פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כשזה זה: מה הופך בחורה ל-IT?

      חגיגות יום ההולדת של הבחורה שעל שמה הומצא הביטוי "איט-גירל" ושל בחורה נוספת שמתחזקת למופת את אותו הטייטל הובילו אותנו לחשוב מה הקריטריונים להיחשב ככזאת? כיצד ניתן לשרוד בהיכל התהילה ליותר מ-15 דקות, להפוך למובילת דעה ואפילו לתרגם זאת לתעסוקה במשרה מלאה?

      אלכסה צ'אנג (יח"צ , לונגשאמפ)
      דוהרת וזוהרת בקמפיין קיץ 2014 של מותג האקססוריז הצרפתי לונגשאמפ (צילום: סריקה)

      בספטמבר 2013 השיקה אלכסה צ'אנג את ספרה הקרוי בפשטות It. בראיון לווג הבריטי הסבירה כי במקור היה בכלל מדובר בשם זמני שנוצר כבדיחה על אותו טייטל שחוק, חמקמק ונחשק שהפך לשמה האמצעי בשנים האחרונות. בסופו של דבר, למרות יחסי הפאסיב-אגרסיב שהיא מנהלת עמו, נכנעה ה-It גירל ונשארה עם אותו טייטל מתבקש.

      אתמול (רביעי) חגגה נערת ה-It יום הולדת 31, גיל מופלג במונחים של תעשיית האופנה שעדיין ממאנת לפתח קטגוריית It וומן מקבילה והגיונית יותר. אך בזמן שצ'אנג עדיין מתרגלת לעשור הרביעי של חייה, בעוד כשבועיים תיפרד ממנו נערה נכונה אחרת ותברך לשלום את גיל 40. אמנם שמות כמו אידי סדג'וויק, ג'יין בירקין ומרילין מונרו היו שם הרבה לפניה, אך נסיכת האינדי האמריקאית קלואי סוויני, אותה 'נערה' היא שתחגוג יום הולדת עגול במיוחד, נחשבת בעיני רבים לאם הרוחנית של פנתיאון ה-It.

      אך בזמן שסוויני וצ'אנג רק הולכות ומקבעות ההילה השקופה שמעטרת את ראשיהן האופנתיים, אינספור נערות צעירות וחדשות מנסות ללא הרף להיכנס אל היכל התהילה האקסקלוסיבי. בסופו של דבר רובן מתקשות לאחוז בכתר הנוצץ והנזיל ליותר מ-15 דקות. אז מה הופך את אורן של נערות מסוימות לזוהר יותר משל אחרות? כיצד הן מצליחות לתרגם זאת לתעסוקה במשרה מלאה? והאם בכלל נשארה עוד טיפת תוכן בטייטל המוזנה ביותר בתעשייה?

      אלכסה צ'אנג מגלמת את נערת ה-It האולטימטיבית בקמפיין של לונגשאמפ

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
      אשת השנה של גאלמור, הרול-מודל של ווג (צילום: סריקה)

      לפני 31 שנה ויום נולדה אלכסה צ'אנג במחוז המפשייר באנגליה לאם בריטית ואב ממוצא סיני. המיקס הגנטי האקזוטי הוביל אותה להתגלות בגיל 15 ולפצוח בקריירת דוגמנות. אחרי ארבע שנים בהן דגמנה בין היתר לאורבן אאוטפיטרס, הצטלמה לשערים של מגזיני אופנה לנערות, וכיכבה בקליפים של להקות חמות דאז כמו ווסטלייף והסטריטס – החליטה צ'אנג לעשות פאוז על עולם הדוגמנות ולנסות להפוך לאושיה טלוויזיונית. היא הצליחה, וכבשה את המרקע הבריטי כשהגישה תוכנית מוזיקה בערוץ 4 הפופולרי.

      משם כוכבה התקשורתי של צ'אנג רק התחיל לזהור. אחרי כמה שנים בתחום החליטה האקס-מודל לשוב ולדגמן לסירוגין, כשבמקביל החלה לטפח פן מקצועי נוסף בתור עיתונאית אופנה כשבין המרואיינים שלה ניתן למנות את רוברטו קוואלי, ז'אן פול גוטייה, כריסטיאן לקרואה, מרגריטה מיסוני, כריסטופר קיין וקרל לגרפלד שהפך בהמשך לאחד מחבריה הקרובים. ב-2008 החלה לכתוב טור שבועי במגזין האופנה "קומפני" וב-2009 כבר הוזמנה להיות עורכת אורחת ב"ווג" הבריטי.

      בינתיים במקביל החל להירקם באזז עצבני סביב נערת הרנסנס האופנתית: צ'אנג הפכה לאורחת קבע בתצוגה של כל מעצב שמחשיב את עצמו, בשורה הראשונה כמובן. האאוטפיטים שהייתה רוקחת החלו לקבל תשומת לב לא פחותה משל אלו שהמעצבים עצמם היו מעלים על המסלול, מה שהפך אותה במהרה ליקירת מדורי האופנה והרשתות החברתיות. מערכת היחסים הצמודה שניהלה צ'אנג עם אלכס טרנר סולן הארקטיק מאנקיז גם לא הזיקה לתדמית, ותיבלה אותה בקורטוב הנכון של קוליות. ב-2010 התקבע מעמדה של צ'אנג רשמית כשזכתה בפרס הוקרה בטקס פרסי הסטייל הבריטי מטעם מועצת האופנה הבריטית. בטקס פרסי האופנה הבריטי זכתה צ'אנג במשך שלוש שנים רצופות בין השנים 2011-2013 בפרס הסטייל לפי בחירת הקהל.

      קלואי סוויני (GettyImages)
      נסיכת האטיטוד. קלואי סוויני (צילום: GettyImages)

      קלואי סוויני, שתציין 40 שנות It ב-18 בנובמבר, נחשבת למי שהניחה את אבן היסוד במוסד הנערות הנכונות כפי שאנחנו מכירים אותו היום. הילדה בעלת הארשת האדישה שגדלה בבית קתולי מסורתי במסצ'וסטס והפכה לטינאייג'ר מרדנית שמתפרנסת מעבודות ניקיון בקאנטרי קלאב השכונתי, הפכה בבגרותה לאושיית אופנה שלא מפסיקה להיות אטרקטיבית עד עצם היום הזה.

      בגיל 17, כשהיא חדורת מוטיבציה להשתלב בתעשיית האופנה, ארזה עצמה סוויני וערקה לברוקלין בניו יורק (בימים בהם עוד לא נחשבה לאחות הקטנה והמגניבה יותר של מנהטן). האגדה מספרת שעוד בימיה הראשונים בתפוח הגדול, נתקלה במהלך שיטוט אקראי באנדראה לינט העורכת של מגזין האופנה "SASSY", שהתלהבה מהופעתה הייחודית של סוויני עד כדי כך שהציעה לה לדגמן עבור המגזין, ומאוחר יותר להישאר בו להתמחות. שנתיים לאחר מכן, בשנת 1994, שיא פריחתו של הגראנג', קסם הסטייל המחוספס של סוויני לעיתונאי הניו-יורקר ג'יי מקלנרני, שהקדיש לה כתבה שהשתרעה על פני שבעה עמודים שלמים, ואף כינה אותה "הבחורה המגניבה ביותר בעולם" – או ליתר דיוק "It Girl". למרות שנזרק כבר בווריאציות כאלה ואחרות לאוויר העולם בעשורים קודמים, באותה נקודת הזמן בשנות התשעים נחרט הטייטל בז'רגון של תעשיית האופנה לדראון עולם.

      ב-1995 ניצלה סוויני את המומנטום ופצחה בקריירת משחק שלמרבה הפלא התגלתה ככזו שמאחוריה קיים גם כשרון ולא רק אופורטוניזם מושכל, מה שרק תרם למעמדה ההולך ומתחזק בסצנה. סוויני חוזרה על ידי בתי אופנה נחשבים ומעצבים נוסח לואי ויטון, קלואה ומיו מיו, ששכרו אותה לדגמן עבורם, כאשר מארק ג'ייקובס, המעצב הראשי של לואי ויטון דאז, צוטט על ידי מגזין הארפר'ס בזאר כשאמר כי "עולם האופנה מרותק על ידה, לא רק משום שהיא מוכשרת, צעירה ואטרקטיבית, אלא גם בזכות כך שהיא מצליחה להתבלט בים של שחקניות שנראות כמו קלישאות". הסינרגיה החזקה בין סוויני לתעשיית האופנה עשתה לה חשק להתחיל לעצב בעצמה, כשמאוחר יותר העיצובים שלה נראו על איקונות אופנה כמו ויקטוריה בקהאם וריהאנה.

      קלואי סוויני (GettyImages)
      מקום קבע של כבוד בשורה הראשונה. קלואי סוויני בתצוגה של פרואנזה סקולר בשבוע האופנה ניו יורק (צילום: GettyImages)
      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
      מסתורית על דייזד אנד קונפיוזד, שיקית על השער של אל (צילום: סריקה)

      כמעט עשור מפריד בין קלואי סוויני לאלכסה צ'אנג, כאשר הראשונה למעשה סללה לאחרונה את הדרך לארץ המובטחת של אליטת מכתיבות דעת הקהל. אך המעניין באמת בסיפורן של שתי נערות הזוהר שמצליחות להישאר רלוונטיות מתמיד, הוא חוסר הקונבנציונליות שמקשר ביניהן, או ליתר דיוק האנטי-גלאם שבגינו הן זוהרות כל כך.

      יופיה המיוחד של צ'אנג אמנם פחות נתון לוויכוח, אך הרזון הקיצוני שלה לעומת זאת הוא אישו שזוכה כל הזמן למטח של ביקורות. גם סוויני, שהשתייכה לגל ההירואין-שיק בשנות התשעים, ידעה אי אילו ביקורות נוקבות בגלל גזרתה הצנומה להחריד באותה ימים. צ'אנג וסוויני, כל אחת בדרכה, הפכו למוזות ולמכתיבות טרנדים דווקא בזכות הסגנון האינדיבידואליסטי המגובש והאנטי-מגמתי שרקמו לעצמן.

      סוויני נתנה מענה לדור ה-X האבוד והסהרורי כשאיישה את תפקיד נערת הפוסטר הכה לא דו-ממדית. המראה האנדרוגיני שלה והסגנון האקלקטי והלא מלוטש הפכו אותה לאותנטית מאין כמותה. צ'אנג גם ביססה את הסטייל שלה על טהרת הנונשלנט, לראיה - שיערה הסתור והלא מסורק הפך לסימן ההיכר המפורסם שלה, וכמעט כל הופעותיה האופנתיות נרקחות מבגדים סופר-יומיומיים.

      אלכסה צ'אנג (GettyImages)
      נסיכת סטייל (צילום: GettyImages)
      קלואי סוויני (GettyImages)
      אייקון (צילום: GettyImages)

      אך בעוד שסוויני נסיכת האינדי בנתה את הגשר המחבר בין סצנת השוליים למרכז, צ'אנג הפכה את הדואליות הזו לקריירה מסחרית של ממש המוזנת משיתופי פעולה עם גופים מסחריים, חשבון אינסטגרם פעיל במיוחד וקמפיינים שיווקיים שמעמידים אותה במרכז באופן המאפיל על המותג אותו היא מקדמת.

      כך למעשה נפתחה הדלת לעוד עשרות טוענות לכתר שאינן מתהדרות בדיי-ג'וב אמיתי, ומנסות להפוך את הסטייל האישי שלהן למחולל קריירה - מספיק לדוגמא להעיף מבט בחשבון האינסטגרם של בלוגרית ואושיית האופנה האיטלקיה צ'יארה פרגאני המתפקע מכמעט שלושה מיליון עוקבים, או לחילופין רומי נילי, בלוגרית האופנה ההולנדית-יפנית שגם ביקרה בישראל, ומתפרנסת לחלוטין מאותו טייטל נזיל. גם בסצנה המקומית והצחיחה ביחס לרווייה העולמית, מנסות ללא הרף נערות זוהר לוקאליות ללכת בעקבותיהן של דיוות הסטייל מעבר לים ולהתפרנס מהחוש האופנתי המחודד שלהן.

      אך באופן אירוני למדי, איקונות האופנה שהפכו למושאי החיקוי הגדולים והיציבים ביותר הן דווקא אלו האנטי-הוליוודיות, הלא מהודקות והלא מרוטשות בהוויתן. בתעשייה כה מתאמצת שבזה לאותו המאמץ עצמו, זהו כנראה סוד הקסם שגורם לנשים בוגרות כמו קלואי סוויני ואלכסה צ'אנג להישאר גירלז נכונות לנצח.

      אלכסה צ'אנג (GettyImages)
      יקירות השורות הראשונות (צילום: GettyImages)