בשם הגלאם: סיכום שבוע האופנה בניו יורק - חלק ב'

אלמנט ההפתעה של שבוע האופנה בניו יורק, תאמינו או לא, שייך ללא אחר ממייקל קורס. כן, כן, המעצב ההו כה כל-אמריקאי הפתיע בקולקציה פשוט מושלמת במובן השלם ביותר של המילה.

מי שציפה לאופנה אמריקאית מסורתית ומשמימה יופתע לנוכח הקולקציה האינטיליגנטית, נינוחה, זוהרת ויותר מכל קולית - הסופרלטיב האחרון פחות או יותר שהיה ניתן לשדך למעצב הפופולרי ואף מסחרי. קורס הדגים שימוש מדויק בפרווה מהו (על אף שהשימוש הנכון ביותר בפרווה הוא פשוט לא להשתמש בה כלל), החל ממעילי האוברסייז הסמיכים שנצבעו בגוונים מצוינים ועד הקולרים, הצווראונים, הצעיפים ןקצוות השרוולים. את אלו מהל המעצב בפריטים תקופתיים יותר לכאורה, אך עדיין הצליח לשווע להם מראה עדכני ואופנתי- אם בעזרת סטיילינג מדויק, צבעוניות נכונה, דיטיילים מפתיעים או אטיטוד נטול מאמץ.

הקומפוזיציה בכללותה שצייר קורס הציגה קולקציה הרמונית ומתוזמרת היטב, כאשר גם כל חלק בודד המרכיב אותה טומן בחובו את אותו זוהר נחשק אך נגיש. ושום מילה על שמלת הזהב האחת והיחידה.

זמן מה שישנה תחושה מעקצצת באוויר כי בית האופנה פרואנזה סקולר הוא כבר לא מה שהיה פעם. בעת האחרונה היה נדמה כי משהו בקסם החל להתמסמס, ושמפלס ההתרגשות החל לסגת. למרבה השמחה, הקולקציה שהציגו צמד המעצבים לזארו הרננדז וג'ק מקולו המתנוססים מאחוריו, החזירה לבית פרואנזה סקולר את אותה הילה מלהיבה.

בתצוגה שהתקיימה במוזיאון וויטני במנהטן, נגלתה יציאה אסתטית חדשה ומסקרנת בהשראת האקספרסיוניזם המופשט נוסח אמנים כמו הלן פרנקנטלר ורוברט מוריס. ההשפעות הללו התבטאו בקולאז' חדשני וסופר-מתקדם של חיתוכים ומרקמים שהפכו את הקולקציה למרעננת ובלתי שגרתית.

השראה נוספת נחתה על המעצבים שנחשפו לסטוק תמונות של מעילי פרווה ישנים משנות הארבעים, מה שהתבטא באופן הגיוני בשילובי פרוות ובסריגים צמריריים שהתכתבו עמן. ההצלחה העיקרית של פרואנזה סקולר נמדדה ביכולת לסנתז את מכלול ההשפעות הנושנות ולייצר מהם אמירה נועזת וחדשנית, מהזן שהפך את בית האופנה לשם נרדף למגניבות וחספוס אין קץ.

גלאם, גלאם ועוד גלאם - זו הייתה השורה העליונה והתחתונה של מרקזה. בית האופנה הניו-יורקי שהפך ליקריהן של כוכבות השטיח האדום, נודע בשל הקו הדק שהוא משרטט בין הקוטור שלו לגרסתו המוכנה ללבישה. הקולקציה החורפית של מרקזה ממשיכה בדיוק את הקו הזה.

על מסלול התצוגה נצפה אוסף מרהיב במיוחד, בארומה של זוהר הוליוודי ישן וגעגוע מחודש לשנות העשרים הנוצצות. גולת הכותרת של הקולקציה נרשמה באסופת הפריטים שנוצרה בהשראת פרגים - מה שבא לידי ביטוי בצבעוניות דרמטית של אדומים ושחורים, ובפרחים יפהפיים עשויים בעבודת יד הנראים ממש כמו תכשיט.

בית האופנה היוקרתי אמנם לא נמנה על בתי האופנה החדשניים, פורצי הדרך או האדג'יים יותר, אך אין ספק כי את מנת הגלאם שלו הוא יודע לספק כמו שצריך.

ויקטוריה בקהאם כבר הוכיחה מזמן כי השלימה בהצלחה את הטרנספורמציה המורכבת מאקס-פוש ספייש למעצבת אופנה מוערכת. הקולקציה שהציגה השבוע בניו יורק רק הוסיפה לחזק את מעמדה כמעצבת רצינית, לטובת אותם צקצקנים שעדיין מסרבים להכיר בכנותה של ההסבה המקצועית.

הסוד של בקהאם הוא ככל הנראה פשוט: מדובר באשה שמעצבת עבור נשים פריטי אופנה שכל אשה הייתה רוצה לעטות.

סריג פקעת נקי בגוון שמנת המגובה במשחק פרופורציות עדין בשרווליו, מעיל צמר כתום וסמיך בעל צללית מקומרת עם אפיל מחויט או אינטרפרטציה מאופקת ואלגנטית למגיפת הפרחים המשתלטת על עולם האופנה - אם בקולקציות הקודמות שלה נאבקה בקהאם להוכיח את היכולת שלה לזהות ולייצר טוויסטים מפתיעים ומתוחכמים, העניין בקולקציה הזו הוא הדיוק.

על פניו הקולקציה של בקהאם אולי פחות מסעירה מאלו שנחשפנו אליהן עד כה, אך דווקא היותה כה מזוקקת ומדויקת הופך אותה לכזאת שאי אפשר להישאר אדישים אליה. בקהאם פירקה והרכיבה מחדש את הקונסטרוקציות המזוהות עמה, באופן כזה שמשאיר אותה נאמנה לכתב היד שלה אך עדיין מצליח לרענן.

שמו של בית האופנה רודארטה נקשר בדרך כלל לפנטזיות חלומיות עם קריצה לסוריאליזם. הקולקציה שהוצגה בשבוע האופנה בניו יורק לא התרחקה מהז'אנר האקסקלוסיבי ששרטטו לעצמן האחיות מולווי הניצבות מאחורי בית האופנה, אלא פשוט תיבלה אותו בסקס-אפיל.

הדרים-גלאם החקוק בדי.אן.איי של רודארטה זכה השבוע לפרשנות חדשה. מחול הטלאים ומשחקי הטקסטורות המוכרים מקולקציות העבר, מדיפים הפעם ניחוחות חריפים יותר של רוקנ'רול - נוצות פראיות וחרוזים נוצצים נמהלו בחצאיות עור אלכסוניות, צווארוני פרווה וגרביוני תחרה גראנג'יים.

כמו כן, ניכר גם המיקס התקופתי כפי שמתבטא לדוגמא באאוטפיט אחד המורכב מחצאית פאייטים בנוסח שנות העשרים המשודכת למעיל משובץ וקפוצ'ון פרווה בסגנון צבאי ומגפי שרוכים עם אפיל מיליטנטי.