מסלול ותפאורה המכוסים בשכבות של צבעים המרוחים זה על זה, כאילו ומדובר בציור נוף אימפרסוניסטי מופרע במיוחד, קידם את המוני העיתונאים וידוענים (ויל סמית' רושם נוכחות נוספת) שבאו לחזות בתצוגת אופנה הגברים של לואי לחורף 2014-15.
ההשערה הראשונה שקפצה אל הראש הייתה שהקולקציה בוודאי מתכוונת לקחת חלק במגמת "האמנות באופנה" כלומר שילוב של מוטיבים אמנותיים במופגן על הבגדים - שפושה לאחרונה בקולקציות רבות כל כך. אבל, עם הופעתו של הדוגמן הראשון על המסלול - במעיל עצום מימדים שאימרתו נצבעה בפסים עבים בצבע בורגונדי אשר נלבש מעל חליפה ברכיסה כפולה - התברר שוב שלואי ויטון אף פעם לא נוסעים להיכן שנוסעים אחרים.
עם זאת, הנסיעה הייתה מסוג אחר. "הקולקציות שלנו הן תמיד על מסעות", ציין המעצב הראשי של קו הגברים, קים ג'ונס. "אבל הרעיון הפעם היה מסע טכני, מסע דיגיטלי, ביטוי לעובדה שאנחנו יכולים לראות את העולם מבעד למסך. הסתכלנו במפות של נאס"א מהחלל ותמונות מהאוויר של מאצ'ו פיצ'ו, קוזקו, מדבר אטקמה וקווי הנזקה בפרו. לאחר מכן הלכנו לאזורים האלה ומצאנו את החומרים המקומיים המשובחים ביותר".
ההפתעה הייתה כפולה. ראשית, בעובדה שהתפאורה הייתה בכלל מעין הפשטה ראשונית של מבט מרוחק על נופי כדור הארץ; שנית, באופן בו זגזגה הקולקציה בין אותה לוקליות ספציפית לטכנולוגיה זמינה לכולם.
על פניו, לא היה דבר אקזוטי לכאורה באוסף החורף הזה. קווי המתאר נעו בין מעילים עצומים (ומעילים ארוכים בכתפיים שמוטות מסתמנים כפריט החשוב של העונה), שעליהם נארגו דוגמאות פסי רוחב, לבין חליפות ברכיסה כפולה ששמרו על צללית מהודקת. מקום מיוחד נשמר לז'קטי בלוזון קצרצרים וטייסיים, חלקם מחופים בפאנלים של פרווה, שיצרו טורסו מעוגל מעל למכנסיים ישרים.
ככלל, היופי הגדול היה נעוץ בגישה האולטרה-מודרנית, פועל יוצא של אותה התבוננות מבעד למסך המחשב; באופן בו דבר לא הסגיר "מסעות" ו"נופים רחוקים" בצורה פשטנית. דרום אמריקה רק נרמזה בצעיפי הענק, בשימוש בחומרים שמגיעים ממנה שלל צמרי יוקרה ופרוות - או בדוגמאות הארוגות. מנגד, החולשה לטיולים באה לידי ביטוי במגפי טיפוס ההרים (עוד טרנד קריטי באופנת הגברים), בדיטיילים שנשאבו מעולם הספורט וכמובן בתיקי המסע.
לואי ויטון ניצלו את ההזדמנות כדי להציג דגם חדש של דוגמת הדמקה המפורסמת דמייר קובלט. היא מבוססת על גוונים של כחול ואפור ויש לה אפיל גברי מובהק. אגב, בניגוד לעונות קודמות, קולקציית התיקים הזו נעשתה זמינה לקהל הרחב מיד עם סיום התצוגה בחנות המקוונת של בית האופנה, ולא כחצי שנה לאחר מכן. האם גם קברניטי החברה הציצו במסך המחשב וגילו שלקהל היעד אין כבר סבלנות לחצות עונה שלמה ושהיום עשיית האופנה מחייבת גישה רעננה ומודרנית יותר?
