"אני נלחמת על האני מאמין שלי", אומרת מעצבת האופנה אליאן סטולרו שניות ספורות לפני שהיא פונה להציג את קולקציית החורף החדשה, שכמעט כולה כבר תלויה על הקולבים בבוטיק הנושא את שמה בתל אביב. ומהו אותו אני מאמין? "לעשות דברים שהם יפים וטובים. הכל נעשה בסטודיו בצפון דיזנגוף, וזה כמובן עולה יותר".
סטולרו משתדלת לנקוט עמדה לא מתנצלת בעידן בו המחיר הוא המלך. ייתכן שזו גם הסיבה לכך שבחרה לצלם את עצמה לקטלוג העונתי, מעין צעד של חשיפה שפורס את כל הקלפים השולחן. זוהי המעצבת, אלו העיצובים שלה, וזוהי כמות הכסף שהיא גובה עבור עבודתה. גם אם התוצאה באותו קטלוג מדובר שנויה במחלוקת, ואולי גם פחות מאופקת מהצפוי, זוהי בסופו של דבר הכרעה יעילה היא מבקשת להצביע על אותנטיות בעשיה.
בכל זאת, סטולרו לא רוצה להצטייר כאחת שקופאת על השמרים. אחרי כמעט שלוש עונות בהן היה אפשר להבחין שהיא נעשית קשובה יותר ויותר למגמות עונתיות (הדפסים דיגיטליים נוסח ז'יבנשי בשנה שעברה), זוהי הפעם הראשונה שהמעצבת מכריזה כי מדובר באסטרטגיה של ממש. כמובן, שאין בקולקציה ציד רעבתני של טרנדים נוסח רשתות האופנה, אלא ניסיון להתחבר באיזשהו אופן עם המתרחש באתרי האופנה. מקבץ שלם בקולקציה הנוכחית למשל, נצבע בשחור ואדום, ונרשם גם מרקם משובץ. לכנות את אופי הפריטים, בין היתר חליפת חצאית עיפרון מעודנת, ז'קט המשולב בפיסות עור שעירות או חולצה תואמת העשויה תערובת של סיבים טבעיים, בכינוי השחוק והנפוץ "גרנג'" יחטיא אותו גמרי. בעולם הליידי-לייק של סטולרו זוהי לכל היותר קריצה מעודנת לפלטת צבעים פופולרית (אם לא גרסה אישית ללבוש בריטי סנובי במודע).
דווקא משום שקשה מאוד להתחרות בעושר קולקציית החורף הזו (משי לצד עור; ברוקד לצד רקמה; סגולים עמוקים לצד אפורים סתוויים; מעילי אופנוענים לצד חצאיות מקסי מעודנות), היא מצטיירת כמעין שעטנז בין שני עולמות. כאמור, גם אם סטולרו לא מתכוונת להתפשר על רמת העשייה או המחיר, היא מנסה לבדוק איך מגשרים בין הקהל החדש, צמא המגמות, לקהל המלווה אותה כבר שני עשורים, הזוכר לה קלאסיקות. במילים אחרות, כיצד נשארים רלוונטיים בעולם המשתנה במהירות מבלי לאבד את עצמך.
אולם תהליך הגישור הזה, שניכר בכל, עדיין לא הושלם (גם אם מנוסחת תבנית הבסיס העקרונית). זו הסיבה לכך שהאוסף הנכבד הזה עמוס בעיצובים מושקעים משמלת דרפה סגולה שבחגורתה משולבים פיסות מתכת זהובות ועד מכנסי ג'ינס בעלי ברק מאופק וכסוף - אבל לא חולפים בו מספיק חוטים מקשרים בין מקבץ אחד לאחר כדי שיהיה אפשר לדון על מסר עונתי קונקרטי. מעצב כמובן לא חייב להיות נאמן לשום אמירה מגובשת, אבל אחרי שנחשפה מול עדשת המצלמה, ואחרי שהחליטה שהיא לא מתחרה עם מגמת המחירים בשוק, מתבקש להותיר מקום גדול יותר לכתב ידה המובהק, ולא להותיר אותו מעט מכוסה.
אליאן סטולרו. דינגוף 253, תל אביב
טווח מחירים: שמלות: 2,800-3,400 שקלים; חצאיות: 1,500-2,100 שקלים; מכנסיים: 1,500-1,850 שקלים; חולצות וסריגים: 1,200-2,200 שקלים; ז'קטים: 2,800-3,600 שקלים; שמלות ערב: 1,800-12,000 שקלים