צריך לומר זאת מההתחלה - תפירת שמלת כלה אצל המעצבת לי גרבנאו לא תתאים לכל כלה. ולא, לא רק מבחינת המחיר והסגנון. היא מיועדת בעיקר למי שתפירת שמלה של פעם בחיים עושה לה פרפרים בבטן, ולמי שמתכוונת ליהנות מתהליך העיצוב כולו, החל מהתלבטויות בין גוונים שונים של לבן ועד להתעסקות בניואנסים דקים של תחרה צרפתית. גרבנאו פונה לכלות שהולכות לאט כל הדרך לחופה (ולא לאלו שרוצות להגיע לרגע פתיחת הצ'קים).
הגישה הזו, של אנטי אופנה מהירה, ניכרת היטב גם באופי הסטודיו של גרבנאו. הוא דומה לצימר קטן ומפנק לכלות. למרות שהיא עצמה גרה בתל אביב, הסטודיו ממוקם בשכונה שקטה בהרצליה פיתוח, ביחידת דיור הצמודה לווילה בה גדלה. המקום נסתר מן העין ומלבד כיתוב האבן המכריז על "בית גרבנאו" אין זכר לעובדה שבקומה התחתונה פרושה לה הרומנטיקה במלוא הדרה, על פני מספר חדרים המלאים במטרים של תחרות צרפתיות ורקמות בעבודת יד שהגיעו מהודו ומחכות לאחת והיחידה. האווירה פרטית, שקטה, רחוקה ממעוזי הכלות בצפון דיזנגוף או יפו, וקרובה יותר בסגנונה לאטלייה פריזאי.
גרבנאו (27), שסומנה עם סיום לימודיה על ידי תעשיית האופנה כאחת מעשרת המעצבים המבטיחים של השנה, הספיקה מאז לזכות במקום הראשון בתחרות מעצבים צעירים בשבוע האופנה בבייג'ין (בה השתתפו מעצבים מכל העולם), להישלח על ידי ווג איטליה להשתתף בתחרות "המעצב פורץ הדרך הבא", להעלות את תצוגת חורף 2013 במסגרת שבוע האופנה גינדי תל אביב. במקביל, היא גם התחילה ללמוד לקראת תואר שני בתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב.
יכול להיות שבמבט מרחוק, ברפרוף על פני תמונות הקטלוג, שמלות הכלה של גרבנאו ייראו כמיליון שמלות לבנות אחרות, אבל קופידון נמצא בפרטים הקטנים. מקרוב אפשר היה להבחין בקלות כבר בפרויקט הגמר של גרבנאו, בוגרת שנקר בהצטיינות, שהוצג לפני שנתיים ונקרא 'פריחה שברירית'.
במסגרתו, לכל פריט לבוש צירפה המעצבת הצעירה עשרות פרחים עשויים מזכוכית ופימו, כולם נרקחו בעבודת יד. בכלל, ניכר שעיקרון עבודת היד ממשיך ומלווה אותה גם בעיצוב שמלות הכלה שלה, בהן כל הפייאטים והקישוטים נתפרים אחד אחד. במילים אחרות, הדבקות נעדרות פה במופגן.
האם לכוונות הגדולות של המעצבת יש אחיזה במציאות? גרבנאו מוציאה את האוויר מהקלישאה לפיה כל כלה היא ייחודית ומצליחה ליצוק לתוכה תוכן אמיתי. "אני מביאה את כל החומרים בכמויות חומר מאוד קטנות", היא מסבירה. "אין לי ערמות של בדים, כדי שלא ליצור שטאנץ. אני באמת רוצה שכל כלה תהיה שונה מהשנייה. חלק מהרקמות אני מאיירת בעצמי ושולחת לרוקם מהודו (שנהייתה אחת המעצמות בעולם לרקמת יד). באחת הרקמות הוא תיעד את תהליך העבודה ושלח לי תמונות. זה ריגש אותי", מוסיפה גרבנאו, שמגדירה את עצמה "כחולת עבודות יד".
בסטודיו, שנפתח כבר בסוף השנה החמישית ללימודיה בשנקר, עובדות כיום שלוש תופרות ורוקמת אחת. על הקולבים תלויים 20 דגמי שמלות כלה, שהם עיצובים מקולקציית 2014. ההשראה של רוב הדגמים היא שנות ה-20 וגרבנאו מגדירה אותן כ"שמלות תכשיט; שמלות ערב בלבן". היא אמנם חצויה בין שמלות שהן קצת 'אובר' לבין המינימליזם, אבל נראה שגם כשהבד עמוס בפייאטים, קישוטים ותחרות, האלגנטיות נשמרת.
כל לקוחה עוברת תהליך של "טויל" (בצרפתית), שמתחיל במדידה של דגם ראשוני ביותר שמלה שהיא דוגמה מבדים זולים, עליה מבצעים שינויים עקרוניים. גרבנאו טוענת שהיא בעצמה פוגשת את הכלה בכל השלבים. אין לה מוכרת בחנות שפוגשת לראשונה את הכלה לפני שהיא מגיעה למעצבת, או תופרות שממשיכות עם הכלה מרגע שהוחלט עם המעצבת על שמלה. "אני אוהבת לעבור עם הכלות מאה אחוז של סטיילינג ואנחנו בוחרות הכל ביחד. הכל נעשה בתיאום אחד גדול, כדי להגיע לתוצאה הקרובה לשלמות" (אגב, היא עובדת בשיתוף פעולה עם הכובענית תמי בר לב, שמתאימה את קישוטי הראש לשמלות).
גם בקטלוג הקולקציה הנוכחית אפשר למצוא עירוב של סגנונות, משמלות כלה שהן מעין גלביות ועד לשמלות בסגנון הסרט 'גטסבי הגדול'. כולן צולמו על רקע שנראה כטפט פרחוני, אך מתברר למעשה כקיר מעוטר בפרחים אמיתיים וריחניים שהודקו ידנית אל הקיר אחד אחד.
עכשיו, אפשר לחזור אל סוגיית המחיר, שהוא גבוה מהממוצע לשמלות כלה. מתחיל ב-10 אלף שקלים להשכרה ונוסק עד 20 אלף שקלים לקנייה. מצד שני, הנחמה היא בעובדה הפשוטה לפחות מישהו ממלא את ההשקעה בתוכן.
סטודיו המעצבת, חבצלת השרון 2, הרצליה פיתוח, בתיאום מראש בטלפון 052-3000007