אחרי התצוגה בשבוע האופנה הקודם, שהייתה למרענן הרשמי של האירוע, סקרנות גדולה הסתמנה בקרב תעשיית האופנה לקראת התצוגה של סמפל, מותג קז'ואל לקשרי של האחיות עינב זיני ונופר מכלוף, שהתקיימה היום (שלישי) בשבוע האופנה גינדי תל אביב 2014.
אולי זהו רף הציפייה הגבוה מדי שנוצר, ואולי זו תסמונת "האלבום השני" ממנה חרד כל אמן בעל להיט בכורה, אבל כך או אחרת, ולמרות רגעים טובים, התוצאה הייתה פחות מלהיבה.
התצוגה היום חשפה את הקולקציה לחורף הבא. מבחינה סגנונית, זוהי אותה מסגרת ז'אנר בה פועלות שתי האחיות בשלוש השנים האחרונות. כלומר, שילוב בין מוטיבים מובהקים מעולם הספורט לבין חומרים יוקרתיים, כמו למשל מכנסי אימון עשויים עור או סוויטשרטים מעוטרים. בגדול, זהו עולם תוכן שמיישר קו עם מעצבים בקטגוריה המכונה 'קונטמפוררי'.
ככלל, הקולקציה הייתה עשויה היטב ואף הציגה להיטים, דוגמת שמלות-מעיל גבריות ועצומות עשויות צמר; שמלת צמר א-סימטרית בעלת שרוול אחד ודיטיילים המזכירים מעיל טרנץ'; שמלת עור עם שרוולים ארוכים, שכללה מוטיבים מאופנת אופנוענים; או שמלה שחורה קטנה מעור הנרכסת באמצעות שרשרת חוליות זהובה ומאסיבית.
עם זאת, אלה היו רגעים בתוך קולקציה גדולה בהרבה, ולכן התוצאה התקשתה לרגש. מלבד בעיה קלה של אי-התאמה בין גזרת הבגד לגוף הדוגמנית הנושאת אותו, האוסף בכללותו הזכיר יותר מדי דברים שכבר נראו בעבר, אם אצל אלכסנדר וונג, אצל סלין, או אצל ויקטוריה בקהאם (מעצבים, שגם רשתות המוניות מקפידות לתרגם במרץ רב ולהציף בסגנונם את השוק).
ישנו קו תפר עדין במיוחד בין דבקות בסגנון לבין מיחזור יתר של רעיונות. על המסלול היום התחושה נטתה יותר לכיוון האחרון. אולי סמפל התאהבו ברעיון של שמלות עור יומיומיות וחליפות ספורטיביות סמי-מחויטות אך המגמה העולמית השוצפת ששחקה את שני אלו לדוגמא, חייבת הייתה להדליק נורה אדומה אצל המעצבות ולגרום להן לשכלל את ה-DNA שלהן. סמפל כבר הוכיחו בעבר שיש להן קול מקורי וייחודי שכמעט ולא נשמע בארץ, אך הפעם נדמה כי הוא הלך מעט לאיבוד במרחב.
