פטמה סוררת מציצה מבעד לחזייה מתוכשטת וחלולה לחלוטין, מכנסוני ג'ינס שנגזרו לתחתוני חוטיני שמגירים שטרות כסף מבצבצים, ריקודי עמוד סוערים, ישבנים רוטטים ועקבי סטילטו שלא נגמרים לא, זו לא התוכנית האמנותית של מועדון החשפנות "פוסיקט"; זהו הקליפ הטרי של ריהאנה, בתוספת חגורות שרשרת זהובות של שאנל שמסוככות על המפשעה.
לפני כשלושה שבועות שיחררה רירי סנוניות חושפניות למדי מהקליפ החדש, המכונה POUR IT UP, בחשבון האינסטגרם הפרטי שלה. ימים ספורים לאחר מכן, שוחרר אחד הקליפים הפרובוקטיביים בהיסטוריה של ריהאנה; אפשר לומר שהוא ניצב בגאון על גבול הפורנוגרפיה, רף אותו הציבה לעצמה כאתגר להגדירו כל פעם מחדש.
אלא שמסתמן שריהאנה מתנהלת בשתי זהויות אופנתיות. לפני פרשת הקליפ האחרון גילתה הפופ-סטאר האקזוטית דווקא פחות עור ויותר בד, כאשר סיפקה הצצה שנייה לקולקציה שעיצבה עבור רשת ריבר איילנד הבריטית. בניגוד למצופה מפרסונת פאם-פאטל חושפנית כמו זו הנשקפת בקליפים שלה, ריהאנה הציגה קולקציה על טהרת אופנת הרחוב הנערית שמרכיבה כביכול את המלתחה הפרטית שלה עצמה מעילי בומבר עם הדפסי קמופלאז' או מרקמי קווילט סטייל ספורטאי קולג' אמריקאים, חולצות כדורסל משוחררות, מעילי ג'ינס כהים בגזרת אוברסייז, חולצות קרופ קופסאתיות וספורטיביות, מעילי פארקה מתוחכמים ושמלות טי-שירט שיש לכל מתבגרת.
אפשר להבחין כי הדיסוננס בין האופי הפרובוקטיבי של הקליפים של ריהאנה לבין אופן הלבוש שלה בחיי היומיום, או בעשיות אחרות שלה, רק הולך ומקצין ככל שהקריירה שלה מתפתחת וככל שמעמדה הולך ונוסק בתעשיות המוזיקה והאופנה העולמיות. בניגוד לאופי החושני והמיני המוחצן שאופפים את הסטייל של ריהאנה בקליפים שלה, בחיי היומיום היא מגלה משיכה לכיוון ה-BOYSH - מרבה לשלב מכנסי באגי נעריים, סטים תואמים וחליפות גבריות, חולצות בויפרנד, מעילי אוברסייז נטולי קימורים והרבה ג'ינס. עם זאת, על השטיח האדום היא נתפסת כאחת שלא מפחדת לקחת סיכון. לפעמים זה עובד לה טוב יותר ולפעמים פחות ראה ערך הקרדיגן הלבן שהוסב לשמלה חושפנית בתצוגת ההוט-קטור לחורף 2013-14 של שאנל, מראה שגרר ביקורות מעורבות.
לא תמיד הייתה אייקון האופנה החביב על קרל לאגרפלד
ההתפתחות הסגנונית שלה מאפיינת גם את אפיק הקליפים וההופעות וגם את אפיק החיים האמיתיים, למרות ההבדלים הברורים בין השניים. ריהאנה היא מזמן כבר לא אותה ילדה טובה ברבדוס קהת חוש אופנתי, זה כבר ידוע. מי בכלל זוכר כיצד אייקון האופנה החביבה על קרל לגרפלד, הפגינה כזו דיסאורייטציה אופנתית בקליפים הראשונים שלה Pon De Replay ו-Unfaithful, אם בשמלת טי-שירט צמודה ומקושקשת מדי המלווה בעגילי שנדליר צ'יפיים לדוגמא, ואם בסווטשירט אפרורי ופרברי או בפריזורה מפונפנת נוסח כוכבות אופרות סבון.
כיום היא זיקית אופנתית המחליפה תספורות אדג'יות בקצב מסחרר, שיודעת או שהצוות שסביבה יודע - לרקוח מראות מתוחכמים ובלתי נשכחים כשצריך; שנצפית באופן תדיר בשורה הראשונה של תצוגות אופנה חשובות וצוברת קילומטראז' נאה של שערים על מגזיני האופנה הנחשבים בעולם כמו ווג, אל, הארפר'ס בזאר, מארי קלייר, סבנטין וגלאמור. כאמור היא גם מעצבת, במה שנראה כמו התהוותה של מסורת לאור הצלחתה של הקולקציה השנייה המשותפת עם ריבר איילנד.
לאחרונה היא צוברת שלל הופעות פומביות מצויינות מבחינה אופנתית. בטקס הגראמי האחרון למשל אף זוג עיניים לא יכול היה להישאר אדיש לנוכח ההופעה המושלמת שלה בשמלת שיפון אדומה, שקפקפה ולוהטת של אזאדין אלאיה. הופעות זכורות נוספות הן בגאלת מכון התלבושות של מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק ב-2009, שם לבשה ריהאנה חליפה גברית ושחורה של דולצ'ה וגבאנה שהתבלטה בזכות קו כתפיים תפוח ואוונגרדי. באותה שנה רירי התבלטה גם בטקס פרסי המוזיקה האמריקאי בשמלה מפוסלת של מרקזה שמעוטרת בחיתוכי לייזר ענקיים של שושנים.
מתי התרחש המהפך? אפשר לסמן את הסינגל UMBRELLA כנקודת המפנה הראשונה בקריירה של ריהאנה. הלהיט המשותף עם ג'יי.זי נחשב לזה שמיקם באופן רשמי את ריהאנה בליגה של הגדולים. הסינגל הפך ללהיט מרעיד רחבות ריקודים בכל רחבי העולם והקליפ זכה בקטגוריית שיר השנה בטקס ה-VMA האמריקאי (ואף הביא לה את פרס הגראמי הראשון, והיא בת 19 בלבד).
הקליפ מסמן אף את תהליך ההתבגרות של ריהאנה: לא עוד פרח שכונות נטול טעם, אלא אישה לוהטת שלחלוטין מודעת לעצמה. בתספורת קצרה וא-סימטרית, ריהאנה הפגינה שיק מדויק עם באוברול עור שחור קצר בגזרה שנראה כמו פרפראזה אדג'ית של בגד ים משנות השישים, שמלת קלוש לבנה וקלילה שמרפררת לשמלה האיקונית של מרילין מונרו, בגד גוף מכופתר בשחור ולבן בציוות גרבוני רשת שחורים ושיער מסורק הצדה בסגנון של משרתות צרפתיות. אי אפשר לשכוח כמובן גם סצנה שלמה של עירום מלא, כאשר הדבר היחיד שמכסה את גופה הוא צבע גוף כסוף.
תהליך ההבשלה האופנתי של ריהאנה התרחש באופן סינרגי עם ההתפתחות המוזיקלית שלה. מאוחר יותר, באלבום החמישי, כבר היה ברור שלעורה הענוג של ריהאנה נוספה שכבה עבה ומחוספסת. הקליפ לסינגל S&M גילה לעולם את הצדדים הקינקיים והמיניים של ריהאנה שכולל קשירות, מחסומי פה, הצלפות, משחקי תפקידים ובגדי ויניל פרובוקטיביים, או כפי שמשתמע משם השיר ומילותיו חיבה עזה לסאדו-מאזו. שידורי הקליפ הוגבלו לשעות הלילה בלבד בערוצי המוזיקה של MTV וריהאנה הייתה לבושה בהתאם.
הביקורות לא איחרו להגיע, וריהאנה ספגה ריקושטים והאשמות בכך שהיא מעודדת זילות, החפצה ואלימות כלפי נשים. בקליפ שלאחר מכן, ריהאנה דווקא חזרה ללבוש היומיומי והמתון יותר, אך גם הפעם היא זכתה למטח של ביקורות, והפעם בגלל עלילת הקליפ בו היא מתנקשת בגבר שתקף אותה.
ריהאנה של אופנת הקליפים אולי בניגוד לאופנה של ריהאנה מחוץ למסך הקטן - מצאה עצמה כמוקד לזעמן של נשים רבות ברחבי העולם. אפילו הסובלימציה הפרוידיאנית בדמות משאלת הלב הקטלנית ב-MAN DOWN לא עשו עמה חסד, היות והיא עדיין נתפסה כקורבן מבחירה לאור כך שהחליטה לא להגיש תביעה נגד כריס בראון, ואף חזרה לזרועותיו לאחר שהיכה אותה. יתכן ודווקא מהמקום הזה, הלבוש החושפני והתכנים הפרובוקטיביים בקליפים של ריהאנה, שהגיעו כאמור לשיא בקליפ האחרון, לא נתפסו בחוץ כאקט של העצמה נשית אלא ההפך המוחלט. אפילו נדמה כי ביחס לשיח שהציתו לפניה פרובוקטוריות מדופלמות כמו מדונה וליידי גאגא, ריהאנה עוררה תחושות קשות יותר מעבר לתזוזות אי-נוחות פוריטניות בכורסא. מנגד, נשמעו קולות שתיארו את המיניות של ריהאנה כפמיניזם במיטבו. כמובן, שלא משנה לאיזה מחנה הצופים בוחרים להשתייך, עצם הבחירה באחד מוכיחה כי את מהותה וכוחה של האופנה באמת.
