סוכריות, מזלות וסרטים מצוירים: סיכום שבוע האופנה במילאנו

בזמן שעולם האופנה ממשיך לדהור על גלי שנות השבעים, ג'רמי סקוט מוכיח מחדש כי הוא חי בקצב משל עצמו ומחזיר אותנו (שוב) אל שנות התשעים העליזות. אחרי הברביות ומקדונלד'ס סביבם חג המעצב בתצוגותיו הקודמות למוסקינו, בחר הפעם לרפרר אל אבני דרך אחרות בתרבות הפופולארית - הלוני טונס.

הדמויות המצוירות האהובות מהניינטיז התאימו היטב לווייב אופנת הרחוב ששרטט סקוט, כשהפגיש כמיטב המסורת הסקוטית בין גבוה לנמוך, דוגמת: ג'ינס יומיומי אל מול עור בצבע זהב, עור צבעוני במרקם קווילט אל מול מעילי פוך בעלי מרקם דומה אך אטיטוד שונה לחלוטין, שמלות פרום בהדפסי גראפיטי, ורפרנסים ברורים לשאנל מהולים באיזכורים של דובון הצעצוע המפורסם המזוהה עם מוסקינו.

באווירת סטריט והיפ-הופ נוסח "הנסיך המדליק מבל אייר", הגיחו הדוגמניות אל מסלול התצוגה של בית האופנה האיטלקי מבעד לתפאורת ענק בדמות טייפ דאבל-קאסט. מה שנראה כמו קקפוניה ויזואלית בתצוגותיו הפרטיות של סקוט במסגרת המותג הנושא את שמו, מאיים ומצליח מחדש בכל פעם להפוך ללהיט אופנתי כשמדובר במוסקינו. אך בעוד בשתי התצוגות האחרונות הצליח לברוא עולם שלם ומדויק (גם אם מעורר מחלוקת), אי אפשר היה שלא לחוש הפעם בתחושת מיחזור קלה לאור קווי הדמיון בין לא מעט מהאאוטפיטים החדשים לאלו מקולקציית הברביות שהציג במילאנו לפני חצי שנה.

אם לשפוט את העתיד של גוצ'י לפי שבוע האופנה במילאנו, אפשר לומר כי הוא נראה ורוד מתמיד. דיטיילים יפהפיים, קווי סילואט רעננים ואטיטוד נטול מאמץ מסמנים את קולקציית הביכורים של אלסנדרו מיקלה כשחר של יום חדש.

מיקלה שנכנס אל נעליה של המנהלת האמנותית פרידה ג'יאניני שהועזבה בפתאומיות מתוקשרת ערב שבוע האופנה, הצליח להתנער מהאפיל הנובורישי והכבד קמעה אליו נקשר גוצ'י בעת האחרונה ולייצר אמירה חדשה, יומיומית יותר, קולית ואף אופנתית יותר.

את הגלאם האיטלקי הדחוס שאפיין את גוצ'י עד כה, הקליל מיקלה ולקח אותו למקום מתוחכם יותר ומדויק במינונים שלו. הדוגמניות עלו למסלול בנעליים שטוחות כשהן נטולות איפור כשהו משדרות מעין שיק סטודנטיאלי פריזאי עם נגיעות של רוקנרול. הסקס-אפיל המתפרץ של הגלגול הקודם של גוצ'י עבר אם כן הסבה מקצועית, כאשר את מראות שטיח האדום המובהקים ועקבי הסטילטו מחליפים סריגים נשיים רקומים ברקמות יפהפיות של ציפורים ופרחים, נעליים שטוחות ופרוותיות המזכירות נעלי בית ראדיקליות, חליפות גבריות בהדפסי גובלן, חולצות משי מעונבות ומכנסיים מחויטים שכאילו נלקחו מארונו של בן הזוג ואפילו משקפיים מהזן החביב על ההיפסטר המעודכן הממוצע.

"סופט פופ", הגדירה מיוצ'ה פראדה את אשר העלתה על מסלול התצוגה של בית האופנה הכל-איטלקי השבוע. ואכן כך היה. פראדה הציגה אסופת סוכריות רכה וצבעונית בגווני פסטל וקריולה מתקתקים - הכי רחוק שאפשר לדמיין מהדרמה החורפית המתבקשת באיוונט הזה.

במקום מסוים, הקולקציה חזרה לקווי המתווה של פראדה מימי שנות השמונים, אז נכנסה הנכדה מיוצ'ה בכל הכח לחברה והחזירה אותה אל המפה: הצלליות הקופסתיות, חליפות המכנסיים, השימוש בטוויד, קומפוזיציות הצבע הססגוניות ואפילו הדיטיילים המתוכשטים מפלסטיק.

תהליך שאנליזציה עובר על בית האופנה פנדי. לא רק שנודע כי קרל לגרפלד העומד בראשם של שני בתי האופנה, יציג בקיץ הקרוב קולקציית קוטור לראשונה בהיסטוריה של פנדי, אלא גם יותר מניכר בשבוע האופנה הנוכחי עד כמה עמל הוא קשות על מיתוג בית האופנה האיטלקי כאיקוני.

אמנם בארכיון התיקים האיקוניים של עולם האופנה לפנדי יש נציגות מכובדת עם תיק הבגט המפורסם, אך נראה כי לגרפלד לא מתכוון להסתפק בכך. דגש מיוחד ניתן לתיקים בקולקציית החורף העתידית של פנדי, גישה שהונחלה כבר בתצוגות האחרונות של בית האופנה.

קולקציית הביגוד שעסקה בפרופורציות, נפחים וקווי מתאר הייתה מוצלחת בפני עצמה - במיוחד בחלק של המעילים והשמלות במרקם פוך, שהיו לא פחות מגאוניים. עם זאת, את הפוקוס גנב לגרפלד בעצמו, או ליתר דיוק גרסת המיני-מי שלו אשר נוצקה אל מחזיקי מפתחות אשר עיטרו את תיקי היד. אלו ניחנו גם בחותמת סטיילינג אורגאנית: לאחר שבקולקציה הקודמת של פנדי כיכבו הסחלבים, החליט לגרפלד ללהק הפעם את פרח ציפור גן העדן האקזוטי אשר הבליח באלגנטיות מבין התיקים ורק עשה טוב למדד תשומת הלב.

גל עיקש של שמועות אפף את פוצ'י בשבוע האופנה, לאור הטענות הגוברות על כך כי זוהי הקולקציה האחרונה של פיטר דונדס לבית האופנה האיטלקי. אותן שמועות התבררו כאמיתיות ביממה האחרונה, מה שהפך את התצוגה האחרונה של פוצ'י לפרסונלית מתמיד. דונדס שככל הנראה ישוב בשבוע האופנה הבא על תקן המנהל האמנותי של רוברטו קוואלי, הציג את אחת התצוגות הטובות, אם לא הטובה מאז הצטרפותו לבית פוצ'י לפני שבע שנים.

דונדס זרע כמה וכמה מוטיבים אישיים בקולקציה, באופן זוהר ורווי סקס-אפיל מהזן שהפך אותו ליקיר השטיחים האדומים. היפה שבהם היה עולם האסטרולוגיה אשר חזר על עצמו בווריאציות שונות במהלך התצוגה, כאשר קסומים במיוחד היו הם פריטי הקטיפה המרהיבים. בנוסף הקדיש דונדס קטגוריה שלמה לאמו כולה על טהרת השחור והלבן, במחווה לדרס קוד אליו נצמדה בימיה כנגנית כינור מקצועית.