"אני אוהב ניגודים. את שני הצדדים של אותו המטבע", מפטיר ג'יאמבטיסטה ואלי באנגלית מרופדת במבטא איטלקי כבד, מתובל בקורטוב צרפתית. בכל זאת הוא מתגורר ופועל בעיר האורות כבר 18 שנה. אפשר לומר שמעצב העל הרומאי במקור, חלם תמיד בדיאלקט משולב. אלו המביטים ממרחקים בעבודותיו, מתקשים להבין על איזו ניגודיות מדבר נסיך הפרחים והרומנטיקה של האופנה העילית. הרדיקלים אף מגדירים זאת כקיטש מוחלט. אך כעת, דווקא בראיון בו הוא מספר על קולקציית האיפור שיצר עבור חברת MAC, מתחוורת מורכבותו האמיתית כמעצב.
הוא נולד ברומא לפני 49 שנים, עיר הכרך האיטלקית שלימים תהפוך לאחת המוזות העיקריות בחייו לצד זו הצרפתית לה הוא נאמן כיום. הוא גדל על איב סן לורן, והתחנך אצל פנדי, רוברטו קפוצ'י ועמנואל אונגרו. הוא נהה אחרי התחכום הצרפתי, ובמקביל נכבש על ידי הראוותנות האיטלקית. בין מעריצותיו ניתן למנות שמות אפופי אבק כוכבים וסטייל נוסח שרה ג'סיקה פרקר, פנלופה קרוז, אמה סטון, לופיטה ניונגו, אן הת'וויי, דיאן קרוגר, קירה נייטלי, איימי אדמס, אמבר הרד והרשימה עוד משתרכת. הוא אחראי לכמה מהמראות האיקוניים ביותר על השטיח האדום, מחצאית הטול עתירת השכבות של לנה דנהאם בטקס האמי, ועד שמלת הקצפת הורודה של ריהאנה בטקס הגראמי. בקיצור, ניגודים.
העיתוי הוא לבו הפועם של שבוע הקוטור בפריז. ואלי, שאמור היה סופסוף להתרווח בתום תצוגה מוצלחת במוזיאון הגראן פאלה, כבר עסוק בקידום הפרויקט הבא זה הקוסמטי. ממטה האטלייה שלו ברובע השמיני, לא הרחק מבית האופרה גרנייה, שם ערך שני לילות קודם לכן אירוע השקה שכאילו נשלף מרצפת חדר העריכה של "גוסיפ גירל", הוא מספר על שיתוף הפעולה הססגוני המושק בימים אלה ממש. קולקציית האיפור של ואלי מושפעת, איך לא, מהאהבה הגדולה של חייו הפרחים. למען הסר ספק, החליט המעצב לכסות את בית האופרה בשקופיות ענק של פרחים מרהיבים שחלשו עליו מבעד עדשת המקרן שהוצב בכיכר הסואנת ממול. אפשר לומר שהמסר עבר.
מאיפה האובססיה החזקה לפרחים? נדמה שאתה לא מצליח להיגמל מהם.
"(צוחק) זו האובססיה שלי. תמיד הייתה".
מה סוד הקסם שלהם? איך אתה מצליח לשאוב מהם השראה בכל פעם מחדש? למצוא רבדים נוספים?
"אני לא יודע. יש בזה משהו מאוד נשי, שמאוד מחמיא לנשים. לנשים של ואלי לפחות. בזמנו איב סן לורן ואחרים הצליחו לבדל את עצמם באמצעות טביעת האצבע האישית שלהם. זו החתימה שלי. כשיש לך כתב יד חזק וחתימה אישית, אנשים יעריצו את זה או ישנאו את זה אבל זה יעורר בהם משהו".
פרחים מתקשרים לרומנטיקה, רוך ונשיות. אפשר לקרוא לזה סקס-אפיל?
"אני מעדיף להסתכל על זה כעל חושניות, מאשר סקסיות. אלו שני דברים שונים בתכלית. חושניות זו התנוחה שלך, האופן בו את מצליבה רגליים, נוגעת בשיער שלך. זו שפת הגוף שאת משדרת. את יכולה לנסות להיות חושנית או סקסית בכך שתלבשי את השמלה הזאת או את הבגד הזה, אבל בסופו של דבר או שאת כזו או שאת לא. זה עניין של תפיסה. כל אחד ואחת יכולים להיות יפהפיים, פשוט צריך להאמין בזה מבפנים. אחר כך כבר יהיה את מי שיקלוט את זה. זה פסיכולוגי. לכל אחת בעולם יש את האפשרות להיות יחידה במינה, כי אף אחת לא יכולה להשתוות אליך. יש רק אחת כמוך".
אתה רגיל להלביש נשים עבור האירועים הגדולים בחייהן. איך זה מרגיש להלביש את השפתיים שלהן?
"(צוחק שוב) הליפסטיק הוא ככל הנראה המהפכה הגדולה ביותר שאפשר לשייך למלתחה, במובן הזה שיש לו כוח לשנות את כל האווירה. לצורך העניין, אם היית מתאימה שפתון ורוד בהיר לאייליינר השחור והעבה שיש עלייך כעת, היית נראית כמו בחורה שונה לחלוטין. זה נחמד, שאפשר לשוות לאותו מראה פן שונה בכל פעם באמצעות אלמנט אחד, ועוד כזה שאינו עולה יותר מדי כסף".
איך אישה יכולה להיראות זוהרת אם ביומיום היא לא יכולה להרשות לעצמה את הבגדים שלך?
"זה הדבר הכי פחות חשוב. זה בכלל לא משנה אם אפשר לקנות בגד של מעצב או לא. המטרה האמיתית שלי היא לנסוך השראה, למכור פנטזיה ולשתף אותה גם עם מי שאינו יכול לרכוש אותה. אני לא 'גזען' אופנתית".
בקיצור, זוהר זה אטיטוד.
"זו לגמרי הגישה. זה הכי סטייט אוף מיינד".
אמרת בראיון שהענקת בעבר כי מבחינתך כל החכמה היא להיות מפורסם בזכות סילואט ולא בזכות לוגו. אתה עדיין מרגיש ככה?
"אני עדיין תומך בכך לחלוטין. אני אוהב את זה שממרחקים אפשר להבחין בקווים שמזוהים עם מעצב. לאיב סן לורן היה את זה עם קו הכתפיים שיצר בז'קט הטוקסידו, ארמני מזוהה עם קו כתפיים עגול יותר, ולנטינו עם השמלות הייחודיות שלו. אני חושב שזה מה שחשוב, וזה מה שמבחין בין חתימה של מעצב לאופנה בייצור המוני. כל אחד יכול שיהיה לו לוגו, אבל לא כל אחד יכול לעמוד באתגר הזה".
אם מדברים על אתגרים, מה היה האתגר הגדול ביותר במעבר בין עיטוף הגוף לעיטוף הפנים?
"עשינו מחקר מתמשך והתאמות של הצבעים עם הבדים והשמלות על דוגמניות מול המראה. חיפשתי פיגמנטים וטקסטורות שיזכירו ממש מרקם של בד על השפתיים. מצד אחד חיפשתי את המאט שיכול להעניק מראה מסוים ליומיום, ומצד שני את ההתפתחות למבריק והזוהר שמשדר שטיח אדום. הוורודים, האדומים והפוקסיה בחרתי גוון אחד מכל אחד, את מה שמשדר ג'יאמבטיסטה ואלי. הפלטה הזו יכולה להתאים להרבה סוגים של נשים, וזו נראתה לי כמו הדרך הכי טובה להגיע לכמה שיותר מהן ברחבי העולם. לא?".
כנראה. השאלה היא אם בכלל יש חיבור ביניהם. הן ברמה הפרקטית והן ברמה הקונספטואלית.
"כך או כך, תמיד האמנתי שהדבר החשוב ביותר בסופו של דבר הוא הפרשנות האישית של כל אשה. לכל אחת יש את חופש הבחירה והאינטרפרטציה שלה. זה תלוי אישיות. אני לא אוהב לחוקק חוקים העניין הוא לא להתאים את הבגד המסוים עם צבע השפתון. לכל דבר יש את הפוטנציאל להיות אסון או להיות נפלא, זה תלוי בפרשנות האישית. שמלת קוטור, ג'ינס וטי שירט או ז'קט אופנוענים זה לחלוטין תלוי בך. זה מה שמעורר בי השראה. אני אוהב להיות מופתע מהפרשנות האישית של הנשים שלובשות אותי. אני תמיד אומר שאני בסך הכל עושה חמישים אחוז מהעבודה, האישה עושה את חמישים האחוז הנותרים".
את המוצרים ניתן להשיג בחנויות הרשת ברחבי הארץ ובחנות האונליין. מחיר שפתון: 99 שקלים, מחיר גלוס: 122 שקלים.
הכתבת התארחה במסגרת נסיעת עיתונאים מטעם חברת האיפור.
