פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שבה עטרה ליושנה: תצוגת הבוגרים של בצלאל 2014

      תצוגת הבוגרים של בצלאל עוררה סקרנות לאור כניסת תמרה יובל ג'ונס לתפקיד ראש מחלקת צורפות ואופנה. לאחר תצוגה פושרת בשנה שעברה, הצליחו בבצלאל להחזיר את ההילה למקומה

      שבה עטרה ליושנה: תצוגת הבוגרים של בצלאל 2014
      עריכה: מאיה בן ניסן, צילום: דייב שחר
      בצלאל תצוגת הבוגרים 2014 (נמרוד סונדרס)
      (צילום: נמרוד סונדרס)

      "השאיפה לענות על טרנדים חולפים, מגמות או גזרות מחמיאות לגוף היא משנית בעיני הסטודנטים", הקריאה בהתרגשות תמרה יובל ג'ונס מדף נאום הפתיחה שכתבה, ובצדק. אחרי הכל, אמש (שלישי) התקיימה תצוגת הבוגרים של מחלקת הצורפות והאופנה של אקדמיית בצלאל בירושלים, הראשונה תחת חסותה של ג'ונס כראש המחלקה.

      ג'ונס נכנסה השנה אל התפקיד כשהחליפה את ראש המחלקה הקודמת עינת לידר, מה שיצר באופן טבעי מסכת ציפיות. ג'ונס נראתה מתוחה, ובצדק. נדמה היה בשנה שעברה כי משהו בדי.אן.איי של בצלאל השתבש. תצוגת הבוגרים הקודמת הדיפה ריחות חזקים של קלישאות 'בצלאליות' אמנותיות לכאורה, שבפועל הסתכמו באקורדים חוזרים ללא הרף של תמה אחת אפרורית ולא מקורית במיוחד. השנה, נראה כי זמן האיכות (אפילו אם קצר יחסית) שהספיק מחזור הבוגרים הטרי לצבור עם ג'ונס - השתלם.

      למרות חוסר אחידות שהתבטא גם בתוך קולקציות ספציפיות, וגם בין חלק מהבוגרים לבין עצמם, נראה כי השנה בצלאל החזירה עטרה ליושנה והצדיקה מחדש את ההילה שנרקמה סביבה בקרב מוסדות לימודי האופנה המובילים.

      למעט קולקציות בודדות שחטאו לסופרלטיב האחרון, הפגינו הבוגרים טכניקות מורכבות ברמה גבוהה, פלורליזם סגנוני והלימה בין הקונספט לעיבוד שלו. יתרה מזאת, נראה כי בניגוד לשנה שעברה, הפנימו בבצלאל כי 'מסחריות' אינה מילת גנאי כפי שנהוג לחשוב. למרות דבריה של ג'ונס בתחילת הערב, הוכיחו הבוגרים כי מסחריות, או ליתר דיוק המונח 'לביש' אינו חייב לבוא על חשבון יצירתיות, מקוריות, אוונגרדיות והחשובה ביותר - האמנות.

      ניכר במיוחד כי הבינו בבצלאל כי בעידן הרווי של התעשייה כיום, פלטפורמת תצוגת הסיום מאפשרת לקהל הרחב ללמוד אודות הבוגרים כמעצבים, ולא כסטודנטים – משמע לנפק להם את כרטיס הביקור הראשון שלהם ולייצר תיאבון אצל קהל היושבים, שעשוי להפוך לקהל לקוחות בעתיד.

      בצלאל תצוגת בוגרים 2014 (נמרוד סונדרס)
      בצלאל תצוגת הבוגרים 2014 (נמרוד סונדרס)
      בצלאל תצוגת בוגרים 2014 (נמרוד סונדרס)

      הבוגרים הבולטים

      רותם ארבל הפגינה טכניקות מרשימות במיוחד של תפירה וסריגה. במחווה לשושלת המשפחתית של יוצרות בעבודת יד, בחנה ארבל את מלאכת הסריגה הנשית ושילבה טכניקות גבוהות של סריגה חופשית ושל השחלת סיבי צמר דרך גריד שיצרה בעצמה באמצעות חיתוכי לייזר. ארבל שילבה סיבי צמר מרינו רכים, שיפון, משי ובד ניאופרן ספוגי ויצרה מערכות לבוש נטולות רבב. בלטו במיוחד שמלת צמר צחורה ומרשימה עשויה כולה צמר בעלת גזרה מעוגלת; מעיל בד שחור בעל שכבה עליונה של חיתוכי לייזר והשחלה של כתמי צמר; ומכנסיים מחויטים במרקם מתוחכם ומרענן שנוצר באמצעות חיתוכי הלייזר, על אף שהפכו כבר לאובר-ממוחזרים בתעשייה.

      בצלאל תצוגת בוגרים 2014 (נמרוד סונדרס)
      קולקציית הגמר של רותם ארבל

      רוני גמליאלי הדגימה כיצד אפשר לקחת רול-מודל בעל קונוטציות לא סקסיות בעליל ולתרגם אותו לקולקציה יפיפייה. בהשראתן של פטריות, או ליתר דיוק – עובש, יצרה גמליאלי קולקציה אינטיליגנטית ומלאת רבדים, גם מבחינה קונסטרוקטיבית וגם בגזרת הטקסטורות. באמצעות טכניקה גבוהה של ליבוד יבש וטכניקות עדינות של שזירה ופרימה, רקמה גמליאלי קולקציה אורגאנית ומגובשת. את הקונספט ביטא היטב לדוגמא, מעיל צמר בעל פרופורציות שמרפררות לתהליך ההתפרקות וההרכה שיוצר את העובש. חוטי הכותנה הגולמיים שחצצו בין שני חלקיו האחוריים של המעיל, השלימו יפה כל כך את המרקם הצמרירי המתפשט שיצרה גמליאלי. מי היה מאמין שמעובש יכולים לצאת דברים מרהיבים כל כך.

      בצלאל תצוגת בוגרים 2014 (נמרוד סונדרס)
      קולקציית הגמר של רוני גמליאלי

      את הקונספט של פירוק והרכבה בחנה גם ליטל שדה שחתמה את התצוגה, ועיצבה לא רק שש מערכות לבוש, אלא גם את הנעליים שהשלימו אותן. הקולקציה של שדה הייתה בין המגובשות והבשלות ביותר שנצפו על המסלול. בהשראת הכלאת זנים בטבע במטרה ליצור זן חדש ומשובח יותר, ביקרה שדה במעבדות לפיתוח זני פירות חדשים. את אלמנט ההכלאה ביטאה שדה בצורה מתוחכמת, מורכבת ועם זאת לבישה, כשהפגישה ערב רב של טכניקות, החל מדיגום חופשי, צביעה ידנית וכלה בהדפסים דיגיטליים עם מגוון אקלקטי של חומרים וגזרות שזועקות אופנה גבוהה.

      בצלאל תצוגת בוגרים 2014 (נמרוד סונדרס)
      קולקציית הגמר של ליטל שדה

      תמר גולדברג ביססה את הקולקציה שלה על פיתוחי טקסטיל שיצרה בעצמה בעבודת יד כשהפגישה בין רשתות סינתטיות לחוטי אקריליק. גולדברג השתמשה בטכניקות שונות ומרשימות של טוויה ושזירה, ללא שמץ של שימוש בתפירה. הצבעוניות והמרקמים שיצרה גולדברג נשענו על השראות מתרבות הפופ-ארט, מה שהוליד תוצר מרהיב ומגובש של מלאכת יד מעודנת וסיזיפית כאחד, בניחוח אפוף שיק של ילדי פרחים מולטי-אופנתיים.

      בצלאל תצוגת בוגרים 2014 (נמרוד סונדרס)
      קולקציית הגמר של תמר גולדברג

      תמיד משמח להיתקל בקולקציית גברים מוצלחת, במיוחד כשעומדת מאחוריה אישה. אולגה פרל הדגימה כיצד מעבדים היטב אלמנט שחוק, וכיצד הופכים נוסטלגיה לאדג'. בהשראת רקמת הגובלן, יצרה פרל קולקציה כביכול זרוקה אך סופר-מעובדת, בניחוח של בגדי נוודים בתרגום מודרני. בניגוד לקולקציות 'נוודים' אחרות שנצפו בתצוגת הגמר והיו נאמנות מדי למקור (על אף שהיו עשויות היטב), הקולקציה של פרל הצליחה לייצר פרשנות מקורית, מודרנית וקולית למדי למוטיב שיכול היה בקלות לרפרר לשאריות ממחסן תלבושות.

      בצלאל תצוגת בוגרים 2014 (נמרוד סונדרס)
      קולקציית הגמר של אולגה פרל

      הקולקציה של הילה שפירא שכונתה "נא להגדיר", חקרה את מושג החריגות, הן בהקשר של תעשיית האופנה והן בביטוי שלו בראי החברה. שפירא בחנה את הגבולות בין מה שהחברה תופסת כגברי ונשי, ספורטיבי ומחויט, חורפי וקיצי, דומסטי וחיצוני וכולי. למרבה האירוניה שפירא בחרה דווקא לעטוף את אותן חריגויות בארשת נורמטיבית, בעיבוד יומיומי ומוצלח, אינטיליגנטי בהרבה מכל קלישאה מוחצנת ומוקצנת בה יכולה הייתה להשתמש כחלופה. בנוסף לכל, פסיפס ההגדרות של שפירא היה לחלוטין מוכן ללבישה, וכלל להיטים פוטנציאליים: מכנסי פיג'מה נשיים המשודכים לחולצת בויפרנד גברית בגזרת קרופ נשית בליווי מעיל צמר סמיך ועוטף, ולחילופין סט גברי וסופר-קול ושל חולצה ומכנסיים לבנים שנדמה כמו שעטנז של בגדי ספורט ובגדי בית.

      בצלאל תצוגת בוגרים 2014 (נמרוד סונדרס)
      קולקציית הגמר של הילה שפירא

      במחלקת האקססוריז בלטו במיוחד ענת עוזיאלי שיצרה סדרת תיקים מצויינת ששילבה בין שתי וערב של עורות בעיבודים שונים, חוטים ובטנת משי. עוזיאלי שילבה גם טכניקות, כאלה מסורתיות לצד כאלה תעשייתיות מתקדמות. היצירה המוגמרת שלה הצליחה לבטא חדשנות ומקוריות לצד הכרה בכוחה של מסחריות. שני חדד הושפעה מחוויית הלידה של בתה הבכורה שהתרחשה בשנה האחרונה, ויצרה בתמורה סדרת תכשיטים לירית ממש על טהרת המחזוריות שבטבע, ששילבה בין טכניקות צורפות מסורתיות לחומרי כסף, זכוכית ופרספקס.

      בצלאל תצוגת בוגרים 2014 (נמרוד סונדרס)
      מתוך קולקציית הגמר של שני חדד