כשאנחנו מדברים על לוק של נערת בית ספר, בלתי נמנע לדמיין חצאית קפלים בדוגמא משובצת, מין גרסה סליזית במיוחד של חצאית סקוטית, ומאז הקליפ ההוא של בריטני ספירס גם חולצה מכופתרת לבנה קשורה מעל הפופיק. בדיוק כמו שאנחנו היינו אז, בבית oפר.
זהו שלא, אה? לקראת פתיחת שנת הלימודים התפתינו לעסוק בדימוי נערת בית הספר באופנה. כן, באופנה. בעצם חידוד ההגדרה, נרמוז שכוונתנו לנתק את הדימוי מהתדמית הנלוזה שדבקה בו משחר ימי הפורנורגרפיה המודרנית.
אבל גם במבט רחב ועמוק יותר בתרבות הפופולרית קשה לנתק את התיכון מכבלי הסטיילינג של החצאית המשובצת. אפילו בדוגמאות הסטיילינג הטובות מ"קלולס", אחת שיודעת דבר אחד או שניים באופנה משובחת והצליחה להפיח רוח חיים איכותית במדים המאוד לא יצירתיים האלו שאמורים להבהיר לנו חד משמעית את חווית התיכון.
אגב, תיכונים רבים ברחבי העולם עדיין נשענים על יסודות החולצה המכופתרת הלבנה וחצאית הקפלים (באורך הברך אמנם) - זכר לקולוניאליזם מעשי או הוכחה לקולוניאליזם תרבותי במושבות האנגלוסקסיות (אוסטרליה וניו זילנד) אבל גם ברוב רחבי אפריקה, כמעט בכל אסיה וגם בדרום אמריקה.
דווקא אנחנו בישראל התהדרנו קרוב לארבעים השנים הראשונות שלנו בתלבושת אחידה מקורית, יצירתית משהו, מלאת תרבות עצמאית ואפילו אסתטית. חולצה מכופתרת בצבע תכלת ברוב המקרים - סמל למעמד הפועלים שהמדינה ביקשה להאדיר, מכנסיים וחצאית בצבע כחול כהה. טון על טון, סטייל! לשיעורי ההתעמלות בדרך כלל התלוו מכנסיים קצרצרים ולוהטים - גם הם כחולים בדרך כלל, מהסוג שנמצא היום בעיקר ברשת אמריקן אפרל ההיפסטרית, והוצמדה אליהן חולצת טריקו בצבע תכלת. בשישי החולצה הלבנה היתה נשלפת בחגיגיות מהארון. היו כמובן וריאציות שונות בבתי ספר שונים ברחבי הארץ, אבל המוטיב המרכזי שמר על עצמו לאורך השנים, עד שבוטל סופית בשנות התשעים.
באמת שאין לי מושג איך ולמה החלפנו את אסופת הפריטים המשגעת הזו במלתחת טריקו בכלל צבעי הקשת והגזרה, אבל סגנון ואופנה הם כנראה הבעיה הכי קטנה בחינוך של 2015, אז לא נתעמק בה. בכל זאת בחרנו להציע אלטרנטיבה משלנו לנערת התיכון המקומית, זו שתבחר אולי לשלב ישן עם חדש, סטייל שמרפרר למעוזות רחוקים יותר ומכופתרים יותר, אבל נשען על חוקי הטריקו של ארצנו הקטנטונת. האימוץ מותר אגב גם מעל גיל 18, והוא מגיע עם דרישות מיוחדות להשלמת הלוק: מראה איפור כמעט נקי לחלוטין, מעט הסמקה על הלחי ואפילו לכיוון האף (סומק נעורים נקרא לזה, עוד יגיע לו מדור זום-אין משלו).
מבחינת התסרוקת הלוק עובד נפלא עם שיער שקיבל תפנית צדית נועזת, ממש שביל שמתחיל מעט מעל אחת משתי אזנייך ונכנס תחת האוזן השנייה. מה שנוצר על הראש נע על סקאלה רחבה של חנוניות מכוונת ולוהטת, מעין מרגו (דמותה של גווינית פאלטרו) מהסרט המסוגנן "דה רויאל טננבאום". התסרוקת הזו היפסטרית בטירוף, וזו אחת התוספות המושלמות ללוק, אשר מנטרלת ממנו את העוקץ האדג'י. ואם המילה "היפסטר" כשלעצמה מעוררת בך עוקץ ציני אפשר לנסות שביל באמצע, או פשוט לאסוף את השיער לגולגול מרושל או לוותר מראש על הלוק הזה.
ומה לובשים?
1. פרשנויות עדכניות של חצאיות קפלים עם סריגים קלילים (כן כן, לגזור ולשמור לעוד חודשיים). בסתיו והחורף הקרובים אין ספק שהמראה הנכון יסתכם במגפונים קצרצרים וגרביים שייבלטו מהם. במסלול למיטבי לכת נמצא את טכניקת טון על טון, לזכר הימים ההם.
2. לבשי חולצה לבנה מכופתרת עם חצאית, אפילו אבזרי בעניבה קלישאתית. אבל עם ז'קט פוך / צבאי / אופנוענים שהופך את כל הלוק להרבה פחות נדוש.
3. רוצה טי-שירט? לכי על טי-שירט. אבל אולי תקחי אחת ממש ממש גדולה, כמו טוניקה, ותשלבי אותה עם חולצה לבנה מכופתרת תחתיה, נעלי אוקספורד ומבט תמים? זה מה שאנחנו בחרנו לעשות הפעם.
