הפמיניזם כטרנד
הרבה תופעות אופנתיות מגנטו אליהן את עולם האופנה השנה, אך ללא ספק הטרנדית שבהן הייתה הפמיניזם שעטתה עליה צורות אמינות יותר ופחות, לפעמים אינטרסנטיות ורוב הזמן בעיקר גימיקיות. זה התחיל מתנועת המחאה הגלובאלית שקראה לשחרור הפטמה הנשית, המשיך בטרנד צילומי ההנקה החושפניים בו לקחו טופמודלס מהשורה הראשונה נוסח ג'יזל ומירנדה קר, והסתכם באחת התצוגות המדוברות של השנה - תצוגת המחאה הפמיניסטית של שאנל בשבוע האופנה בפריז שעוררה את חמתן שלא למעט פמיניסטיות ברחבי העולם. השיח הפמיניסטי ניצת מחדש גם לאור אחת המגמות החמות הנוספות של השנה החולפת, העירום שעורר את השאלה אודותיו ככלי מחפיץ או שמא אמצעי של העצמה נשית. כך או כך, גם אם המגמה חטאה למטרה המקורית ורידדה אותה מעט, עצם העלאת המודעות לסדר היום היא עניין מבורך כשלעצמו.
כשהעירום הפך לדרס-קוד הרשמי
השער המדובר של השנה והמושמץ כאחד טומן מתחת תופעה רחבה הרבה יותר, בכל המובנים. עירום - נדמה כי זה הפך לכלל ברזל במדריך של כל סלבריטאית שמכבדת את הרייטינג ופחות את עצמה. התופעה המתפשטת חלשה לא רק על קים קרדשיאן אלא גם על פופ-סטארז כמו ריהאנה, מדונה ומיילי סיירוס, וסופרמודלס כמו קייט מוס, קארה דלווין, ג'ואן סמולס ולארה סטון - כל אחת מסיבותיה היא. העירום הפך השנה לבוטה וישיר מתמיד, ואם עד לא מזמן הוא היה מיועד בעיקר לתפקד ככלי שיווקי לקידום מוצרי צריכה - היום כבר נדמה כאילו אפילו אג'נדה מהסוג הנלוז הזה לא עומדת מאחוריו.
היי בנאטורל
באופן אירוני למדי אידיאולוגיית הנאטורל הגיעה השנה גם לעור הפנים, אותו איבר שכבר הספקנו לשכוח כיצד הוא נראה כשאינו מפוטשפ, מפולטר או מכוסה בשכבות על שכבות של צבעי מלחמה. אם על פניהן של כוכבות נוצצות סטייל טיילור סוויפט וקרי וושינגטון שהשתרעו על שערי מגזיני האופנה המובילים חפות ממייק-אפ, ואם בתצוגות של מעצבי על נוסח מארק ג'ייקובס בניו יורק - עור נקי מאיפור מסתמן כטרנד המרענן ביותר של השנה החולפת.
האביב הערבי
זה היה בסך הכל עניין של זמן עד שהוא ישטוף את העולם המערבי, והנה האביב הערבי לא איחר להגיע: הדוגמניות העולות והאחיות ג'יג'י ובלה חדיד אשר שורשיהן פלשתיניים למחצה, קיבוע מעמדה הסופי של דובאי כמעצמה עם השתרשותם העמוקה בה של מעצבי העל כולל התצוגה של שאנל אליה הוטסה אליטת האופנה מכל רחבי העולם ועד השער היפהפה והמתוקשר של ריהאנה להארפר'ס בזאר ערבייה אליו נלוותה הפקת אופנה עוצרת נשימה. אפילו המעצבת ההו-כה מערבית דונה קארן הבינה את גודל הפוטנציאל המסחרי והציגה השנה קולקציית נשים מיוחדת לחג הרמדאן. בקיצור, 2041 הייתה השנה בה המגזר הערבי הפך רשמית למלכת הכיתה החדשה של תעשיית האופנה העולמית.
מולטיפל אורגזמה
מכירים את זה שאתם מתלבטים כל כך בין שני דברים עד שאתם מחליטים שלא לבחור? אז זו בדיוק המאנטרה שסיגלה לעצמה השנה התעשייה. הרי למה להסתפק בשער אופנה לוהט אחד אם אפשר לחגוג עם שער כפול, משולש, מרובע ואפילו משושה? כך בין היתר הבעיר מגזין InterView את הרשת בימים האחרונים עם השער המשולש של מדונה שהצטלמה בפרובוקטיביות אופניינית לגיליון דצמבר; באותו החודש התלבטו נואשות גם במערכת מגזין Teen Vogue בין שני שערים של קנדל ג'נר ובסוף החליטו לפרסם את שניהם; קייט מוס צילמה ארבעה שערים יפים במיוחד למגזין Another ומגזין W הגדיל לעשות ולצאת בחודש אוקטובר עם לא פחות משישה שערים של שש נשים שונות.
גל נורמקור
זו הייתה ללא ספק המגמה האופנתית המרתקת ביותר של השנה החולפת. את האקסצנטריות והכמיהה להתבדלות האופנתית החליפה לפתע מגמה הפוכה לחלוטין. באופן הופכי מהנעשה בדרך כלל כאשר האופנה מגיעה מהמסלול אל הרחובות, גל הנורמקור הגיע מהרחוב עד לקולקציות של מעצבי העל. מעודכנות אופנתית - OUT, יחי הסווטשירט האפרורי ונעלי הניו בלאנס. הנורמה ותחושת ההשתייכות החליפו את רדיפת המותגים, הייחודיות ואת המירוץ הבלתי נגמר אחר טרנדיות, ושרטטו תופעה חדשה שהיא חברתית לא פחות משהיא אופנתית. אפילו מותגי אופנה עילית נוסח דיור ופראדה הושפעו מהתופעה והנמיכו את הווליום כפי שהיה ניכר בשבועות האופנה השנה. אך כמו כל תרבות-נגד שנוצרת כקונטרה, גם תופעת הנורמקור החלה להפוך בשלב כלשהו מחתרנות אנטי-צרכנית לטרנד הכי לוהט בסביבה. וכידוע, סופה של כל חתרנות מתחיל ביום בו היא הופכת לטרנדית מדי.
תנו צ'אנס לטראש
שנת 2014 הייתה השנה בה התגוששו עידון ואלגנטיות עם כמויות בלתי נדלות של טראש באותה הזירה האופנתית. אך בעולם בו החזק שורד, הווליום הגבוה של הטראש דחק את כל היתר החוצה. אושיות אופנה כמו ריהאנה, קים קרדשיאן, ניקי מינאז' ומיילי סיירוס הובילו את התופעה ביד רמה ובזרוע נטויה, והתעשייה רק אימצה זאת בחום ואהבה. הפרובוקציות של סיירוס אמנם עלו לפי השמועות בשער לווג האמריקאי, אך מנגד הן הפכו אותה ליקירת מעצבי-העל קרל לגרפלד, מארק ג'ייקובס וג'רמי סקוט; ריהאנה הוכתרה כאייקון אופנה רשמי על ידי מועצת האופנה האמריקאית; ניקי מינאז' הפכה את ריקוד הטוורק הנועז לטרנד בפני עצמו וקים קרדשיאן, ובכן היא קים קרדשיאן - אך אפילו היא מצאה את עצמה בסופו של מצטלמת עבור אנה וינטור. לא ברור לאן עוד נשאר לרדת, אך בוודאי נגלה את התשובות בשנה האזרחית הבאה.
המקדונלדיזציה של הקוטור
הם עושים לנו בחילה אבל אנחנו מודים שקשה לנו להיגמל מהם, ולא מדובר רק במזון מהיר, אלא גם בגימיקים והשנה החולפת הייתה רצופה בכאלה. מעצב-העל המטורלל ג'רמי סקוט העלה את קרנו של בית האופנה מוסקינו בזכות שניים כאלו, ועל הדרך גרם לעולם להתחרפן אחריו. לראיה, יעידו המוני הטלפונים הניידים המבצבצים מבעד לנרתיקים מעוצבים בדמות שקיות צ'יפס אדומות-צהבהבות ותיקי היד היוקרתיים על טהרת האסתטיקה של רונלד מקדונלד. אך מה שהתחיל כביקורת חברתית נוקבת במעטה של חגיגה אופנתית, זכה לביקורות מעורבות תצוגה אחת מאוחר יותר. אחרי שסחרר את העולם עם קולקציית המקדונלד'ס שלו, הציג סקוט את הגרסה שלו לעולמה הוורדרד עד כאב של הברבי-דול. הפעם מיליוני הלייקים נמהלו בקורטוב של קולות ביקורתיים, אך בסופו של דבר הגימיק הוורוד ניצח את כל אותן פמיניסטיות או סתם נשים שלא אוהבות שמשווים אותה לבובות חלולות. ממש קלוז'ר לתחילת הרשימה.