"בהתחלה הרגשתי סוג של עב"מ"

בהתחלה עדי אולמנסקי לא האמינה שזה קורה לה. הודעת פייסבוק תמימה שקיבלה מבחור איטלקי לפני כארבעה חודשים הסתכמה בשבוע שעבר בשואו מרטיט במסיבת הפתיחה של שבוע האופנה במילאנו. אולמנסקי (25), שעונה לקטגוריית זמרת/יוצרת/מוזיקאית/מפיקה, הפכה בשנים האחרונות לאחד הקולות הייחודיים ביותר בסצנה המוזיקלית. בתקופה האחרונה היא מסתמנת גם כאייקון אופנה לא קטן בכלל. בקיצור, החיבור עם מילאנו היה מושלם.

אולמנסקי, ילידת מבשרת ציון, החלה את דרכה בעונה החמישית של כוכב נולד לצד מארינה מקסימיליאן ובועז מעודה. בת 18 בלבד ועם גוון שיער בודד וטבעי, אולמנסקי האדמונית הודחה בסך הכול בתוכנית השנייה. במבט לאחור אפשר להניח שמוטב כך, ושכל קשר בין המוזיקאית למסחטת הרייטינג הוא מקרי בהחלט. במקום לצנוח היישר לתהום הנשייה, היא החלה לבנות את הזהות שלה כיוצרת. והנה, שבע שנים מאוחר יותר, היא מופיעה בפלסטיק קלאב במילאנו ומתחככת באושיות אופנה מהשורה הראשונה, על כל המשתמע מכך.

"זה היה הכי במקרה", מצטנעת אולמנסקי ומשחזרת את השתלשלות האירועים באגביות מהולה בהתרגשות. "יום אחד קיבלתי הודעה מבחור שקוראים לו דוריאן, והוא כתב לי שהוא מנהל מועדון שקוראים לו פלסטיק והוא כתב לי שזה ה-מועדון הכי מצליח במילאנו. בחיים לא הייתי שם אז לא היה לי מושג אם הוא מזיין את השכל או לא. הוא אמר לי שהם עושים את המסיבה של פתיחת שבוע האופנה ושהם רוצים שאשתתף. הייתי בשוק. לא היה לי מושג מי זה, ואיך הוא הגיע אליי".

"המסיבה הייתה משוגעת", היא משחזרת. "זה מועדון ממש מגניב וכל מי שהגיע לשם היה לבוש בקטע מטורף. אני חייבת להודות שאני גרועה ולא מכירה, ובטח עמדתי ליד אנשים מטורפים ולא היה לי מושג. בכלל בכל פינה שאת הולכת בעיר כולם מתוקתקים ויש תצוגות, וחללים חולניים ותורי ענק. הלוואי והייתי יכולה להיכנס לתצוגה".

אגב, לפני שאולמנסקי הגיעה למילאנו, היא כבשה את לונדון. לפני כשנתיים סולנית ומקימת הלהקה Lorena B (שנקראה על שם לורנה בוביט שכרתה את איבר מינו של בעלה המתעלל), העתיקה עצמה עם חבריה להרכב לבירה הבריטית. לאחר חרישה אינטנסיבית של מועדוני ההופעות הלונדוניים, ואף רשימת הישג מרשים בזכות קליק עם ג'רוויס קוקר מ-PULP שהחליט לנגן את לורנה ברדיו, הלהקה שבה ארצה בתום מספר חודשים.

אחרי פרשת לונדון התפרקה הלהקה. אולמנסקי החלה לדהור סולו. במקביל, היא בחרה לגבש גם זהות אופנתית תואמת. המשיכה שלה לעולמות של היפ-הופ, ראפ, R&B ודאבסטפ, התנקזה גם בבחירות הלבוש וההופעה שלה. הסגנון שלה מרגיש כמו הכלאה של אזליה בנקס, גריימס, דיי אנדרווד ואפילו מלאני סי, אבל עדיין אי אפשר לומר שהיא לא הוסיפה עליהן מעצמה.

אולמנסקי רוצה לעורר תשומת לב באמצעות סטייל נועז. ואכן, קשה להישאר אדישים אליו – צהוב, ורוד, ירוק, סגול ולאחרונה טורקיז, כל אלה עיטרו בעבר ובהווה את מחלפות ראשיה. בתוספת של חולצות בטן צבעוניות, נעלי פלטפורמה שלא היו מביישות את הספייז גירלז, מכנסונים מטאליים בגזרה גבוהה, הדפסים פסיכדליים, חולצות אוברסייז וכובעי מצחייה, מתקבל המרענן הרשמי של דור ה-Y (או לפחות פצצת אופנה מתקתקת).

"אם מסתכלים על תמונות שלי לפני שנתיים, מתקופת Lorena B, אז הכל שם מאוד קלאסי ואירופאי. אני לא יודעת אם העניין היה שתמיד מאוד רציתי ולא העזתי, אבל פתאום היה מחסום שנפרץ. בעבר תמיד הייתי נעזרת בחברות לסטיילינג, וכל פעם היינו עושות משהו והייתי מתבאסת ומרגישה שזה לא מגניב, לא איך שאני רוצה להיראות ופשוט לא אני. פתאום היה את הרגע הזה שאמרתי: אני מבינה מה אני אוהבת ומה מדליק אותי ואני רק צריכה ליישם את זה".

הגילוי העצמי פרץ כאמור גם החוצה. רק לאחרונה היא צולמה על ידי צלמת האופנה והמוזיקה הבריטית פיונה גארדן שצילמה בין היתר אמנים כמו ג'יימס בלייק, גריימס וקייט נאש. זה המקום לציין הסטייל הצבעוני והספייסי הצליח לגעת אפילו במפלצות אופנה בינלאומיות, כמו רשת טופשופ הבריטית שפרסמה ראיון עם אולמנסקי על סטייל ומוזיקה, ואתר האופנה הבריטי asos שבחר בה להשיק את האפליקציה החדשה של האתר.

"זאת הייתה אחת החוויות היותר כיפיות שהיו לי. אחרי שהופעתי בבלוג שלהם כמה חודשים קודם לכן, העורכת של האפליקציה של asos יצרה קשר עם היחצ"נית שלי בלונדון וביקשה לצלם אותי לכתבת אופנה וסטייל לאפליקציה שלהם. נפגשנו בדאלסטון לונדון, והחלטנו לצאת לצלם ברחובות המגניבים של השכונה האופנתית הזאת. כל הקונספט היה להביא את הבגדים שלהם, אבל לפי הסטייל שלי ולפי איך שאני אוהבת".

"הגיע צוות שלם ומדהים עם מלא אופציות של בגדים ואקססוריז", היא ממשיכה לספר. "הסטייליסטית הציעה לי כמה רעיונות, אבל בסופו של דבר אני הייתי צריכה להרכיב את הסטים. בין לבין, פשוט טיילנו וצילמנו, והכל היה באווירה ממש כיפית ומרגשת. כמובן שהמהות של זה הייתה גם להתעסק במוזיקה שלי ובוויז'ן של היצירה שלי – השילוב בין המוזיקה שאני יוצרת לבין הנראות של מה שאני עושה".

בלונדון העניינים האלה נסבלים, אבל השאלה הגדולה היא איך בארץ מתקבלת הבחורה בעלת השיער הכחול וחולצות המנגה היפניות?

"בהתחלה הרגשתי כמו סוג של עב"מ. תמיד היו מבטים ותגובות של אנשים שלא מבינים, עכשיו אני מסתובבת בתל אביב וקולטת שלחצי מהבחורות יש שיער צבעוני. אני ממש לא זוקפת את זה לזכות עצמי, אבל פתאום אני פשוט לא מרגישה כמו ווירדו. מבחינתי זו פשוט מי אני, גם כשאני הולכת לחברים אני מתלבשת ככה כי זה מה שאני אוהבת, זו לא איזו דמות. כשאת הולכת בלונדון אף אחד לא מסתכל אפילו כי יש כל כך הרבה אנשים וסוגים".

אולמנסקי מודה שאופנה היא איבר בלתי נפרד מהמוזיקה שלה עצמה. "זה מובן מאליו. האנשים הכי אינטליגנטיים תמיד מודעים לאיך הם לבושים ואיך הם נראים, זה רושם שאתה משאיר על בנאדם. בפגישת עסקים למשל מה יותר חשוב מאיזה רושם אתה משאיר? מאז ומעולם הרגשתי שבישראל אופנה זו מילת גנאי – שזה משהו שטחי שאסור לדבר עליו, ואם אני אגיד שאני אוהבת אופנה אני אצא בחורה שטחית וסתומה. פעם ממש התכחשתי לכמה שאני אוהבת אופנה. בגיל 16 נורא התביישתי בזה שזה הלהיב אותי. הייתי בקטע של לשחק אותה שחיצוניות זה לא חשוב לי ולא מעניין אותי, אבל זה כל כך בסיסי והולך יד ביד עם מוזיקה. בכל העולם, זה מובן מאליו שלמוזיקאי יש משהו מסוים שהוא משדר וזה אומר משהו על האמנות שלו".

אולמנסקי מעידה על עצמה שבתור אמנית היא תמיד מחפשת איך למתוח את הגבולות, ומבחינתה הקליפים הם המקום המושלם ללכת עד הסוף ולהגשים את הפנטזיה. האסתטיקה היא חלק מהמסר, עוד מימד של הטקסט ושל השיר - בין אם מדובר בשיער בכל צבעי הקשת ועדשות מגע צבעוניות או שמא מדובר בלב המדמם על צמותיה הקלועות ועל פניה היפות.

"אני חייבת להודות שהרבה מההתעניינות בי הייתה מהמקום שמדובר במשהו מאוד ממוקד, של מישהי שיודעת מי היא ומה היא רוצה", היא מסבירה כיצד אופנה היא חלק מאסטרטגיה שיוויקית. "יש מיליוני מוזיקאים מדהימים, איך יקשיבו דווקא לך? אפילו רדיוהד, שכביכול אין להם לוק משלהם, זה הכל מודע כי זה מה שהם רוצים לשדר – משהו שהוא חצי זרוק וחצי מוזר. אין לי ספק שהכל מכוון ומחושב. אני מאמינה שברגע שלבנאדם יש משהו שונה ומיוחד להגיד אז אנשים מתעניינים בזה יותר מאנשים שנשמעים כמו כולם".