"אני חושב שתעשיית האופנה סלחה לג'ון, אבל העולם שבחוץ אולי עדיין לא. מי שלא מכיר אותו, אולי גם מי שלא מבין אופנה, ימשיך לחשוב כך", מציין בנחרצות הכובען האגדי סטיבן ג'ונס בנוגע לקולגה ג'ון גליאנו, המעצב שעמד בראש בית האופנה דיור וסיים את תפקידו לאחר פרשה אנטישמית מתוקשרת. "אני יודע ממקור ראשון שיש לו חרטות עצומות. אני חושב שהוא מתגעגע לעשות אופנה".
אפשר לשער שהדברים האלה מבטאים געגוע. שניהם מהמעצבים הידועים ביותר בתעשיית האופנה הבריטית והבינלאומית בשלוש העשורים האחרונים - עבדו יחד יותר מפעם אחת, והעבודה המשותפת הזו חוללה הדים מופלאים; הם שילבו כוחות כדי ליצור את קישוטי הראש והכובעים המפוארים עבור תצוגות האופנה האקסטרווגנטיות והתיאטרליות שגליאנו יצר ב-15 השנים בהן היה נוכח בבית הצרפתי. לרגעים מסוימים, כמו תצוגת ההוט קוטור של דיור לחורף 2007-8, זו הייתה נדמית כהפריה אמנותית מושלמת.
דבר אחד וודאי - שמותיהם יישארו קשורים בספרי היסטוריית הסגנון. אבל בעוד שעתידו של גליאנו אינו פתור עדיין, ג'ונס (56) ממשיך להיות חלק מקבוצה עילית של מעצבים שכוחם אינו נשחק עם הזמן. להיפך, ניכר שהוא אפילו מתעצם. מי שרכש את השכלתו המקצועית בליברפול ומאוחר יותר בסנטרל סיינט מרטינס בלונדון של סוף שנות ה-70, ובחר בתחום קלאסי וממוקד מאוד, נעשה עם השנים לעמוד תווך באופנה הפופולרית.
רבים נחשפים לעבודותיו, מבלי לדעת לעיתים כי הוא זה שחתום עליהן. זהו המחיר שמשלמים כאשר עובדים עם אחרים רבים כל כך. חלק משמעותי ברזומה האמנותי של ג'ונס קשור קשר עז לעסקי השעשועים, או כמו במקרה של גליאנו לשיתופי פעולה עם מעצבים שונים. בעבר היו אלו דמויות בעלות אג'נדה חתרנית בעולם האמנות, למשל בוי ג'ורג' או המעצבת היפנית ריי קוואקובו; היום אלו הן ריהאנה, מיק ג'אגר וליידי גאגא, או מעצבים כמרק ג'ייקובס, שמתהדרים בכובעיו או עושים בהם שימוש אקספרסיבי, על הבמה, על המסלול או בחייהם הפרטיים-לכאורה. יחד איתם יצר שורה של רגעים בלתי נשכחים בתרבות המודרנית. ישנם רגעים מעודנים יותר, כמו הפדורה שחבש ג'אגר בסיבוב ההופעות האחרון, ויש כאלה שדווקא פורטים באגרסיביות מכוונת על נימי הפנטזיה. הרי מי יכול לשכוח את כובעי הפרווה העצומים, שהעלו בתודעה את ספרי ד"ר סוס, אשר כיכבו בתצוגת החורף הקודמת של ג'ייקובס בניו יורק או את הכובעים שיצר עבור ההרפתקה הקולנועית "שודדי הקאריביים"?
"זה משתנה כל הזמן", אומר ג'ונס בראיון טלפוני, שנערך ימים ספורים לפני שהוא מגיע כאורח כבוד לשבוע האופנה בחולון, כאשר הוא נשאל על חיבור יוצא דופן או זכור במיוחד עבורו עם מעצב אחר. "בתחילת הקריירה זה היה קום דה גרסון, ואז עם ג'ון גליאנו בדיור. היום אולי עם מרק ג'ייקובס. אני לא בטוח שיש אחד".
יש הבדל בין עבודה עם מעצב לעבודה עם זמר מפורסם?
"זה בערך אותו הדבר. גם לזמר וגם למעצב יש בדרך כלל גישה מוצקה. כשעובדים עם אמן, זה בסופו של דבר צריך לחזק את האישיות שלו. ובכל זאת, מה ששונה הוא ממד הזמן. לזמרים, הכובעים הם חלק מהופעה, ומה שאני מעצב עבורם הופך להיות חלק משיר [ספציפי ל.ש.]. הוא גם יכול לרדת באמצע ההופעה. כשעובדים עם מעצבים ממד הזמן, הרגע הספציפי, נוכח פחות. שם החשיבות היא לאימג' הכללי. בדרך כלל הדוגמנית לא מסירה את הכובע במהלך התצוגה והמראה כולו מוצג כיחידה אחת על המסלול. לכן הוא מלווה את העיצוב תמיד".
"זו מערכת יחסים קרובה", הוא מגדיר תוך צחוק קל את החיבור האינטנסיבי שיש לו עם אמנים ופרפורמרים רבים כל כך. "הם אוהבים כובעים כי הם משנים ברגע את ההופעה. למשל ריהאנה תספורת חדשה זה מסובך יותר מכובע. היא פשוט יכולה לחבוש אחד מיוחד. תמיד עבדתי עם כוכבי פופ. הם אוהבים לשים כובע, כי זה חלק מההופעה שלהם".
מה הופך כובע לכובע מוצלח? מה משותף לכובעים המוצלחים יותר שיצרת עם השנים?
"כיף, הומור, ובוא נודה - גם דרמה. אני חושב שבכובע טוב יש תמיד מידה של תחפושת. עם הכובע הנכון אתה יכול להיות נסיכה או ילד קול. הכובע הנכון גורם לך להרגיש ככה. זה בוודאי לא רק איך שהם נראים".
עיתונאי האופנה האמיש בולס כינס אותך בתואר 'כובען קסמים'. אז קסם הוא אחד מהחומרים שלך?
"תמיד יש מידה של קסם. מהו הקסם? זה הדברים שהופכים את זה למשהו מיוחד, שאי אפשר לתאר. אז זה באמת קסם. כובע אדיר יכול להשפיע בצורה קסומה".
ובכל זאת, אתה מגיע לישראל לכנס שהנושא שלו הוא 'החומרים מהם עשויה האופנה'. חומרים כאלה יכולים להיות פיזיים או רעיוניים. אתה יכול לומר מה הם החומרים שמרכיבים את הכובעים שלך?
"אני חושב שכשאתה עושה כובע זה התערובת של הוויזואלי עם הרגשי; משהו מוכר עם משהו לא מוכר. חייב להיות בעיצוב משהו מוכר, אבל הלא מוכר הוא זה שעושה אותו למרגש. בשבילי החומר שממנו מורכבת האופנה הוא האיזון. אם אתה עושה עיצוב פשוט, הדבר ממנו הוא עצמו עשוי חייב להיות מוזר".
"אקסצנטריות לא מזדקנת"
מוזר ומעניין הם תמיד צמד שמתעוררים עם החשיפה ליצירות שלו. בשיחה עם הכובען, אדישות מצטיירת כאויב הגדול ביותר שלו. בין אם זו מעין כיפת קריסטלים מרשרשת שיצר עבור קיילי מינוג, או דווקא עיצוב מצוייץ ברוח שבטית, גדול פיזית ורעיונית, ג'ונס מגלה עם השנים יכולת כמעט נדירה שלא לחזור על עצמו. זהו מאפיין נדיר למדי בתעשיית האופנה; מעצבים גדולים סיימו את פרק תהילתם משום שמחזרו את מה שהביא להם תהילה בתחילה. האם הבחירה דווקא בכובעים היא זו שמאפשרת לו לשמור על מנוע זיקית, או שאולי דווקא הנכונות שלו לחבור לאישיויות רבות כל כך במהלך הקריירה היא זו ששומרת אותו רגיש לצו הזמן ולכן גם לרלוונטי תמיד?
"אקסצנטריות לא מזדקנת", הוא מנסה להסביר איך חומרי ההמצאה שלו אינם נשחקים עם הזמן. "אני חייב לומר שזו שאלה טובה. האמת היא שמעולם לא נשאלתי לגבי זה. אני יכול רק לומר שהיות שמדובר באופנה, היא חייבת להשתנות עם השנים. הדברים שמרגשים אותי משתנים עם השנים. זה הכיף בלעצב קולקציה חדשה. למצוא את הנקודה הזו. בוודאי, זה קצת מעייף, אבל זה יותר כיף מאשר מעייף. מה שכיף בכובע זו ההמצאה. בבגדים זה יותר קשה, כי שם יש פחות חופש. כובע הרי יכול להיות רק חתיכת בד על הראש או משהו ספונטני אחר שמבליח ברגע של המצאה".
אי אפשר לומר שלא בחרת בתחום צר יחסית כובענות. אתה חושב שההתמקדות הזו מגבילה אותך או דווקא משחררת אותך באיזשהו אופן?
"זה קצת הגביל אותי, אבל הגביל אותי לחלק הכי יפה בגוף. הייתי יכול לעשות נעליים, אבל אני לא רוצה להתעסק עם רגליים. אבל האמת היא שיש לי גם הרבה חופש בגלל הבחירה הזו. עיצבתי צעיפים, ובושם עם קום דה גארסון. אבל תמיד בחרתי לחזור לכובעים. יש בהם רהב שאין במשהו אחר. יש בכובעים פשטות מה שאתה רואה זה מה שיש. רואים את הכובע בפעם אחת כשמישהו נכנס לחדר. אני אוהב את האיכות הזו בהם".
אתה פועל באופנה לא מעט זמן. אם אתה משווה את תעשיית האופנה של שנות ה-80 לזו של היום אתה חושב שהיא השתנתה?
"הכל שונה. הכל הרבה יותר גדול. אופנה נעשתה לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו. אנשים לא זוכרים, אבל באייטיז הייתה בעיתונים תמונה אחת בשחור-לבן מתצוגת אופנה רק בפעם בכמה שבועות. היום לעיתונים יומיים יש מדורים קבועים על אופנה. היום אופנה היא חשובה. היא חלק מביטוי חברתי. פעם, למשל, היה את תצוגות ההוט קוטור בפריז, והן היו רלוונטיות רק לקבוצה מסוימת. אופנה עכשיו היא עסק אדיר. בבריטניה היא המעסיק השמיני בגודלו. היום יותר אנשים מדברים את שפת האופנה.
זה הופך את העבודה שלכם לקשה יותר או לקלה יותר?
"היום זה קשה יותר. יש יותר תחרות וכל התחום הוא הרבה יותר מסחרי. אנשים מתייחסים לזה רק כקריירה. לפני עשרים שנים אנשים עשו את זה כי הם האמינו בזה, לא כי הם רצו לעשות מזה כסף. זה עסק קשה".
בהקשר הזה אני יכול לומר שבאופן אישי הנושא שמעסיק אותי יותר מכל הוא סוגיית האותנטיות באופנה. יש לאופנה אותנטית בכלל מקום בעולם כל כך מסחרי? איך בכלל יש עוד אפשרות ליצור משהו אותנטי?
"קודם כל, זה לעשות את מה שאתה אוהב. אני חושב שהדבר הוא שיש לקוחות שמחפשים משהו אותנטי. אם אתה רוצה חולצה טי אתה יכול למצוא חולצת טי טובה ועשויה היטב בכל רשת מצויה, נניח זארה או H&M. אבל מה הטעם בזה? זו אופנה מהירה, ויש לה נפח, אבל גם הצד השני של משהו אישי, אותנטי, יש לו מקום. תראה, אתה יכול לקנות עוף רגיל או עוף אורגני. כשאתה קונה עוף אורגני אתה יודע שהוא נתן את חייו, אבל מנגד גם חי חיים טובים. זה ההבדל. אני חושב שיותר ויותר אנשים מחפשים היום משהו אותנטי יותר. במיוחד אירופאים ואמריקאים, כי יש לנו כל כך הרבה. זה נחמד לצרוך בצורה מודעת. לראייה, הטרנד היום בלונדון הוא אופנה שנתפרת לפי מידה. יש המון אנשים מדהימים שיוצרים בגדים במיוחד בשבילך".
לצד ההרצאה וכיתת האמן שתיתן במסגרת שבוע האופנה, תוצג במוזיאון הצמוד גם תערוכה של כובעים בעיצובך. איך בעצם בחרת את הכובעים שיוצגו בחולון?
"אני מכיר את רון ארד [האדריכל שתכננן את מוזיאון העיצוב בחולון ל.ש.]. אני מכיר אותו מאז שהוא הגיע ללונדון בשנות ה-80. אני אוהב את איך שהמוזיאון נראה ולכן בחרתי את הדגמים שיש להם איכות ארכיטקטונית בולטת. הוא כל הזמן היה אומר לי תעשה לי כובע, ולא הייתה לי ההזדמנות. אבל נראה שהוא כבר עשה כובע בעצמו".
אחרי שרבים כל כך חבשו את הכובעים שלך נשארו אנשים נוספים שהיית רוצה לעצב עבורם?
"קודם כל ליז טיילר, בגלל שבשנות ה-60 היו לה כובעים מדהימים. וגם למישל אובמה היא מעולם לא לבשה כובע חוץ מכובע בייסבול. עשיתי כובע לסמנתה קמרון, אבל לא לה".
נשארו לך עוד חלומות?
"בגדול - להדריך כובענים צעירים. כמו שלימדו אותי איך לעשות כובעים, אני רוצה להעביר את זה הלאה. אבל הדבר שאני הכי אוהב זה פשוט לעשות כובעים חדשים. אין לי תוכניות לבנות מלון או משהו. פשוט כובעים שאני רוצה ליצור".
רוצים לפגוש בסטיבן ג'ונס? כנסו לפייסבוק של וואלה! אופנה ואולי תוכלו לזכות בכרטיס לכיתת האמן שלו בשבוע האופנה בחולון
שבוע האופנה חולון 2013 יתקיים בין התאריכים 14-19 באוקטובר. לפרטים נוספים
