מאז יציאתו לאקרנים בוולנטיין האחרון, העיבוד הקולנועי ל-"50 גוונים של אפור" שובר כצפוי קופות ברחבי העולם. למרות ביקורות פושרות, נראה כי כמו הטרילוגיה רבת המכר מאת אי.אל ג'יימס, גם הסרט בבימוי סם טיילור ג'ונסון מצליח לא להשאיר איש אדיש לסיפור האהבה ויחסי השולט-נשלטת של כריסטיאן גריי ואנסטסיה סטיל. הכנסות הסרט נכון להיום הן מעל רבע מיליארד דולר. לצד ביקורות על חוסר כימיה בין שני כוכבי הסרט, חוסר נועזות ושיעמום, ניתן להצביע על הסכמה בדבר ליהוקה המבריק של דקוטה ג'ונסון לתפקיד אנסטסיה, עבודת צילום טובה והלבשה מדויקת, נאמנה למקור ומשקפת את אופיין ומקומן של הדמויות בסיפור.
מלביש הסרט זוכה האוסקר עבור עבודתו ב:"הארטיסט" (2011) מארק ברידג'ס העניק לאחרונה ראיון למגזין "גרציה" הבריטי בו סיפר על עבודתו עם כוכבי הסרט, המחברת, הבמאית, התחתונים ועוד. היילייטס מתוך הראיון.
על בחירתו שלא לקרוא את הספר:
"עבדתי על הרבה עיבודים לספרים וזה משתנה מפרויקט לפרויקט. ב"אופטימיות זה שם המשחק" (2014), שהיה ספר פופולרי מאוד, קראתי את הספר קודם והתאהבתי בהרבה אספקטים שלו, אך בסופו של דבר לא עשינו בהם שימוש בגרסת המסך. דיברתי עם הבמאית כשפגשתי אותה לראשונה והיא הרגישה שאין בכך צורך ושעלינו להתמקד בתסריט, לשמור על רעננות ולא להיות מושפעים מהספר. מכל מקום, הסופרת היתה על הסט כל הזמן וקיבלתי כמה מיילים בנוסח 'אני חושבת שהקוראים שלי מצפים לבגד הזה והזה'".
על מעורבות הסופרת:
"היה לה חשוב להיות מעורבת במיוחד לגבי שמלת השיפון האפורה של טקס הסיום, שמלת גוון היין לפגישת המו"מ על ההסכם עם כריסטיאן ובעניין הג'ינס שכריסטיאן לובש לחדר האדום. אבל הכל בסופו של דבר היה תלוי בי, הרגשתי שאני מכבד את הספרים ואת המחברת וגם חופשי להביע את עצמי".
על העבודה עם ג'יימי דורנן:
"אגיד רק דבר אחד: קשה להוציא רע את ג'יימי דורנן. הוא מבין בבגדים, אבל לא ממש מתעניין בהם, כל עוד הם מתאימים לו. הוא משאיר לתופרים את העבודה. הוא שיתף פעולה וראינו עין בעין. לוח הזמנים של העבודה מולו היה צפוף, אבל ברגע שהיה לו זמן, הוא הסכים להגיע למדידות. הגוף שלו השתנה במהלך הצילומים כי הוא התאמן ונתנו לו משקאות פרוטאין, אז החייטים שלי התקשו לעמוד בקצב של המאמן שלו".
על העבודה עם דקוטה ג'ונסון:
"היא שיתפה פעולה והיתה מלאת מוטיבציה. היא שחקנית אמיתית - ואין דבר שאני אוהב יותר מלעבוד עם שחקן אמיתי. היו לי ארבע או חמש מדידות לפחות עד שגובשה מלתחה".
על ההשראה לכריסטיאן גריי:
"חיפשתי את הגבר הכי אדג'י שלבוש הכי יפה בסביבה והסתכלתי הרבה על דייויד בקהאם והדוגמן דייויד גנדי. הם אתלטיים ומלאי סגנון ויש להם כסף להוציא. הם היו נקודת הפתיחה".
על המעורבות של הבמאית סם טיילור ג'ונסון:
"היא ראתה הכל. תמיד השתדלתי לערוך את המדידות בהתאם לתסריט. היא הגיעה לכל המדידות".
על המראה היוקרתי של הלנז'רי:
"אין כל כך הרבה הלבשה תחתונה. מה שיש נראה יפה, אבל גם אמיתי. בפעם הראשונה שרואים את אנסטסיה בתחתונים היא סטודנטית שלובשת תחתוני כותנה ותחרה וזה נראה אמיתי. וכשרואים אותה בתחתונים בחדר האדום, היא לובשת תחתוני סטלה מקרטני, שהיא חברה של סם טיילור גו'נסון. את תחתוני המשי שהיא לובשת אחר-כך עיצבתי אני והם תואמים לתחתוני הסטלה מקרטני".
על השימוש במותגים:
"לא השתמשתי בהרבה מותגים כי לא רציתי שהם ייקחו את תשומת לב מהסיפור. עיצבתי בעצמי רבים מהבגדים של אנה, כמו למשל חולצת הפרחים שהיא לבשה לפגישה הראשונה עם כריסטיאן והפכה להיות סמל חוסר הנוחות של הסצנה. אפילו עשו עליה פארודיה ב'סאטרדיי נייט לייב'. אני גאה מאוד בחולצת הפרחים שלי".