"בוא כפי שאתה", כלומר, Come as you are, היה אחד המשפטים האחרונים שנכתבו בהודעה לתקשורת שחולקה לעיתונאים בתצוגת קולקציית הגברים של ולנטינו לחורף 2014-15, שהתקיימה אמש (רביעי) בפריז. לא במקרה נבחר ציטוט לעוס כל כך בתרבות הפופולרית (הודות כמובן לנירוונה) כמוטו. בוולנטינו, כמו בוולנטינו מאז שנלקחה השליטה האמנותית על ידי צמד המעצבים מריה-קרלה קיורי ופייר-פאולו פיצ'יולי ב-2008, קו הגברים משרטט אג'נדה פשוטה ניקח את החומרים המוכרים ביותר וננכס אותם לעצמנו. כך הם עשו עם הדפסי קמפולאז', שנעשו שם נרדף למותג, וכך עשו גם עם חולצת הטי הלבנה בעונה שעברה, שקיבלה "גרסת קוטור" והפכה ללהיט קניינים איקוני.
הפעם, האסטרטגיה הייתה נעוצה גם בעטיפה הכללית ובקונספט הקולקציה. על מסלול שעשוי משטיח עמוס בדוגמאות גראפיות בולטות (שהזכיר חלק מהדוגמאות השבטיות מקולקציות הנשים האחרונות דווקא), ביקשו קיורי ופיצ'יולי להתכתב עם אווירה ביתית במקצת. והאם יש נוח ומוכר יותר מהבית?
על המסלול, אותה חמימות ביתית מדוברת באה לידי ביטוי בשתי צורות. קודם כל, היה ניכר שלדוגמנים מאוד נוח, ולא רק משום שהם עטו נעלי סניקרס. הצלליות המשיכו את הקו המוביל את אופנת הגברים בשתי העונות האחרונות, והפרופרוציות של מרבית הפריטים היו מרוחקות מהגוף.
המעילים לדוגמא, עשויים קשמיר או חומרים המכונים בונדד (יריעת בד המודבקת על יריעת בד נוספת, כדי ליצור עומק ספוגי לבגד), אופיינו בקו כתפיים שמוטות, בצלליות A ההולכות ומתרחבות, המזכירות גלימות או שמיכות התכרבלות מהסוג הנכון. מנגד, היו מספר חליפות משוחררות, שהסגירו בכוונה דמיון לחליפות פיג'מה נעימות העשויות משי. זהו לא רעיון חדש כמובן, אבל היה בהילוכן האגבי ובדיוק הגזרות, דבר שמעורר חשק עז.
מנגד, אותה נעימות שמקורה במפגש עם דברים מוכרים, במפגש עם הסביבה הקרובה, הייתה נעוצה גם בבחירת פריטי המפתח על המסלול. כמעט לכל אחד מהם להוציא אולי מעיל מרהיב שנתפר מטלאי פרווה או מעילי שטיח עשויים פרוות שרלינג צמרירית יש היסטוריה מוצקה בארון הגברי, החל ממכנסי ג'ינס עשויים דנים יפני, עבור דרך ז'קט טייסים קצר, ועד למערכות לבוש בהדפס קמופלאז' נצחי, שעובד מחדש.
אבל המוכר הוא בכל זאת לא מוכר, אחרת הוא חסר טעם באופנה. הערך המוסף הגדול היה נעוץ בפרשנות העילית שנתנו צמד המעצבים לדברים הקלאסיים, ובתנועת ההתרחקות וההתקרבות הבלתי פוסקות מהם. ביכולת לשבץ מעיל-שטיח (שוב, איזכור לבית) עשוי פרוות שרלינג צמרירית או עבודות אריגה ורקמה מפוארות דווקא לצד הפשוטים והבסיסיים ביותר במלתחה האנושית המערבית, כמו זוג מכנסי ג'ינס כהים שנתפרים בהזמנה מיוחדת בחנות הגברים החדשה של בית האופנה בפריז. למעשה, זוהי התצוגה המורכבת ביותר לבגדי גברים שהעלו בבית האופנה, עם חמישה פריטים שנוצרו בשיטות עבודה הזהות ליצירת שמלות הוט קוטור.
הסוד בקולקציות הגברים של ולנטינו, שנמכרות כבר שתי עונות גם בישראל (היבואנים, רשת הבוטיקים פקטורי 54, מציינים כי מדובר בהצלחה גדולה), נעוץ בדרך בה הכול נראה הגיוני ולביש במידה, אבל גם מתוחכם ומחושב בגדר שיוצא מהרגיל; ביכולת לאחוז בשני הקצוות בחוזקה (ודוגמא טובה לכך הייתה ויל סמית' בקהל, לא פאשניסטה ידועה מדי, לצד עורכי האופנה הבכירים ביותר בעולם). באופן הזה, שום דבר בעבודה שלהם אינו מפעיל את מנגנוני ההגנה שאופנה גבוהה בדרך כלל מפעילה בקרב הקהל הרחב, אבל מצד שני, שום דבר גם אינו עובר מתחת לראדר. לפעמים, הרעיונות הגדולים ביותר, עוברים דרך הציטוטים השחוקים ביותר.
