"כשאני מתעוררת בתוך המייק-אפ שלי אני מבינה שזה מוקדם מדי בשביל השמלה הזאת/ קמלה ודועכת אי שם בהוליווד/ שמחה שהגעתי לכאן עם הבשר החבוט שלך/ אין עוד התחשבנות כי את כוכבת עכשיו/ הו, סינדרלה, הן לא פרוצות כמוך/ זבל יפהפה, שמלות יפהפיות/ את מסוגלת לעמוד על הרגליים או שפשוט תפלי למטה?"
- קורטני לאב, מתוך "סלבריטי סקין", 1999
רוב הזמן היא מחוקה, תלושה, נטולת מודעות עצמית לכאורה והזויה לחלוטין, אך למרות כל זאת לקורטני לאב תמיד הייתה את היכולת להמיר תובנות ומכאובים לפואטיקת רוקנרול דוקרת ומדויקת. זה מה שהפך אותה, על אף כישוריה המוזיקליים השנויים במחלוקת, לנסיכת אלטרנטיב מעורערת ובלתי מעורערת בו זמנית. אך לא רק.
אלמנתו של טאבו הרוקנ'רול, קורט קוביין, נחשבה תמיד לכבשה השחורה של עולם המוזיקה. פתיתי הקונפטי מיראת הקודש שהומטרה על סולנה האובדני של להקת נירוונה, לא דבקו בלאב באותו אופן קונצנזוסאלי, אך בעולם האופנה לעומת זאת הפכה נערת הרוק לאלילה בפני עצמה.
לאב תציין מחר (רביעי) 50 שנים של סקס, סמים ורוקנרול. וכידוע, בעולם האופנה שמקדש את אשליית הנעורים הנצחית, חגיגות היובל הן לא בדיוק סיבה למסיבה. אך במקרה של לאב, נראה כי התעשייה עיוורת לגיל. לאורך שנות התשעים שיבחו מבקרי המוזיקה את הטקסטים הכנים והלחנים הבועטים שיצרה לאב עם הלהקה שלה HOLE. למרות זאת לאב לא נתפסה מעולם באותה הרצינות של בן זוגה, אליל הגראנג'. שועי עולם האופנה לעומת זאת, הצליחו לראות בלאב הרבה יותר מסיידקיק לא מפוכח.
מי שנדחתה בגיל 12 על ידי "מועדון מיקי מאוס" כי הקריאה פואמה של המשוררת המורבידית סילביה פלאת'; עברה התעללות; נטשה את משפחתה בגיל 15; הפכה לחשפנית; נעצרה על ידי המשטרה פעמים רבות; הודתה בשימוש בהירואין בשלבי הריון מתקדמים; וחשפה את החזה שלה בכל הזדמנות תקשורתית הצליחה להפוך את הארשת המטונפת שלה למודל חיקוי עד היום.
הסטייל של לאב נשזר בתוך הסגנון המוזיקלי שלה, והוליד יצור כלאיים אמביוולנטי מצד אחד מטונף, טראשי וסכיזופרני, אך מצד שני נועז, מקורי ומחוספס. האסתטיקה המלוכלכת-מסוגננת שיצרה לעצמה לאב בהשראת משוררות רוק אופנתיות נוסח פטי סמית' וקייט בוש, נתפסה לאמצעי ביטוי אמנותי, שזכה לאינספור העתקות וחיקויים והפך אותה ואת קוביין לפאואר קאפל של אופנת הגראנג'. אותה טראשיות מרוחת איפור וסתורת שיער שהפכה לאחד מסימני ההיכר המובהקים של לאב, הייתה אמורה לשלוח אותה היישר אל אזיקי משטרת האופנה, אך במקום היא הפכה אותה למושא הערצה.
כשהמוזות לא שותקות
היא הייתה המוזיקאית הראשונה להצטלם כפרזנטורית של ורסצ'ה (1998), מסורת אותה המשיכו בעקבותיה שמות כמו כריסטינה אגילרה, מדונה וליידי גאגא. ברוס וובר וריצ'רד אבדון, מגדולי צלמי האופנה, תיעדו את לאב באופן הכי רחוק שאפשר לדמיין מהגלאם הנובורישי וההמוני של בית האופנה האיטלקי פטמות חשופות מבעד לבדים שקופים, תחתוני בוקסר גבריים מופשלים, פוזות פרובוקטיביות מהזן הלא מתיפייף ומבט שנע בין מזוגג לכאוטי.
היא צולמה לאינספור מגזיני אופנה נחשבים, עיטרה את השערים של חלקם, ואפילו בהיעדרה נסכה השראה באינסוף הפקות אופנה ומדורים שהושפעו מכתב היד האופנתי המובהק שלה. אחת הכתבות הזכורות ברזומה שלה לקוחה מגיליון ספטמבר 2007 של מגזין הארפר'ס בזאר סינגפור. כשרק כובע, שרשרת ונעליים של שאנל לגופה, הצטלמה לאב בעירום מלא תחת הציטוט: "אני מעדיפה ללכת בעירום מאשר ללבוש זיוף של שאנל". מי שצילם את לאב היה לא אחר מקרל לגרפלד העומד בראש שאנל, בתגובה ל'פשע' שביצעה הרוקרית כאשר לבשה חיקוי של שאנל מוקדם יותר באותה השנה ליום ההולדת של פריס הילטון.
לאב לטענתה לא ידעה כי השמלה שרכשה אינה שאנל אוריגינל אלא וונאבי זול, אך כבר היה קשה לעצור את כדור השלג והכותרות הנרעשות שרקחה תקשורת האופנה. התקרית הדיפלומטית הגיעה בסופו של דבר לאוזניו של לגרפלד עצמו, ולאב הנחרדת כתבה לו בתגובה מכתב התנצלות בו היא הציעה לשלם את המחיר המלא של השמלה המקורית, לארגן לכבודו מסיבת ענק ובגדול לעשות כל דבר שיפצה על הדיזאסטר. לגרפלד גילה חמלה, והחליט אם כבר לצלוב את הסטייליסט של לאב, ואותה לעומת זאת לצרף למועדון המוזות האקסקלוסיבי שלו.
הבא ליפול ברשת הממסטלת של לאב היה הדי סלימן. בפרויקט המוזיקאים המתוקשר שצילם המנהל האמנותי של סן לורן פריז, כיכבה לאב במסכת צילומים בועטים בשחור ולבן לצד אושיות רוק כמו מרילין מנסון, קים גורדון ואריאל פינק.
הפרויקט/קמפיין האופנה המחוספס המשיך את הקו של קולקציית הביכורים שהשיק סלימן לבית האופנה הפריזאי הקלאסי, זה שהשמיט לסתות בשבוע האופנה בפריז לנוכח ניתוץ הפרה הקדושה שייסד איב סן לורן המנוח.
הקולקציה שהושפעה בין היתר מסגנונה של לאב עוררה לא מעט זעם בקרב מבקרי האופנה. מחוץ לגבולות הקליקה התקשורתית, התחייה המחודשת של הגראנג' שבראשה עמד סלימן שתמיד גילה חיבה עמוקה לרוקרים בלתי יציבים, רק הבעירה מחדש את גל החיקויים לסגנון שטוותה לאב.
במקביל חזרו לאב והטראש שלה לכותרות, אך לא בנסיבות אופנתיות, אלא בין היתר בגין האשמותיה כנגד דייב גרוהל סולן ה"פו פייטרז" וחבר להקת "נירוונה" לשעבר כי קיים יחסי מין עם בתה המתבגרת; ציוצי טוויטר על כך שמצאה בעצמה את המטוס המלזי האובד; ולחילופין חשיפת הפתק הגנוז עשרים שנה לאחר שנמצא בכיסו של קורט קוביין המנוח, ובו הוא מכנה אותה "כלבה מחוצ'קנת" ועוד צרור טייטלים מרימים.
אך כל אלו כאילו רק השלימו את הקומפוזיציה המרתקת שנקראת קורטני לאב. מוזיקאיות בנות זמננו, הן מסצנת המיינסטרים והן מהשוליים, ריפררו לסטייל של לאב ללא הרף, כשזו רק המשיכה לפקוד את השורות הראשונות של תצוגות האופנה החשובות בעולם ולשמור על קשרי ידידות קרובים עם מעצבי על נוספים נוסח טום פורד, מייקל קורס וריקרדו טישי.
אם הסמים, הטרגדיות וההזיות לא הפילו את לאב עד עכשיו, בטח שהגיל לא יהיה זה שיגרור אותה למטה. יום הולדת שמח קורטני. לאב אותך.
