סלקטיבי: הבחירות של שאמל פיטס

שאמל פיטס הוא אחד הבחורים הלוהטים ביותר שחיים כיום בשטחה של מדינת ישראל. אם פניו (או גופו) של פיטס בן ה-28 מוכרים לכם, אז כנראה שנכחתם באחת המסיבות שהוא מארגן או שחזיתם בו רוקד באחת ההופעות של להקת המחול בת שבע.

הרקדן האקזוטי נולד בארצות הברית והתחנך בבית הספר הנחשב לאמנויות ג'וליארד בניו יורק. בעבר הוא רקד בלהקתו של מיכאל ברישניקוב ובחמש השנים האחרונות הוא מרעיד את רצפת הסטודיו במרכז סוזן דלל בתל אביב ובבמות ברחבי העולם.

ולא רק תנועות אגן חדות, אלא גם סטייל כובש ונועז. הכל התחיל, מסתבר, באחת הנסיעות של פיטס עם הלהקה ליפן. שם נכבש בקסמי הסגנון הייחודי של המקום ברמה כזו שהובילה אותו אף לייסד בלוג אופנה עצמאי. מנגד, הוא גם דואג להסתובב ברחובות העיר הגדולה במערכות לבוש שסטייליסטים מהשורה יכולים רק לקנא בהן.

כאמור, פיטס הוא גם דמות מוכרת בחיי הלילה של תל אביב, הן בתור בליין והן בשל המסיבות שהוא מארגן ומתקלט בהן. בתחילת ינואר הוא יפציע בגרסת המיקס של מופע המחול "החור" עם חבריו לבת שבע. אלו הבחירות שלו -

"אופנה אקולוגית + אמנות + היכולת לספר סיפור, זאת נעמי מערבי וזו המעצבת שאני מאוהב בה כרגע. העיצוב שלה יצירתי כל כך אבל מודע לעצמו. יש לה מודעות נדירה לאיך להשתמש במגוון של חומרים ובבדים בהמון דרכים. נעמי מצליחה לקחת בד, לשמר אותו אבל לתת לו חיים חדשים מקוריים, מגניבים, יפיפיים ומלאי דמיון".

"הפריט האהוב עליי הוא מחברת שחורה עם דפים שחורים ועבים מלאים בטקסטים כתובים בצבע כסף. אני משתמש בה בשביל לתעד ולאפסן את הטקסטים שאני כותב. חבר שלי קנה לי אותה אחרי שהקודמת שהייתה לי נגנבה בספרד. זה למעשה פרויקט שהתחלתי עבור עצמי מוקדם יותר השנה ביום ההולדת ה-28 שלי. בגלל שאני מאוהב בכתיבה, רציתי להשתמש בה בצורה אמנותית ופואטית. אני קורא לזה "הקופסא השחורה", ואני כותב בה בדרך כלל כשאני מטייל במדינות וערים שונות. אני מקווה לפרסם את המחברת הזו יום אחד כספר אמנות לכל דבר".

"זה התחיל ממני ומבילי מארי, רקדן נוסף בבת שבע, יצרנו את ה-FAGAZINE ביפן. המילה הזו נוצרה מהכלאה בין שתי המילים Fashion ו- Magazine למרות שרוב האנשים חושבים שהמקור הוא של מילים אחרות... בילי ואני היינו מסתובבים ברחובות של יפן מרותקים מהסטייל של האנשים שם והם חשו אותו דבר כלפינו, וככה נוצר חיבור משותף. החלטנו להקים מעין קולקטיב, או ליתר דיוק מותג לייף-סטייל. התוצאה היא FAGAZINE: בלוג אופנה, שהוא גם ליין מסיבות וגם פשוט קו. בכל יציאה לילית בילי ואני משרטטים קו לבן על המצח שלנו, אנשים אחרים נסחפים אחרינו ועושים אותו דבר, עד שכולם הופכים לכמו שבט אחד שמורכב מהמון אינדיבידואלים מיוחדים".

"היצירה הזו הייתה מאתגרת מאוד ואפילו הכי מתגמלת בכל התקופה בה אני רוקד בבת שבע, שזה כמעט חמש שנים. אני מבין ברמה מסויימת את העבודה של אוהד ואת שפת הגאגא, אבל עדיין היא חדשה, מרעננת ומהממת עבורי. היצירה של 'החור' הייתה בשבילי מפגש עם אוהד ועם שאר הרקדנים בפאזה אחרת. היא גרמה לי להרגיש יותר מחויב, יותר מסוגל להאזין, ויותר מסוגל לשיתוף פעולה יצירתי. אלה היו יותר מארבעה חודשים של תקופת יצירה מועצמת שיכולתי לחיות בה לנצח".

"אני פושט אוהב את הווידאו הזה. יש בו כל כך הרבה סטייל אותנטי ופרשנות מרעננת של ההיפ הופ ושל המקור שלו, באופן שבו הוא הוטמע ושל הגלאם שאנחנו מקפידים להתהדר בו. או במילותיו של ז'אן מישל בסקיה (אמן אפרו-אמריקאי מברוקלין): "Royalty, Heroism and The Streets". הקליפ הזה מזכיר לי את זה, וזה מה שאני מנסה לחיות".

"זה בר מסעדה שממוקם סמוך לדירה שלי במתחם נגה ביפו, ויש שם וייב מעולה. תמיד כשאני נמצא במסע הופעות בחו"ל, אני מתגעגע לתל אביב, לבית, ה'קזינו' נמצא תמיד במחשבות שלי ובקצה העליון של הגעגוע. אני הולך לשם כל יום".
קזינו סן רמו - נחמה 2 יפו.