נעלי מעצבים מקומיים בארץ הן בדרך כלל איכותיות ומשמשות לתקופה ארוכה. עם זאת, סגנון העיצוב של מעצבי הנעליים הישראלים נוטה להיות דומה ולחזור על עצמו. הסיבה לכך נעוצה, ככל הנראה, בצרכי שוק קטן, הליכי ייצור זהים, ובעיקר, במעצבים שהוכשרו באותם מוסדות ספורים. בוגרי מוסדות אלו לומדים להכיר עד מהרה את שאיפותיה של הלקוחה הישראלית המסתכמים לרוב ברב-תכליתיות ומחירי מבצע, ולכן מציעים פחות או יותר את אותו מוצר מוגמר. המוצר הזה בדרך-כלל מוצלח ביותר וערכו משתווה בהחלט לעלותו הלא נמוכה. אך הסגנון אינו ממש מגוון ונוטה להתאפיין בשילוב בין פרקטיקה, נוחות ואופנה המתבטאים באימום מעוגל ועקבים בגובה בינוני. מי שחפצה בסטילטו אקסטרימי או פשוט בנעלי סירה קלאסיות, נאלצת בדרך-כלל לחפש אותם בקרב מותגים זרים. פה ושם ניתן להצביע על חריגות, אך הן מעטות. פה מצוי הייחוד של שומייקר. מותג שייסדה ענבר יוסיפון וקראה לו בשם המבקש לשמר את ניחוח מסורת עבודת ייצור הנעליים הישנה.
מאז שהקימה את שומייקר ב-2004, יוסיפון מציעה קולקציות נעליים הנעות בסקאלה הרחבה שבין הקלאסיקה דרך דגמי הרגע החמים של מעצבי העל ועד סגנון העיצוב המקומי. כבוגרת לימודי תואר שני בבצלאל, די-אן-איי שבט מעצבי הנעליים המקומיים מצוי גם בה, אבל היא מצליחה, העונה כמו בעבר, להציע גם אופציות מרעננות. בעיצוביה ניכרים כשרון, נסיון וטעם טוב, אך בניגוד לרבים מעמיתיה, היא לא מספרת עליהם סיפור מיוחד וגם לא מצביעה על השראות מסוימות. נראה שיופי ושימושיות מנחים את עבודתה, לא יותר. ניחנת פה קלאסיקה אירופאית בדמות עקבים גבוהים, אימומים מחודדים וגוונים שקטים, אך גם צבעוניות צעירה, עירובי טקסטורות, דיטיילים מתקתקים וגזירה מקורית. בכל מקרה, נוכחות נראית כמו משהו בטוח. במיוחד עם גווני הבורדו, ירוק-עד וזהב, ולא פחות עם מגפוני העקב עם השריכה הגבוהה.
העיצוב והייצור נעשה בתל-אביב. בתהליך הייצור מעורבת רק מכונה אחת - מכונת תפירה. כל השאר נעשה בעבודת יד. טווח המידות כולל גם מידות קצה כמו 34 ו-43, כמו גם חצאי מידות. מדי פעם מוצעים דגמים ייחודיים-אוונגרדיים במהדורות מוגבלות. עודפי עונות קודמות מוצעים בקביעות במחירים מופחתים.
טווח מחירים:
640 שקלים - 1,100 שקלים
350 שקלים - 490 שקלים לעודפים
להשיג במתחם התחנה, תל-אביב; ובקניון רננים ברעננה