ושילובים בין חומרים שונים על גבי אותו הפריט. מעילי אופנוענים עשויים צמר בצווארונים קונטרסטיים, מעילי סטודנטים עם שרוולי עור ותוספת הכרחית של משבצות או דוגמאות מנומרות הם מקצת המגמות ההכרחיות, שמקבלות ביטוי משמעותי באוסף החורפי הזה.
בהתייחס לדברים שנאמרו בתחילה, ובהתייחס לצמד הדוגמנים באחד מעמודי הקמפיין, שמזכיר בכוונה שני מראות מקולקציית החורף של סן לורן פריז, אי אפשר להתעלם מהעובדה הפשוטה - מתוקף הציות החריף לצו המגמות, חלק ניכר מהמראות העונתיים של זארה הם אפקטיביים כהדים משומשים. הקולקציה עשוייה להצטייר כמרשימה לעין בלתי מזויינת, אבל את האנרגיה הכמוסה המזינה את תעשיית האופנה, זו המצדדת בחדש מעל לכל, היא חסרה.
טווח מחירים: 29 999 שקלים