ג'ון גליאנו הציג את האוסף השני שלו לקו הרדי-טו-וור (היה גם קוטור אחד באמצע) עבור מיסון מרג'יאלה - בית האופנה ששכר אותו ארבע שנים אחרי פליטת הפה המביכה והגירוש מדיור שהובילו אותו לנידוי ממגרש ה"מקובלים" בסצנת האופנה העולמית.
ההתחלה הייתה מחוותית למרטין מרג'יאלה, המייסד האיקוני של בית האופנה, וכללה מסלול צר וארוך בגוון כסוף מוברש, עליו צעדה דוגמנית כחולת שיער עם איפור של עלי כותרת כסופים מתחת לעיניים, במעיל פרוותי לבן בסגנון פיפטיז. היא סימנה את נקודת הזינוק לאוסף שנקרא "Lo-Fi, Sci-Fi" (מושג מתחום סרטי מדע בדיוני).
מנקודה זו החל כתב היד של גליאנו להשתלט יותר ויותר על הדגמים, שהושפעו משנות החמישים בשילוב רשתות, השראות מעולם החלל, וריאציות מהתרבות היפנית, אלמנטים של חייטות גברית קלאסית ונגיעות מנומרות.
אקורד הסיום חזר לערכים המרג'יאליים כשגליאנו לא יצא לנופף לקהל בסיום התצוגה כמחווה למסורת שהתווה מרטין המסתורי. גליאנו ללא ספק קיבל ציון גבוה בהיבט של חתרנות, תיאטרליות, מקוריות והומור, שמתכתבים עם מורשתו של מרטין מרג'יאלה. השאלה היא, האם זה מספיק בשביל להביא את קהל הקונות לחנות?
