"אופנה דועכת, סגנון נשאר"

בחודש הבא תיפתח בגלריית סאצ'י בלונדון תערוכה חדשה על גבריאל "קוקו" שאנל. התערוכה, Mademoiselle Prive, היא מחווה למורשתה של מייסדת בית אופנת-העל הצרפתי. כל שלוש הקומות של הגלריה המתמחה באמנות עכשווית יוקדשו לאייקון האופנה העל-זמני. זו צפויה להיות תערוכת האופנה המרכזית בבירה הבריטית לקראת הסתיו, לאחר סגירתה של "אלכסנדר מקווין: יופי פראי". התערוכה, בחסות המותג שאנל, תהיה פתוחה שבעה ימים בשבוע, בכניסה ללא תשלום.

המיצגים יתמקדו בהיסטוריה של מותג ההוט קוטור, בסיפורו של הבושם שאנל 5 ובבאוסף התכשיטים 'ביז'ו דה דיאמנטס' ('Bijoux de Diamants'), קולקציית התכשיטים הראשונה והיחידה שקוקו שאנל עיצבה בעצמה ב-1932הוצגה ב"תצוגת הקזינו" האחרונה בפריז בהשתתפות ידוענים וקהל רב. התערוכה מבטיחה בנוסף להזכיר לקהל את האלמנטים המרכזיים של בית האופנה האיקוני - "חוצפה, חופש וחדשנות" - ואת הרוח הנועזת של המייסדת האגדתית, כמו גם של מי שעומד בראש בית האופנה היום, קרל לגרפלד. הנה סיפורה של האישה האגדית שהקדימה את זמנה.

קוקו שאנל נחשבת לחלוצה בתחום האופנה המודרנית. עד היום, 100 שנים לאחר שפתחה את חנות הקוטור הראשונה שלה בביאריץ, היא ממשיכה להשפיע. אף על פי שהיא מעולם לא דיברה על פמיניזם, אלא יותר על נשיות, השפעת עבודתה היוותה חלק משיחרור המין הנשי. היא עיצבה בגדים פשוטים ונוחים לנשים, בניגוד למקובל בתקופתה, ואף מיוחסים לה הוויתור על המחוך כפריט אופנה הכרחי. היא עירבבה מונחי ביגוד של גברים ונשים יחד ואימצה סגנונות, חומרים, ופריטים מאופנת גברים, כמו ז'קטים ועניבות. סגנונה התפתח בהתאם לצורך וגם כהתנגדות. כיוון שהיא לא יכלה תמיד לעמוד בעלויות הביגוד של זמנה, היא עיצבה דגמים אחרים, נוחים ופרקטיים, אך גם כאלו שהציעו תחושה של יוקרה סמויה על פני מוחצנות מכוונת. כל הזמן היא גילתה נחישות בפירוק נוסחאות ישנות ויצירת דרכים חדשות של הבעה אישית.

לא מפתיע שבצילומים רבים היא נראית אוחזת סיגריה או עומדת כנגד קיר המראות בדירתה הפריזאית שעוצבה בסגנון ארט-דקו. אופנה מערבת מתח ונרקסיזם. לעתים גם סודות, שקרים והמצאות. וכל אלו היו לעתים חלק בלתי נפרד מחייה של שאנל. חיים שרוב הזמן היו בלתי צפויים.

היא נולדה ב- 1883 בעמק הלואר בצרפת וגדלה עם שני הוריה חסרי ההשכלה וחמשת אחיה. בהיותה בת 12, מתה אמה משחפת. אביה, אלברט שאסנל (שם המשפחה המקורי), פיזר את ילדיו בין קרובי משפחה שונים, בעוד ששאנל ואחותה הגיעו לבית יתומים של מנזר קתולי. באותה תקופה למדה מהנזירות תפירה וספגה מהן סגנון לבוש פשוט, שלימים יאפיין את עיצוביה. בגיל 17 היא עזבה את בית היתומים והחלה להופיע כזמרת קברטים - שם אימצה את הכינוי "קוקו". בגיל 22 פגשה את אטיין בלסאן, מגדל סוסים עשיר, והייתה הפילגש שלו במשך תקופה קצרה. לאחר מכן עזבה שאנל את בלסאן לטובת חברו ארתור אדווארד "בוי" קפל, שהיה איש עסקים אנגלי. ב-1910, בזכות עזרה כלכלית מהשניים, פתחה חנות כובעים בפריז. בהמש, היא פתחה שתי חנויות נוספות, אחת בעיר התיירות ביאריץ והשנייה בדוביל שבנורמנדי, והחלה לעצב ולמכור גם בגדים.

בזכות פופולאריות גואה, בעיקר בקרב החברה הגבוהה, עלה בידה לפתוח סטודיו מרכזי בפריז מול מלון ריץ, בו התגוררה. ב-1921 הוציאה שאנל את הבושם "שאנל מספר 5" והייתה למעצבת האופנה הראשונה שהוציאה בושם. הבושם של שאנל היה שונה מבשמים שקדמו לו בכך שלא התבסס על ניחוח מפרח אחד, כפי שהיה נהוג עד אז, אלא הורכב מתערובת של 50 ריחות שונים. הצלחתו של הבושם מיוחסת לעתים למרילין מונרו, שבתשובה לשאלה מה היא לובשת כשהיא ישנה, ענתה: "שאנל מספר 5". הבושם המדובר נחשב לנמכר ביותר בעולם עד היום.‏ במהלך השנים כיכבו בפרסומות הבושם שחקניות ודוגמניות-על. כיום מככבת בקמפיין הבושם שצילם צלם האופנה הנודע פטריק דמרשלייה דוגמנית-העל ג'יזל.

שנות העשרים היו שנים של שגשוג עבור בית האופנה של שאנל. היא שינתה את דפוסי הלבוש הנהוגים באותה תקופה והשפיעה רבות על האופנה המודרנית הנהוגה עד היום. מלבד עיסוקה באופנה, הפכה שאנל גם לאשת החברה הגבוהה בצרפת של אותה התקופה. היא עיצבה תלבושות עבור הבלט רוס, חברה לאישים מפורסמים כמו ז'אן קוקטו ופאבלו פיקאסו ואפילו ניהלה רומן קצר עם המלחין איגור סטרווינסקי.

בתקופת השפל הגדול ספג בית האופנה של שאנל נזקים כלכליים, אך רק עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היא סגרה את העסק שלה. לאחר פלישת הנאצים לצרפת ב-1940, החלה לנהל רומן עם קצין נאצי בכיר, ובזכות קשרים אלה קיבלה אישור מיוחד להישאר בדירתה המפוארת במלון ריץ שבפריז. בתום המלחמה, ב-1944, נאלצה שאנל להתמודד עם ביקורות חמורות מהציבור הצרפתי בשל קשריה עם הגרמנים בתקופת הכיבוש, וכתוצאה מכך עברה לשווייץ, על מנת לאפשר למוניטין הרע שנוצר לה בצרפת לשקוע ולהישכח.

ב-1954 חזרה שאנל לצרפת ולתעשיית האופנה המשתנה של העידן שלאחר-המלחמה, עידן עליית בית האופנה של כריסטיאן דיור וה"ניו-לוק" שלו - שבישר את שובה של הסילואטה הנשית לאופנה. על מנת לזכות חזרה בפופולאריות, שאנל בחרה לפעול בשוק האמריקאי, וכאן היא זכתה לאהדה בקרב כוכבות הוליוודיות כמו אודרי הפבורן, גרייס קלי, אליזבת טיילור וז'אן מורו. ‏

בסוף שנות החמישים והשישים חזרה שאנל למעמדה הקודם וזכתה להכרה כמעצבת אופנה נחשבת עוד בחייה. היא מצאה את עצמה כחלק מהממסד שתיעבה בעבר, אך המשיכה לעבוד עד יומה האחרון. היא הלכה לעולמה בסוויטה הפרטית שלה בריץ מהתקף לב פתאומי בגיל 87, בשנת 1971. מאז עבר מפעל הבשמים של שאנל לשותפה לעסק, פייר ורטהיימר, אשר רכש בהמשך את בית האופנה כולו. לאחר מותו של ורטהיימר עבר בית האופנה לבנו, אלן. ורטהיימר החליט לנסות ולשחזר את ימי התהילה של שאנל בחיפוש אחר מעצב חדש. וכך, ב-1983 הציע אלן את תפקיד המעצב הראשי לקרל לגרפלד, שעומד בראש המותג ובית האופנה עד היום ופועל מבלי לשכוח לרגע את מורשתה של המייסדת.

עיצוביה של שאנל התאפיינו בפשטות, נוחות, פונקציונליות ואלגנטיות. היא העדיפה כדרך חיים נוחות על פני רהבתנות ולכן עיצבה בגדים בהתאם. הוויתור על מחוכים חונקים, השימוש בבד ג'רסי הקל והגמיש, קיצור החצאיות וחשיפת השוקיים, חליפת שלושת החלקים (מערכת מודולרית המורכבת מחולצה, ז'קט וחצאית, כולם מעוצבים במחשבה על נוחות), הם רק חלק מזה. לצדם היתה את השמלה השחורה הקטנה המתאימה, בהתאם לאבזור, לכל שעה ביום. נעלי הסירה עם שני הגוונים - קרם ושחור בקצה, דגם שזכה מאז לווריאציות רבות. וכמובן, הבושם שאנל 5 אותו פיתחה, והורכב, כאמור, מתערובת של ריחות שונים ובכך חולל מהפכה בענף הבשמים. הן כולם עבודות פורצות דרך ומשפיעות המהדהדות בעולם האופנה עד היום.

שאנל נודעה גם בזכות אמירות בלתי נשכחות. דברים רבים שאמרה בהזדמנויות שונות, בעיקר בראיונות, מצוטטים עד היום בספרים ובכתבות על חייה. מבין אלו, היו גם כמה ציטוטים מרתקים מתחום האופנה, אבל לא רק. ליקטנו את המוצלחים ביותר:

"אין דבר המנחם יותר מזחל ואין דבר שנועד לאהבה יותר מפרפר. אנו צריכים שמלות שזוחלות ושמלות שעפות. אופנה היא בעת ובעונה אחת זחל ופרפר. זחל ליום ופרפר ללילה"

"אופנה נועדה להפוך לבלתי אופנתית"

"אופנה היא ארכיטקטורה. זהו עניין של פרופורציות"

"דבר לא מכוער, כל עוד הוא חי".

"על מנת להיות בלתי ניתן להחלפה, אדם חייב להיות תמיד שונה"

"נשים חושבות על כל הצבעים, מלבד היעדרם של צבעים. כבר אמרתי שלשחור יש הכל. וגם ללבן. יופיים מוחלט. זוהי ההרמוניה המוחלטת".

"אופנה לא מתקיימת בשמלות בלבד. אופנה היא בשמיים, ברחוב, אופנה קשורה לרעיונות, לדרך בה אנחנו חיים, למה שקורה".

"כל עוד את יודעת שמרבית הגברים הם כמו ילדים, את יודעת הכל".

"שאלו אותי את מי לא הלבשתי"

"הייתי ילדה מרדנית, מאהבת מרדנית ומעצבת מרדנית - שדה אמיתית".

"נערה צריכה להיות שני דברים - קלאסית ונהדרת".

"הצבע הטוב ביותר בכל העולם הוא זה שנראה טוב עליכם".

"אופנה דועכת, רק סגנון נשאר".