הכניסה לאתר הרשמי של המעצב תום בראון עלולה להצטייר כטעות בכתובת ברושם ראשוני. הכיתוב הסגפני והמיותם "תום בראון. ניו יורק" בעמוד הבית מתנוסס בפשטות על גבי צילום של חלון בעל תריסים ונציאניים אפרוריים ומשרדיים, לא מרמז לרגע על מעיין היצירתיות הבלתי נדלה שנחבא מאחוריו.
מדי צבא אולטרה-גבריים שנלבשים על ידי דוגמנים ששפתיהם משוחות בליפסטיק אדום, רפרנסים נשיים למדי לבייסבול ולאגדות, כמויות מדודות של מתח מיני וביזאר ותצוגות אופנה שהן יותר מיצג חזותי פנטסטי מאשר בגדים לבישים כל אלה מרכיבים את עולמו הפנימי של אחד המעצבים היצירתיים והרדיקליים ביותר בתעשיית האופנה האמריקאית. אפילו מישל אובמה לא הצליחה להישאר אדישה אליו.
בראון (48) נולד בפנסילבניה ארצות הברית, אך מתגורר ופועל בניו יורק. עם זאת מדובר במעצב ניו יורקי מזן אחר, שרחוק מלהשתייך לזרם של המעצבים הניו יורקיים המבוססים נוסח מייקל קורס, קלווין קליין, ראלף לורן, טורי ברץ' או דונה קארן.
אסתטיקת הספורט-קז'ואל הכל-אמריקאית הפשטנית למדי שמאפיינת את אלו רחוקה שנות אור מבראון, שהצליח תוך עשר שנים בלבד לברוא שפה ייחודית משלו. תוך שהוא אינו חושש לחבוט במסורות הלבושות הקלאסיות הנהוגות בארצות הברית, בדגש על המראה האוניברסיטאי, הוא מנפק תמהיל מופלא שמזגזג בין האוונגרד למחויט המוכר ומצליח לרקוח צללית חדשה ומהודקת.
אז מה הסיפור של בראון? מסתבר שהמעצב העולה הגיע בכלל מרקע של לימודי כלכלה, הצטיין בשחייה ואף השתעשע לרגע במחשבה על משחק שבעקבות גניזתה הוא העתיק את עצמו לניו יורק ב-1997. כאשר הגיע לתפוח הגדול, החל בראון לעבוד כמוכר בשואו רום של ג'ורג'יו ארמני, ובהמשך אף מונה למנהל האמנותי של המותג הקנדי קלאב מונקו, שמתמחה בבגדי קז'ואל שמרניים. מספר שנים לאחר מכן הקים בראון את מותג הגברים האלגנטי הנושא את שמו, אשר התאפיין בחליפות בעלות גזרה הדוקה במיוחד שמשודכת להן עניבה תואמת, חולצות אוקספורד מכופתרות וצמודות בעלות מראה עכשווי, או מכנסי ברמודה וקרדיגנים בעלי מראה סטודנטיאלי ושאר בגדים המתכתבים עם סמלי סטאטוס נוספים המזוהים עם המעמד הגבוה.
דל רזומה ונטול הכשרה מקצועית פורמאלית, המעצב השאפתן פתח את החנות הראשונה שלו בסך הכל לפני עשר שנים חנות לבגדי גברים בעיצובו. שלוש שנים מאוחר יותר הוא כבר זכה בפרס מעצב הגברים לשנת 2006 מטעם ה-CFDA (מועצת מעצבי האופנה של אמריקה). זמן קצר לאחר מכן כבר החל בראון לשתף פעולה עם קו תכשיטי הגברים של המעצב הארי וינסטון, ועם בית האופנה האמריקאי הקלאסי ברוקס בראדרס לטובת יצירת הקו 'בלאק פליז'. השת"פ האחרון מיוחס ללא אחרת מאנה וינטור, עורכת האופנה בהא הידיעה של ווג האמריקאי והאישה החזקה ביותר בעולם האופנה.
השידוך של וינטור רשם הצלחה. מה שהחל כקולקציית קפסולה חד-פעמית של בגדים ואקססוריז לגברים ונשים נמשך לאור ההצלחה המסחרית שלוש שנים נוספות. בראון טען אגב בפני התקשורת הזרה בעבר, כי וינטור והוא שומרים על קשר חם על בסיס חודשי.
בשנת 2008 הוכתר בראון למעצב השנה על ידי מגזין הגברים GQ, ושלוש שנים מאוחר יותר הוא הרחיב את אופקיו והציג קולקציית נשים ראשונה בעיצובו בשבוע האופנה בניו יורק לקיץ 2012. באותה העת הוא אף הציג קולקציית משקפי יוניסקס מוצלחת. לרזומה הצפוף שלו הוסיף בראון בשנה שעברה גם את פרס העיצוב הלאומי מטעם מוזיאון קופר-יואיט לעיצוב בניו יורק, ובחודש יוני האחרון אף גרף את פרס מעצב אופנת הגברים הטוב ביותר בטקס פרסי האקדמיה הגבוהה לאופנה.
כשמישל פגשה את תום
למרות זאת, נראה כי על כל אלו מתעלה הישג מרשים במיוחד שנרשם בחודש ינואר השנה. הגברת הראשונה של ארצות הברית, הלא היא מישל אובמה, בחרה ללבוש תום בראון לטקס ההשבעה השני של בעלה ברק אובמה לקדנציה השנייה של נשיאות ארצות הברית. על רקע אינספור דגמי המעצבים היוקרתיים והרשמיים שנשלחו אליה לבחירה, אובמה הפתיעה ובחרה דווקא בשמלת מעיל ממשי בהדפס עדין של משבצות צפופות. מיותר לציין כי מניותיו של בראון האנונימי יחסית בהשוואה לאמריקאים אחרים, זינקו בין רגע.
בראון אמנם עיצב עבור הגברת הראשונה דגם קלאסי למראה, אך המנעד האמנותי שלו רחב בהרבה. קולקציית הנשים הראשונה שעיצב ליהטטה בין מוטיבים נזיריים כמו גלימות וכובעים שהוסרו לאטם, וחשפו מתחת עיצובים, בהשפעת מסורת החייטות הגברית בה בראון מצטיין. רפרנס נוסף שבלט בתצוגת הנשים היה דווקא עולם הבייסבול הגברי שבא לידי ביטוי באמצעות הדפסים ומרקמים של משבצות, פסים ומעויינים בגווני הענף שהינם כחול, אדום ולבן.
קולקציית סתיו-חורף 2013 שיוצאת כעת אל אוויר העולם נתנה את הגושפנקה הסופית להיווצרו של קול חדש ונדיר בתעוזתו, בנוף בו מעצבים חדשים נזהרים מקוטור ומכוונים לאופנה מוכנה ללבישה.
הקולקציה המדוברת שהוכיחה את יכולותיו העילאיות של בראון גם בזיקה הנשית, נוצרה בהשראת המלכה האדומה מ"אליס בארץ הפלאות" ורדים אדומים, קווים דרמטיים, גזרות מפוסלות וקוטור קונספטואלי אך לביש, כל אלו המחישו כי לא מדובר בעוד מעצב כל-אמריקאי. בחלל התצוגה שעוצב כמו יער סוריאליסטי, על רקע עצים עירומים, הררי שלג מלאכותיים, שיחי ורדים אדמוניים ומיטות נוקשות, הידסו הדוגמניות על המסלול. אל המיטות העירומות אף הן נקשרו גברים חנוטים בחליפות מחוייטות. כל אלו לא גנבו את הפוקוס מהצללית הנשית הדרמטית שטווה - צרת מותניים ומודגשת בכתפיים.
על הרקע הזה, אם נחזור לבחירת הלבוש של הגברת הראשונה לטקס המשמעותי ביותר עבור האומה האמריקאית, הרי שמדובר בבחירה מודעת וסופר-נועזת.
לא מפחד מקוטור
קולקציות אביב-קיץ 2014 שנחשפו רק לאחרונה בשבוע האופנה בניו יורק ופריז, ממשיכות את הקו הייחודי שהתווה בראון. גם הפעם הוכיח בראון את יכולותיו בבריאת פרופורציות חדשות וביצירת אסתטיקה אוונגרדית שמתכתבת עם הפנטזיה מחד אך משמרת מימד ריאליסטי מאידך. העובדה כי בראון צבע את שפתותי הדוגמנים הגברים בליפסטיק אדום ולחלופין השפעות החייטות הגברית על הצללית הנשית שיצר, אינן הופכות לקלישאה אנדרוגינית כפי שיכולה הייתה להיווצר בקלות רבה.
