היא אולי מתה כבר יותר משלושים שנה, אבל בעולם האופנה גרייס קלי (1929-1982) ממשיכה להיות מוקד השראה. בימים אלו הכוכבת ההוליוודית שהפכה להיות נסיכת מונקו ואחת המוזות המשפיעות על האופנה העכשווית, שוב בכותרות, ומכל כיוון אפשרי.
מגזין האופנה הבריטי טאטלר (Tatler) בחר בה להיות נערת השער של גיליון דצמבר. בתמונה האיקונית מ-1955 קלי נראית בשמלת סאטן טורקיז חושפת כתפיים, שיער הבלונד ההוליוודי שלה, שפתון אדום ובהבעה נינוחה-קרירה הידועה שלה.
השמלה הבוהקת והמחמיאה כל כך לשחקנית, שהייתה אז רק בת 26, עוצבה על ידי אדית הד, מעצבת תלבושות קולנוע אמריקאית אשר זכתה בשמונה פרסי אוסקר. הד נודעה בסגנון עיצוב מאופק, ובניגוד למעצבים רבים, נהגה להיוועץ רבות בשחקניות שעבורן עיצבה תלבושות. בשל כך צברה פופולריות בקרב כוכבות הקולנוע של שנות ה-40 וה-50. עם גרייס קלי היא עבדה בסרטים 'חלון אחורי' (1955) ו'לתפוס גנב' (1955). שמלת הטורקיז עוצבה עבור הכוכבת לטקס האוסקר של שנת 1955, אותו טקס בו הוענק לה הפסלון המוזהב עבור תפקידה בסרט 'נערת כפר' (1954). מאוחר יותר היא צולמה בשמלה לשער מגזין לייף.
התמונה, כאמור, מופיעה על שער גיליון החודש הבא של מגזין טאטלר. הסיבה לכך היא כפולה. בימים אלה רצה תערוכה חדשה במוזיאון בפילדלפיה, עיר הולדתה של גרייס קלי, המוקדשת לחייה ומורשתה; בנוסף, סרט ביוגרפי חדש בכיכוב ניקול קידמן עתיד לצאת במרץ שנה הבאה.
תערוכת 'מפילדלפיה למונקו: גרייס קלי מעבר לאייקון' רצה בימים אלו במוזיאון מישנר לאמנות בדוילסטאון, פנסילבניה, והיא מוקדשת למפורסמת ביותר מבין יוצאי המדינה.
נושא התערוכה הוא חייה הקצרים מדי של הכוכבת האמריקאית, אשר נישאה בחתונת אגדות לנסיך מונקו רנייה ה-3 ופרשה ממשחק.
באמצעות תלבושות קולנוע, שמלות מעצבים פרטיות ועד מכתבים, מסמכים וחפצים אישיים אשר הושאלו על ידי בית המלוכה במונקו, התערוכה מנסה להתחקות אחר האישה שמאחורי האייקון. בין היתר יוצג גם "תיק קלי" אישי של הנסיכה - תיק עור בצורת טרפז של בית אופנת העל הרמס אשר התחבב עליה מאוד וכונה עם הזמן על שמה. קטעי סרטי ארכיון וסרטי קולנוע משקפים את סגנונה רב ההשפעה ואת נוכחות הפילמאית הבלתי נשכחת שלה. התערוכה תינעל ב-26 בינואר 2014.
כאמור, במרץ בשנה הבאה ייצא לאקרנים סרט ביוגראפי חדש בכיכוב ניקול קידמן על גרייס קלי. הסרט, אשר צולם בצרפת ואיטליה, מתמקד במשברי הנישואים והזהות של קלי כנסיכת מונקו בזמן המחלוקות של בעלה הנסיך ונשיא צרפת דה גול. הרקע ההיסטורי הוא איום פלישה צרפתית צבאית בתחילת שנות ה-60.
למרות הגדרת הסרט כביוגראפי, בני משפחת המלוכה במונקו פירסמו בינואר השנה הודעה רשמית בה נמסר כי הסרט לא מדויק היסטורית וכי בקשות נשנות לתיקונים שהועברו להפקה לא נענו. לכן, מבחינתם, הסרט אינו ביוגרפי. ההפקה מצידה מסרה כי מדובר ביצירת אמנות העוסקת בדיוקן אישה ולא במסמך היסטורי. בדומה לכך, בראיון לעיתון 'לה פיגארו' הצרפתי אמרה ניקול קידמן כי הסרט הוא מחקר אישיות הדן בחלק מסוים בחייה של קלי על אנושיותה, פחדיה וחולשותיה.
את הסרט, הפקה הצרפתית-אמריקאית, ביים הבמאי הצרפתי אוליבייה דהאן, מה שמעורר תהייה האם קידמן בדרכה לאוסקר נוסף עבור גילום כוכבת עבר. אחרי הכל, מריון קוטיאר, אשר גילמה את אדית פיאף בסרט 'החיים בוורוד' (2007) של דהאן, זכתה בפרס הנחשק על תפקידה.