בפריז לא מאמינים במזגנים. אפילו חום של כמעט 40 מעלות, מה שאופייני לתקופה הזו בשנה, עדיין לא גרם לעיר האורות להשתכנע. הפריזאים אולי מתקדמים אופנתית, אבל טכנולוגית מסתבר שפחות. איך זה עובד עם אופנה עילית? או ליתר דיוק עם דוגמניות שמתרוצצות במייק-אפ וסטילטו? אם תשאלו את נטע סקלי אמנית האיפור הבכירה של חברת MAC, זה לא כזה ביג דיל. היא רגילה כבר לאתגרים גדולים יותר מאשר מזג אוויר עצבני. אחרי הכל היא מבלה מאחורי הקלעים של שבועות האופנה כבר כמעט שמונה שנים.
סקלי, שזכתה זה מכבר לטייטל המפואר "סניור ארטיסט", עושה זאת רבות ונשלחת מתוקף תפקידה לקחת חלק במערך הפעיל של MAC לצד קולגות בינלאומיות מכל העולם אשר מצוידות באותו התואר. בשבוע החולף היא הספיקה לתזז בין חמש תצוגות שונות, אחת מהן היא של מעצב העל ג'יאמבטיסטה ואלי, שם היא מספקת הצצה נדירה אל הנעשה מאחורי הקלעים של האירוע המכונן. למרבה הפלא גודל המעמד אינו מרתיע אותה. אם כבר הוא בקורלציה מנוגדת לחלוטין להלך הרוח הקולי של סקלי.
"בסופו של דבר אחרי שנים של תצוגות אני יכולה לסכם שבלאגן הוא בלאגן. לא משנה איפה. למדתי לא להילחץ. בסוף הן (הדוגמניות ר.ו) עולות על המסלול והן מושלמות וזה מה שחשוב", מפטירה סקלי ומגלה אטיטוד מפתיע למדי במונחים של תעשיית האופנה, שכידוע נוהגת על פי רוב לקחת עצמה ברצינות תהומית. "בהתחלה זה נורא מרגש וסף הגירוי משתולל אך ככל שעושים את זה יותר ויותר, מתרגלים לסיטואציה ונהיים נורא קול בקשר לכל. אין מה להילחץ. זה רק איפור. זו רק אופנה".
היא נולדה לפני 42 שנים במושב יובלים בצפון ו"נחתה" לדבריה בתל אביב לפני מעט יותר מעשור. בין לבין בילתה בסין כמה שנים, בגלגול אחר ורחוק בו עבדה בענף התיירות. בתחילת שנות השלושים שלה החליטה ללמוד איפור בעקבות אינטואיציה חזקה שאותתה לה כי זהו התחום בשבילה. אל MAC הגיעה בתור מוכרת. מהעמדה הזו טיפסה במהירות אל מחוזות ההדרכה, כשתוך שנה החלה לראות עבודות שלה בעיתון.
"אני טיפוס מאוד אמנותי, אבל במשך שנים לא ידעתי שזה מה שארצה לעשות", מתארת סקלי ומשרטטת את המפה הבלתי קונבנציונלית שהובילה אותה לבסוף אל הקריירה הנוצצת שלה כיום. "התיירות הייתה קריירה מאוד נחמדה אבל לא בשבילי. לא הייתי איזה ילדה בת עשרים בתחילת דרכה כמו בדור החדש של המאפרים שכבר יודעים היום מגיל צעיר מה הם רוצים. באתי ממשפחה של חינוך, 'בזבזתי' הרבה שנים בדרך על לימודי פילוסופיה, דתות, מיתולוגיות ואמנות. בזבזתי במרכאות כי בסופו של דבר אני חושבת שכל השכלה - כל מטען שאתה מביא איתך הוא סופר-רלוונטי להמשך. הכל רלוונטי באמנות. בסוף הלב רצה מה שרצה. התחלתי ללמוד איפור, ומהר מאוד ידעתי שזה זה. אבל אם היית מספרת לי לפני עשר שנים, בפנטזיה הכי מפונטזת לא הייתי מעלה בדעתי שבסוף ככה החיים שלי ייראו".
כמו כל דבר בחיים, גם הבועה הזוהרת בה סקלי מרחפת מכילה לא מעט רגעים פחות נוצצים. כעת אלו בדיוק הרגעים הנדירים האלה של השקט שלפני הסערה. רוב הדוגמניות כבר מאופרות ובדרך להשתחל אל שמלות הקוטור המרהיבות של ואלי. בחלל האיפור ממתינים המאפרים ליתר הדוגמניות שעושות את דרכן מהתצוגה של דיור שאך עתה הסתיימה "ואז תתחיל המהומה האמיתית מאחורי הקלעים", סקלי מזהירה. "שני מאפרים על כל דוגמנית, במקביל שני מעצבי שיער פלוס מניקוריסטית מתחת לשולחן. איכשהו בסוף הכל יהיה מוכן בזמן".
הדוגמניות מתחילות לטופף ולטפטף להן אל חלל האיפור. צוות המאפרים מנוסה כל כך שאפילו לא היה צריך לעבור הדרכה מוחשית או הדגמה של הקונספט האמנותי. "האיפור הוא של המאפר הראשי, אנחנו כאן רק מספקים איזה שירות", מודה סקלי. "אחרי שאנחנו מסיימים לאפר את הדוגמנית אנחנו מביאים אותה לאישור בשביל לדעת אם צריך להוסיף, לעבות או לשנות. יש בינינו יחסים של אמון".
סקלי מתחילה לעבוד על דוגמנית אדמונית. הסיפור הוא פשוט לדבריה: "ג'יאמבטיסטה ואלי תמיד אוהב להתמקד בפוקוס אחד בפנים, כשהפעם הוא בתיחום החלק העליון של העין. הוא לא מאריך אותה, אלא מלכסן, עוקב באופן אורגני אחרי הצורה הטבעית של העין. חוץ מזה שמים קצת גלוס על השפתיים וזהו בסיס יפה, מואר וצעיר. כאילו נערה צעירה הייתה לוקחת את העיפרון ומציירת קו".
סימנים של משבר מאיימים להגיע מכיוונה של דוגמנית אחרת. "בגלל שג'יאמבטיסטה אוהב להדגיש רק פיצ'ר אחד פנים, אז נאלצנו לחמצן את הגבות של הבנות הבהירות שיש להן גבות כהות. אחרת זה נראה כמו שני קווים, במקום אחד", מספרת סקלי תוך כדי שהיא מנסה לאלחש את המרמור של אחת הדוגמניות. היא מרגישה ומגלה שתוך שבועיים הגבות צומחות מחדש.
קשה לשבור את הקוליות של סקלי, אבל אם נוברים עמוק מצליחים לשנורר ממנה סיפורים מסעירים, כמו זה: "היה לי מקרה נוראי לפני כמה שנים. זו הייתה התצוגה הראשונה שעשיתי באותה עונה בפריז, של מעצבת צעירה של שמלות ערב. האיפור והכל כבר היה מוכן, אבל משום מה הכל התעכב. אנחנו מחכים מחכים ופתאום קולות בכי, מהומה מסתבר שהנעליים לא הגיעו לתצוגה. המעצבת בוכה ובוכה וכולנו מנסים לנחם אותה ולחשוב מה עושים. הקהל כבר שם, הלו"ז התאחר בטירוף. בסוף העלינו את הדוגמניות בלי הנעליים. נאלצנו לאפר להן את הרגליים, הרי פריז היא האחרונה בסבב של ארבעה שבועות אופנה רצופים בהם הבחורות האלה עושות שלוש תצוגות ביום. לא צריך להפעיל יותר מדי את הדמיון בשביל לנחש איך הרגליים שלהן נראו. חשבתי שאצטרך לשרוף את המברשות שלי בסוף הערב. אין ספק שזה מהרגעים הפחות זוהרים של המקצוע - את על ארבע, מטפלת להן ברגליים, במפשעות כל מה שצריך. אבל בסוף נשאר מזה משהו לספר שנים אחר כך".
מה שבעיקר מצליח לרגש את סקלי היום, מגיע ממחוזות אחרים: "לפעמים קורה שאת יושבת בטסטים עם בכירי עולם האיפור, עם גורואים של איפור שנותנים לך פידבקים על העבודה שלך ואת להם באחד על אחד, עם מעצבים בסטודיו שלהם וביחד כולם עובדים. זה שווה הכל".
התצוגה עומדת להתחיל. מאחורי הקלעים מתרוצצים אנשי צוות ודוגמניות חבויות בתוך עשרות מטרים של בד בכאוס מתוזמר היטב. סקלי עוברת למוד הטאץ'-אפ, כשבין ליטוש קל למשנהו היא מתחילה לפדר ברכיים מבריקות וכפות רגליים סמוקות.
הרבה שכבות של איפור מצריכה הנהייה אחרי המראה הטבעי, שהפך כה פופולארי בעונות האחרונות. עם זאת סקלי מנבאת כי הטרנד הנ"ל עומד להתמוסס מעט: "אחרי באמת המון עונות של גישה מאוד מינימליסטית לאיפור, אני מרגישה שזו הנקודה בזמן שאנחנו מתחילים להיפרד מהטרנד הזה ולהגביר את הווליום. אם לקחנו צעד אחורה, הפשטנו וחיפשנו את המהות של פנים יפות מבלי להשתמש במוצר עכשיו מתחילים לחזור לפרטים, אם אלו גבות קצת מודגשות, הרבה ריסים, סומק וורוד או צריבה קלה של הלחי".
סקלי מעלה נקודה מעניינת ומצביעה על שינוי מאזן הכוחות במערכת היחסים שבין תעשיית האופנה המצומצמת לקהל הרחוב שצורך אותה: "המון מהטרנדים מגיעים מהרחוב אל המסלול, בעוד שבעבר הם הגיעו מהמסלול וזלגו אל הרחוב. יש כל מיני מגמות ותהליכים שמושפעים מתת-תרבויות, מפאנק, מפסטיבלים ואני חושבת שזה הופך את מה שאנחנו רואים על המסלול להרבה יותר ריאליסטי ונגיש".
"זה מגיע מהתנודה הזו של הטרנדים. הרי באיפור אנחנו לא ממציאים שום דבר חדש, ההתעסקות היא באיך לקחת את האלמנטים הקיימים ולעשות מהם משהו חדש וקולי". קושרת סקלי באותה הזדמנות בין איפור ואופנה, ובין אסתטיקה לאופי. "אני חושבת שבכלל איפור מכוון עכשיו הרבה יותר אל מהות, תוכן ואישיות מאשר סתם להיות יפה. זה הרבה יותר מעניין וזה גם מאוד מתוחכם. אחרי עונות של עיסוק ביסודות העירומים של היופי, הגיע הזמן להלביש את הפנים מחדש ויש כאן הרבה עניין של מחשבה, טכניקה וטקסטורות. הרי איפור זה רק עוד אקססורי. עוד חלק מהתמונה השלמה. לאף אחד לא אכפת מהאיפור כאיפור, אבל האחריות שלנו היא שזה יהיה מושלם. בסוף זה עובד רק כשכל אחד בתוך הפאזל הזה עושה את העבודה שלו על הצד הטוב ביותר, ואז קורה הקסם. הצמרמורת. כשהכל מתחבר ביחד והוא כל כך נכון, את פשוט יודעת שזה זה. יש איזו תגובה פיזית, ריאקציה. זה כמו שאת יודעת כשאת פוגשת את גבר חלומותייך".
