תצוגת האופנה השנתית של מכללת ויצו חיפה התקיימה אמש בהאנגר 11 בנמל תל אביב. בית הספר השלישי בגודלו ללימודי עיצוב אופנה בארץ מנסה להוכיח גם השנה שהוא עומד בסטנדרטים הגבוהים של המתחרים התל אביבים והירושלמים שלו. תצוגת הגמר של השנה הרביעית לעיצוב אופנה הייתה השלב הסופי בפרויקט העיצוב של הבוגרים, וכמו בכל שנה הם נאלצו להתמודד עם קונספט שהוכתב מראש על ידי המרצים. הנושא הפעם היה "ישראליות", כל מעצב עבד על קולקציה בהתאם לראייה ולפרשנות האישית שלו בנושא. עם כל הקושי שבקונספט כה מורכב ואולי לא בדיוק מעורר השראה מבחינה אופנתית, הצליחו רוב הבוגרים לתרגם אותו לקולקציות מעניינות, עשירות ומלאות באמירה.
הנושא שנבחר להוביל את סיום הלימודים רלוונטי יותר מאי פעם. האופנה הישראלית מתעוררת מחדש בשנים האחרונות ונלחמת בבעיות רבות כמו ייצור זול מסין, תחרות מול רשתות ומחסור בעבודה בתחום. הסוגיה של מי אנחנו, מאיפה באנו, ההיסטוריה שלנו וכמובן התרבות שלנו כישראלים מהווה נושא שכל אחד מאיתנו יכול להתחבר אליו בדרכים שונות, וכשזה מגיע לאופנה - האתגר והמחקר בוודאי הפכו למעניינים עוד יותר. "אני מאמין שאם נחזור למקורות ולשורשים שלנו, יש צ'אנס שנוכל להחזיר את התהילה של האופנה הישראלית של פעם", אומר רן שבני, ראש מחלקת האופנה, רגעים לפני התצוגה.
סמדר גנזי, שמלווה את בוגרי המחלקה לאופנה בויצו כבר שש שנים ומפיקה את השואו, מספרת על התוצאות של פרויקט הגמר: "הבוגרים השנה לא עשו את המובן מאליו ואת המשתמע, אלא חקרו את הנושא לעומק ועיצבו את הקולקציה עם החזון האישי שלהם, נתנו נגיעות כמעט נסתרות. התוצאה מוצנעת, מרומזת ומאוד מעניינת".
אווירת הפטריוטיזם ללא ספק שררה מאחורי הקלעים. מה לעשות, גם האופנה שלנו מושפעת מהמצב המתוח שבו אנו נמצאים בשבועות האחרונים, ובהתאם לכך הפוליטיקה לא יכלה להישאר מחוץ למסלול. הרגע שבו הדוגמניות הניפו שלט של "bring back our boys" היה אחד המרגשים של הערב.
שתי קולקציות בלטו במיוחד אתמול בערב. האחת היא של אלה איוונוב, שעיצבה קולקציה בצבעוניות מדויקת עם אלמנטים של רקמה, אפליקציות וסמליות מהתרבות הישראלית והאוקראינית. כעולה מאוקראינה, הושפעה איוונוב מהמעבר שעשתה מארץ קרה ומנוכרת לארץ מלאת צבעוניות, שפע וחום אינסופי. שני העולמות המנוגדים הללו יצרו אצלה קולקציה מסקרנת מלאת פרטים, עם קריצה של הומור. השאיפה של המעצבת הייתה לאחד בין שני העולמות, והיא הצליחה ממש לא רע להמחיש את הרעיון.
הבוגרת השניה שבלטה היתה של רעות קליפה. ההשראה לקולקציה מלאת ההפתעות הייתה הפער הגיאוגרפי והמנטלי שבין תל אביב לירושלים בין הבירה התרבותית תל אביב אליה כולם חושקים להגיע אל מול הבירה הרשמית והכבדה יותר. בקולקציה ניתן היה למצוא לוקים צבעוניים ועשירים, הדפסים דיגיטלים, פייטים וחרוזים המסמלים את החיים הדינמיים והמתקדמים של תל אביב, ולעומתם שמלות בשחור ולבן המסמלות את ירושלים. למרות הניגוד בין שתי הערים, השילוב בקולקציה יצר מראה הרמוני לחלוטין.
