פרנצ'סקה אמפית'יאטרוף, וכדאי להתחיל לתרגל את השם הארוך הזה, סומנה על ידי מגזין ואניטי פייר האמריקאי כמתלבשת הטובה של השנה. אמפית'יאטרוף האנונימית יחסית עקפה בסיבוב אלגנטי מפורסמות נוטפות שיק כמו ריהאנה וטיילור סוויפט ונשות אצולה אירופאיות כמו סמנתה קמרון האישה הראשונה של דאונינג 10, שרלוט קסיארג'י נסיכת מונקו, לטיציה מלכת ספרד, שייחה מוזה מקאטר ואמאל קלוני (מג'ורג'). ועכשיו נותר רק לצלול למחוזות הסטייל שלה ולהבין איך ולמה היא העפילה לראש הרשימה.
בגיל 44, היא מכהנת בשנתיים האחרונות כמנהלת הקריאטיבית של חברת הלאקשורי טיפאני אנד קו. את ילדותה היא בלתה במוסקבה, טוקיו ורומא כבת להורים פובליציסטים ממוצא איטלקי אמריקאי. על החינוך הפורמלי בילדותה הופקדו פנימיות אנגליות אקסקלוסיביות. ספוגת תרבויות וגינונים אירופאים היא נרשמה ללימודי אמנות וצורפות במכללת סנט מרטין היוקרתית. בשנים שלאחר מכן היא זיגזגה בין עיצוב תכשיטים מסחרי לחברות כמו שאנל, פנדי, אלסי ומרני לצד הצגת עבודות אמנות בגלריות ובמוזיאונים. בראיון למגזין Elle האמריקאי שפורסם לפני כשנה היא מספרת (בתרגום חופשי) ש"ההצעה לעבוד עבור חברה איקונית כמו טיפאני הייתה מפתה אמנם, אבל כהחלטה משפחתית לעבור לארצות הברית זה לא היה פשוט". את חוסר הפשטות הגיאוגרפית היא פתרה על ידי התמקמות בברוקלין האופנתית עם בעלה ושני ילדיה. מצוידת בג'וב יוקרתי במיוחד ובסטייל אירופאי מהונדס גנטית היא החלה לכבוש את הברנז'ה הרלוונטית בניו יורק. גם היופי האיטלקי שמהול בצינה בריטית, פרופרציות הגוף הטובות והרזון הנכון בטח שלא יכלו להזיק.
התפוח הגדול לא נותר אדיש לכל הטוב הזה. פרנצ'סקה הפכה למושא ראיונות מבוקש במגזינים כמו Elle והרפר'ס בזאר, וכן בשלל באתרי אופנה מקוונים. במקביל היא השכילה להסתובב בהשקות ובאירועי ההתרמה נכונים. שרשרת הטורקיז שעיצבה עבור קייט בלאנשט לטקס האוסקר האחרון העניקה לה בוסט נוסף של תשומת לב.
וכל ההקדמה הארוכה הזו נועדה לרמוז בעצם שלסגנון הלבוש שלה יש משקל די נמוך בכל הסיפור הזה. מסתבר שכדי להיכנס לרשימת המתלבשות לא מספיק רק שיק. ללא רקע רלוונטי, תפקיד נחשק או השתייכות למעמד חברתי גבוה- הסיכויים הם די קלושים. בעיקר בעיר כמו ניו יורק שמקדשת מעמדות חברתיים ובסתר ליבה סוגדת לאצולה האירופאית.
כמנהלת היא לרוב מתמקדת בסגנון מחויט ברכות, בגווני שחור ולבן עם נגיעות של אפור, אבן וכחול כהה. כשזה מגיע לשעות הערב היא משתחרת קצת ונותנת ביטוי לצבעוניות רחבה יותר, עם גזרות פחות משרדיות, עקבים, מחשופים ושקיפויות. לרוב היא לא לובשת אאוטפיט שלם מאותו מעצב ונוטה לערבב לבד. שזה די הגיוני במחוזותינו אבל פחות מקובל בחלונות הגבוהים. באירוע פרסי מועצת האופנה של אמריקה למשל היא שילבה חצאית עור כחולה של פרואנזה סקולר עם ז'קט וינטג' של מוסקינו ונעליים של אקווזורה, בקבלת פנים של טיפאני אנד קו שנערכה במוזיאון הגוגנהיים היא צירפה לז'קט גברי שחור מבית סן לורן מכנסיים של קלווין קליין בשחור לבן וטי שירט לבנה פשוט של ג'יי קרו מתחת. עוד מעצבים שתלויים בגרדרובה הם היידר אקרמן, אלכסנדר מקווין ופרין אותם היא משלבת באקלקטיות במלתחה שלה לצד תיקים ותכשיטים של טיפאני כמובן.
