פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מסכמים שנה בוואלה! אופנה

      משוק אופנת הגברים המתעורר, דרך קמפיין מרהיב למותג תכשיטים מיתולוגי ועד קייט מידלטון והייבוא הזול מהמזרח - מה עשה לוואלה! אופנה את השנה, ומה דווקא פחות?

      לירוי שופן - עורך וואלה! אופנה

      עשה את לי השנה: התעוררות שוק אופנת הגברים בישראל. בשקט בשקט מצטרפים עוד ועוד מעצבי אופנה לגברים ומתעקשים להאחז בקטגוריה שנחשבת כמסוכנת במיוחד. שמות כמו אלירן נרגסי, אדם גפן או יריד האופנה שפגעט סטור מפיחים קצת תקווה בלב.

      עשה לי קצת פחות: הייבוא הזול מהמזרח. חנויות שונות ברחבי הארץ למדו את השיטה הקלה – במקום לעצב או במקום לבחור פריטים מדויקים מתוך קולקציות של אחרים, פשוט נוסעים למזרח הרחוק ואוספים שם את אינספור החיקויים, מצמידים עליהם תג עם שם נוצץ ומוכרים לקהל הרחב, שמסיבה לא ברורה רואה במוצרים הנחותים האלה אופנת בוטיק סלקטיבית ומוכנים לשלם עליה יותר מכפי שהיא שווה באמת. כיום יש עשרות מותגים מקומיים שעובדים בשיטה הזו, שכעת גם זולגת לאתרי שופינג ישראליים, שצצים כפטריות אחר הגשם. מילא שלרוב מדובר בבגדים רעים במיוחד, זו הקטגוריה שהפכה להיות המתחרה העיקרית למעצבי האופנה בארץ, שמבחינתם עדיין נותרים חשופים וחסרי הגנה.

      אדם גפן-פרויקט וולנטיינס 2013 (נמרוד סונדרס)
      מפיח תקווה בלב. אדם גפן (צילום: נמרוד סונדרס)

      נאוה סילוורה - ס.עורך

      עשה לי את השנה: לאחר קמפיין 'אהבה אמיתית צומחת' המתקתק והבלתי ייחודי, בית התכשיטים האמריקאי טיפאני אנד קו השיק השנה קמפיין חדש. חברת התכשיטים הוותיקה בחרה בכמה מדוגמניות הרגע הכי יפות כמו דוצן קרוס, קארן אלסון, לו וואן, ליה קדבה, אריזונה מיוז ושלום הארלו לקונספט פשוט בבסיסו – דוגמנית מסורקת ומאופרת למשעי לבושה בשמלת ערב עונדת תכשיט של טיפאני.

      אך עם זאת, מדובר באחד הקמפיינים המרהיבים שתראו במגזיני הסתיו. תמונות הקמפיין צולמו באולפן על ידי צלם האופנה מייקל תומפסון אשר הצליח ליצור פה כמה מן האימג'ים האלגנטיים והמפתים שניתן למצוא בצילום האופנה העונה. באחת התמונות המהפנטות בקמפיין, דוצן קרוס, דוגמנית העל ההולנדית, נראית בסביבה שקטה ומסתורית. הדוגמנית תכולת העיניים, בשמלת תחרה שנהבית באורך הרצפה החושפת גב חטוב, ניצבת עם הגב למצלמה אך מביטה אחורה באופן היוצר רושם כאילו שיש לה משהו להסתיר. איזשהו סוד גדול. תליון המפתח על גבה (של טיפאני כמובן) רומז שרק היא יודעת מהו, אבל אנחנו יכולים רק להביט ולתהות מבלי לדעת לעולם. המעט שנוכל לעשות הוא לקנות לעצמנו תליון כזה ולנסות להתקרב לתשובה. קמפיין מוצלח כבר אמרתי?

      עשה לי קצת פחות: מה הוביל את אן הת'ווי, המועמדת הבטוחה לאוסקר השנה, ללבוש לטקס פרסי האקדמיה בפברואר האחרון שמלה חיוורת ומשעממת לאירוע הנוצץ? הכוכבת אשר זכתה בסופו של דבר בפסלון המוזהב הייתה אמורה ללבוש שמלת ולנטינו, בית אופנת העל האיטלקי שמלביש אותה בהצלחה כבר שנים, אך בחרה בשמלת הפראדה החיוורת שאולי נכונה לקוקטייל בלתי מחייב עם חברים ובני משפחה, אך בוודאי שלא לשטח האדום טקס הגדול, החשוב והמתוקשר של הקולנוע.

      בראיונות שטיח אדום לפני הטקס, הת'ווי אמרה שהחליטה על השמלה "כי היא דיברה אליה יותר". לא ברור על מה שוחחו הכוכבת והשמלה, אבל ההחלטה שהתקבלה לא הרשימה, ואפילו איכזבה. ללא ספק מדובר באחד המראות החלשים והמשעממים אי פעם של זוכת אוסקר בטקס הזכייה. נראה כאילו הת'ווי לא רצתה להסיט תשומת מעצמה אל האופנה. האופנה מבחינתה הייתה שולית ביחס לכבוד הגדול שהיא ידעה שמצפה לה. היא התאמצה להיות America's Sweetheart כמו שהיא בטוחה שהיא. בשום אופן לא לאבד את אהדתו של האמריקאי הממוצע שהיה נבהל מאופנת קוטור מתקדמת ורבת תעוזה. תשומת הלב שהיא ביקשה למשוך לעצמה ולתדמית המתוקה מדבש שהיא טרחה עליה, הופנתה בסופו של דבר לצד פטמותיה דווקא. השתיים בלטו באופן תמוה שהוביל לבאזז לגלגני מיידי, כולל חשבון טוויטר ייעודי. העלבון לבית ולנטינו לא היה פקטור בעיניה. ההתנצלות הפומבית שהיא פירסמה יום לאחר הטקס בעניין החלפת שמלה לא ממש סייע לדימוי שלה כחסרת נאמנות למי שהלביש אותה אף בחתונתה.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      (צילום: יח"צ)
      אן האת'ווי בטקס פרסי האוסקר, הוליווד, 24 פברואר 2013 (GettyImages , Michael Buckner)
      (צילום: Getty Images)

      רוני ודנאי - כתבת

      עשה לי את השנה: המעצבים הישראלים עולים מדרגה. נכון שלא קל להיות מעצב אופנה עצמאי בארץ - אין כמעט תמיכה ממשלתית, משנה לשנה היצע בוגרי מחלקות האופנה שנפלטים אל השוק גדל, המצב הכלכלי בטח שלא תורם והרשימה עוד ארוכה. למרות זאת, נראה כי ישנם מעצבים מקומיים שמצליחים ללבלב ולחדד את כתב היד האישי שלהם. דוגמאות חיות לכך הן קולקציית קיץ 2013 שהציגה אניה פליט בשבוע האופנה במתחם התחנה בנובמבר האחרון, שהייתה לא פחות ממרהיבה; הקולקציה השחורה והעמוקה שהציג אלון ליבנה בשבוע האופנה גינדי תל אביב, שהייתה פשוט מופת של אינטיליגנציה ואסתטיקה (ובוודאי שאסור לשכוח את ההצלחה של המעצב בשבוע האופנה בניו יורק ואת ההישג המרשים של העיצוב לביונסה); וכמובן - הקולקציה של האחיות עינב זיני ונופר מכלוף מהמותג "סמפל", שהציבו רף חדש ואיכותי לאופנה מוכנה ללבישה. יש אופנה ישראלית טובה ומקורית, ובקצב הזה היא רק תגדל ותיקח אותנו למקום טוב יותר.

      עשה לי קצת פחות: בשתי מילים - קייט מידלטון. בארבע מילים: הטירוף סביב קייט מידלטון. על אף חינניותה ומעמדה של הדוכסית מקיימברידג', העיסוק במידלטון איבד פרופורציות לחלוטין משהיינו האנגלים בכבודם ובעצמם. התקשורת המקומית פיתחה OCD חמור, שכולל סקירה על בסיס שבועי של חיי הדוכסית, אופן הלבוש שלה, הפריזורה שלה ומה לא. ההתעסקות המוגזמת היא ממש לא סקסית.

      תצוגת האופנה של סמפל, שבוע האופנה גינדי תל אביב, קיץ 2013 (נמרוד סונדרס)
      המעצבים עולים מדרגה. סמפל בשבוע האופנה (צילום: נמרוד סונדרס)
      קייט מידלטון במעיל מקס מארה (GettyImages)
      נסחפנו עם האובססיה? קייט מידלטון (צילום: Getty Images)

      מאיה אשר - כתבת

      עשה לי את השנה: כשאימא שלי אמרה שהאופנה תמיד חוזרת והמליצה לי לא להיפטר מבגדים כל כך בקלות, היא ידעה על מה היא מדברת. אך למען האמת, בתור ילדה שעברה את גיל ההתבגרות בשנות התשעים, לא הייתי מאמינה שבשנת 2013 אכתוב על טרנדים חמים שיחזירו אותי אחורה בזמן לימים בהם נעלתי נעלי ד"ר מרטינס שחורות והייתי בטוחה שאני סופר קול.
      הטרנד שעשה לי את השנה הוא צמידי עור עם ניטים, אבזמים מוגזמים ומתכות במראה הפנקיסטי שאפיין את שנות התשעים והושפע ממוזיקת הגראנג' והרוק הכבד. צמידי העור שאפיינו את השנים האלה שודרגו והותאמו לימנו. הדבר בא לידי ביטוי בעורות בצבעוניות בולטת כמו צהוב, אדום, כחול וכדומה לצד העור השחור, שהוא הצבע הקלאסי. כמובן, שלא מדובר כבר בצמיד עור פשוט עם כמה ניטים, אלא בעורות בעוביים שונים, צמידים המתלפפים על פרק היד בשני סיבובים ואפילו שלושה, כך שעדיין נשמר המראה הרוקיסטי הכאסחיסטי שאהוב עלי במיוחד, אך מעודן ונשי יותר, כזה שמשדרג ונותן צבע ללוק הכללי.

      עשה לי קצת פחות: לעומת זאת, אם זה היה תלוי בי, את החזרה לטרנד חולצות הבטן, הייתי עוצרת עוד בשנות התשעים. גילוי נאות- סיקרתי את טרנד חולצות הבטן באחת מהכתבות שלי, אך אני באופן אישי לא מתחברת אליו בשום צורה. מעבר לעובדה שצריך להיות בעלת נתונים מאוד מסוימים כדי ללבוש חולצת בטן, מבלי שכל הרחוב יסתכל וישאל את עצמו "מתי לאחרונה הסתכלת במראה?" (גם אם יש לך נתונים פיזיים טובים), אני מעדיפה שכל אחד ישמור את הבטן שלו לעצמו. מספיק אנחנו נחשפים לגוף של אנשים בחוף הים, אז תחסכו את זה מאתנו, לפחות ברחוב. בנוסף, מדובר במראה ילדותי, שיהלום יותר ילדות בנות 10 ולא נשים. מה גם, שלמרות שמדובר בחשיפת הבטן, המראה שנוצר הוא לחלוטין לא סקסי.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      ניינטיז בקטע טוב. צמידי עור (צילום: יח"צ)
      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      ניינטיז בקטע רע. חולצות בטן (צילום: יח"צ)