בין מחאת המילקי התוססת לאירועי 70 שנה לשחרור אושוויץ, גם תעשיית האופנה המקומית הצטרפה לברליניזציה. במסגרת אירועי 50 שנה לציון היחסים הבינלאומיים בין ישראל לגרמניה, התקיים אירוע הגאלה POSTDAM NOW, שבו הציגו לראשונה מעצבי אופנה ישראלים. את האירוע יזם והפיק בשיתוף שגרירות ישראל בגרמניה ד"ר קארל ואן דר אה, חובב תרבות ואופנה שנחוש לקידום ההכרה באופנה הישראלית בקרב השוק הגרמני. ואן דר אה בחר מתוך רשימה אופציונלית של כ-30 מעצבים מהארץ ארבעה סופיים - אפרת קליג, שני צימרמן, ציון ענבה והצמד פראו בלאו.
את התצוגה פתחה מטאור האופנה שני צימרמן ,שהציגה קולקצייה בת 32 דגמים המשלבים גובלנים, קווילטים, בוקלה ועור, ומפגישים בין טעם של פעם לבין העולם הבועט העדכני. אחריה עלתה קולקציית החורף של פראו בלאו, שכללה פריטים אורבניים וקלילים מבדים מודפסים בגוונים של כחול, טורקיז וכתום. המעצב הצעיר ציון ענבה הציג שמלות ערב שופעות ומגוונות בצבעים חמים.
את האירוע חתמה אפרת קליג, שהציגה את קולקציית "הטוקסידו האליטיסטי", שמלות ערב בשילוב בדי מיקרופייבר ספורטיביים, חרוזים ורקמה להדגשת התנועה. "נשיות מתפרצת ומוקפדת בכוח הפיתוי של האישה המודרנית, כשהיא לבושה בשמלות קוטור נינוחות,זוהי מבחינתי אופנת העילית החדשה", מספרת קליג ומכניסה את עצמה לשורת הקרדיטים המרשימה "קוקו שאנל העניקה לנשים חופש, איב סאן לורן העניק לנשים עוצמה ואני בוחרת ליצור קוטור נינוח נשי חדש".
שילוב בדי המיקרופייבר הגמישים עם קטיפה שחורה דרמטית, רקמות תחרה בפרחים גיאומטריים ובדי משי וסאטן הם חלק מהאג'נדה העיצובית של קליג. "הדגשתי בצלליות את הניו לוק הספרטני שעוקב באדיקות אחר הגוף. כמי שידועה כמעצימת נשיות בעלת קימורים שמרתי על כתב ידי זה, אך שיחקתי הפעם במתח שבין נשיות ורוך ונינוחות מודרניים לבין גראפיות חדה, דרמטית וחד משמעית".
"בחרתי הפעם להעלים את מקומם של הצבעים", מסבירה המעצבת שידועה כחובבת פלטת צבעים רחבה. "הלכתי על שמנת, שחור זוהר, טורקיז ואמרלד מפתים, לצד שמלות בקווי חליפות הטוקסידו השחור והלבן שני צמדים בתנועה כמו פסים ברוחבי התפילין".
גרמניה לא הייתה כלל כיעד בדרכה של המעצבת. "כמי שמחצית ממשפחתה הוכחדה והושמדה, היה לי מאוד קשה להשתתף בתצוגה". התכתבות מיילים אינטנסיבית ועקשנית של קליג עם ואן דר אה שכנעה אותה שאולי בכל זאת יש גרמניה אחרת. "רק לאחר לבטים קשים ומתמשכים הבנתי שאכן ישנה חשיבות גדולה למה שאעשה ואציג שם כשליחות והמשכיות. ברלין זו לא עוד תחנה בדרך, זוהי סגירת מעגל אחד ופיתחו של מעגל חדש ובינלאומי מכובד ומפואר בגרמניה החדשה. וכן, זה להמשיך את ניצחון גלגל החיים בגאווה ענקית".
הגאווה הלאומית לא נגמרת כאן. כשהגיעה קליג לגרמניה, היא גילתה שהאירוע יתקיים ב-20 בינואר - התאריך שבו נקבע ב-1942 ביצוע הפתרון הסופי בוועידת ואנזה. בתגובה היא החליטה להטיס באופן מיידי את שמלת דגל ישראל שעיצבה בעבר. "הצטמררתי, רעדתי והבנתי שאני חייבת לעשות מעשה. למרות כל הפרסטיז' ויוקרת הקולקציה, בחרתי לפתוח את התצוגה בשמלה כחול-לבן ותנועת הדגל בעלת מפתח עמוק בצורת מגן הדוד העילי שלנו על החזה. שמלת הדגל משמעה ללכת הלאה עם האמנות והיצירה ולא לעצור".
