וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אופנה או מותרות: תערוכת פיטי לגברים בפירנצה

יוג'ין רבקין, פירנצה

13.1.2014 / 11:30

עיתונאי האופנה הבכיר יוג'ין רבקין מדווח עבור וואלה! אופנה מתערוכת בגדי הגברים החשובה ביותר בעולם. מה עלה בגורל הג'ינס הדהוי ומה בדיוק קרה בתצוגה המיוחדת של דיזל?

המחזור ה-85 של פיטי אומו (Pitti Uomo), יריד אופנה מרכזי המציין את פתיחת עונת האופנה הגברית, ננעל בסוף השבוע האחרון. האירוע עבר על מי מנוחות, במיוחד בהתחשב בהתנגשות לוחות הזמנים עם שבוע האופנה לגברים בלונדון, שחפף את היריד ביום אחד. התצוגה של 'המעצב האורח המיוחד', דיזל בלק גולד, עוכבה עד להגעתם של כל העורכים מלונדון, וזאת במטוס שהוחכר במיוחד עבורם על ידי פיטי אימג'ין, ארגון האם של היריד. יחס ה-VIP הבלתי-מכוון הזה נובע מהמציאות הקשה לפיה העונה נפתחת מוקדם מאוד לאחר חגיגות השנה החדשה, והיא דחוסה וקצרה מדי.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
דיזל בלאק גולד לחורף 2014-15. יותר מדי בלינג/מערכת וואלה, צילום מסך

התצוגה של דיזל בלק גולד נערכה ב'סטציונה לאופולדה', תחנת רכבת קודרת ונטושה המאפשרת קיבולת יוצאת דופן. עד היום, זכור לי יער לבנה שנשתל שם במיוחד לפני כמה שנים בשביל התצוגה של המותג האיטלקי קורנליאני. התצוגה עצמה הייתה מהנה, במיוחד המוזיקה, שהתבססה על רמיקסים ליצירות של פרודג'י.

נדמה שהמוזיקה האפילה על הבגדים, שאופיינו בביגוד רוקנרול מעוצב-מדי עם השפעות צבאיות. היו שם יותר מדי ניטים, יותר מדי כיסים, יותר מדי אבזמים ותיקתקים, יותר מדי נצנוץ. הכול היה טרחני מדי. זוהי מנת היום של גבר צעיר שמעדיף גוזמה על אלגנטיות, גבר שביום מן הימים יביט אחורה באימה ויתקל בבגדים שנהג ללבוש. אני יודע את זה משום שאני הוא הגבר הזה.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
דיזל בלאק גולד לחורף 2014-15/מערכת וואלה, צילום מסך

למחרת, נערכו עוד שני אירועים מיוחדים לגברים. הראשון היה סטלה ג'ין, מותג שעורר כמה גלים עם בגדי הנשים יוצאי הדופן שלו. ידידתי ומעסיקתי-לעיתים, הבלוגרית דיאן פרנט, דחקה בי להגיע. גם הפעם, התצוגה עצמה הייתה מהנה, וגם במקרה הזה, הבגדים אכזבו. לפני המסלול, נבנתה במה שעוצבה כטרקלין גברי, כולל בר ומספר כסאות יוקרתיים. הפסקול היה דינמי. הבגדים היוו בליל צבעוני של התייחסויות שונות לחליפה הגברית. בליל צבעוני קצת יותר מדי. הדבר גרם לי לחשוב על שיעור המבוא הראשון שיש ללמדו בכל בית ספר לאופנה – מעצב טוב חייב לדעת מתי לומר די. זו הסיבה שבגללה המעצב הבלגי דריס ואן נוטן זוכה להצלחה גדולה כל כך – הניסויים שלו עם צבע עוצרים בדיוק בנקודה הנכונה. הם לעולם אינם יותר מדי, ולעולם אינם צורמים.

מכאן, המשכתי לתצוגה של N.21. זו קולקציית הגברים הראשונה של המנהל הקריאטיבי של המותג, אלסנדרו דל'אקווה, אשר לא עיצב קולקציה לגברים מזה כמה שנים. התצוגה נערכה בספריה המרכזית של פירנצה, מקום מושלם בעבור הבגדים שהיו ביזאריים בדיוק באופן הנכון. 21 הוא מספר המזל של דל'אקווה, ועשרים ואחת תלבושות הוצגו על הבימה שנבנתה באולם המרכזי של הספרייה, כאשר המודלים סובבים סביב עצמם באיטיות לטובת הקהל. המוזיקה הערבה, שנוצרה ע"י די ג'יי סופרסטאר מרסלו בורלון ממילאנו, הייתה גם היא בדיוק הדבר הנכון.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
קולקציית הגברים הראשונה של N.21/מערכת וואלה, צילום מסך
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
מבט מקרוב גילה פרטים מפתיעים. עיתונאית האופנה סוזי מנקס בהצגת קולקציית הגברים של N.21/מערכת וואלה, צילום מסך

בקולקציה הזו, דל'אקווה נקט בנוסחה בטוחה-למדי של יצירת מלתחה לגברים. יש לך את החליפה שלך, את החולצה המהודרת שלך, המעיל שלך, וכן הלאה. אך הכישרון של דל'אקווה טמון בכך שהוא הופך את המוכר לבלתי-צפוי. בבגדי הנשים שלו, הוא משלב אלמנטים גבריים – וכאן הוא עשה את ההפך. על כן, בבחינה מוקפדת יותר מגלים כי המכנסיים האלגנטיים והבלייזרים מכוסים בשכבה של תחרה.

כששאלתי את דל'אקווה מהי הסיבה לחזרתו לבגדי גברים, הוא היה גלוי לב באופן יוצא דופן, והשיב כי הוא עשה כן לפי בקשתה של המחלקה המסחרית שלו. כפי הנראה, שוק בגדי הגברים עוד רחוק מלהיות רווי.

היריד עצמו, שכולל מאות מותגים שמציעים את מרכולתם לקניינים, טמן בחובו הפתעות מעטות, דבר מובן בהתחשב בכך שמרבית המציגים חושפים שם את סחורתם בכל עונה. בפיטי אומו, החליפה היא עדיין המלכה. היא נוטה שלא להשתנות מזה כמה שנים – הז'קטים עדיין קצרים וצמודים ומכפלת המכנסיים עדיין מגיעה עד קו הקרסול. אך היה אפשר לשים לב לשתי מגמות. הראשונה הייתה מידה פחותה באופן ניכר של דנים כחול דהוי. שנית, ניתן היה להרגיש בנוכחות פחותה של שחור. הללויה.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
עיתונאים וקניינים הוטסו בטיסה מיוחדת מלונדון. תערוכת Pitti מספר 85/מערכת וואלה, צילום מסך

כמובן, נוכחות ביריד מסחרי דומה במקצת להליכה לקונצרט – אתה תוהה מי עוד בעולם מאזין ללהקה האהובה עליך, עד שאתה רואה אלפי אנשים שמגיעים לאותו האולם ולובשים חולצות של הלהקה. פיטי אומו גורם לך להבין שמייצרים עכשיו הרבה בגדים יפים מאוד. בשלב זה, ההפרדה ביניהם הופכת להיות הבעיה המרכזית. קשה להחליט באיזו חליפה כדאי לבחור מתוך מאות המוצגים שהיו שם. כולם מאוד נחמדים. כמובן, זו הסיבה שיש לנו שיווק, וזו הסיבה שבגללה תמיד יתקהלו רבים סביב דוכן של ברונלו קוצ'ינלי, בעוד אחרים ינסו לעודד אותך בדממה להיכנס לדוכן שלהם.

וזה מחזיר אותי לנושא המרכזי שכל האירוע הזה שב והדגיש – ההבדל בין אופנה לבין מוצרי מותרות. כפי שכתבתי במקומות אחרים, המילה "אופנה" מציינת כיום בסך הכול משהו שהוא קול, וקול מוכר. אך אני דוגל בקריאה לדברים בשמם הראוי. אין כל פסול במותרות. מוצרים אלו יכולים לעמוד בפני עצמם ללא צורך בתעלולים סמנטיים.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
בפיטי, החליפה היא עדיין המלכה/מערכת וואלה, צילום מסך
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
החליפות עדיין צרות ומכפלת המכנסיים מגיעה לקו הקרסול/מערכת וואלה, צילום מסך
  • עוד באותו נושא:
  • דיזל
  • פיטי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully