לא, האמהות לא הפכה את רימה רומנו למשהו אחר. מי שהפכה לאם לפני כשנה יחד עם זוגתה, אשת יחסי הציבור ציפי רומנו, נשארה נאמנה לדרכה. בקולקציית חורף 2016/17 שהיא הציגה הבוקר, השחור שהיא כל-כך אוהבת עדיין דומיננטי ומאפיל על כל דבר אחר. ליתר דיוק על שני הגוונים האחרים בקולקציה - אבן ואדמה. גם המינימליזם, הקווים החדים, הקדרות והגימור המוקפד, כולם פה. דבר מכל מה שבזכותו נודעה זוכת פרס ה-Upcoming Designers של שבוע האופנה 2014 לא נפקד. ההיצמדות ל-די.אן.איי הולידה קולקציה מגובשת, נטולת כל הססנות ובטוחה בעצמה. מנגד, לא הובחן בה משהו שעונה להגדרה חדשני, מקורי או תקדימי. אבל אולי זה גם לא נחוץ. אהבה אמיתית אינה חפצה בשינויים. מי שאהב את רימה בעבר, יאהב גם עכשיו, וככל הנראה לנצח.
מאז השיקה את המותג הנושא את שמה לפני כשנתיים, עבודותיה של רומנו הושוו אינספור פעמים לאלו של ריק אוונס. הקשר למעצב האמריקאי המבוסס בפריז ונודע בזכות עיצובים קודרים עם אלמנטים גותיים ופאנקיסטיים, היה ברור ואיש לא פספס אותו. בנקודה מסוימת רומנו כבר לא יכלה לשמוע את שמו, אז נשתדל להתחשב ולהימנע מכך. אבל ריק אוונס היה פה הבוקר בתצוגת רימה רומנו. ז'קטים, שמלות, חצאיות ומכנסי עור שחור, מעילים א-סימטריים, חולצות טי בסיסיות, נעלי סניקרס לבנות (של נייק ולא הסטן סמית' הפושות בכל עבר של אדידס) היו מחווה-תזכורת-ציטוט, וואטאבר, לאב הרוחני. (אבל גם קצת למקווין, הדי סלימן, גליאנו, גוטייה ומוגלר). אותה תחושה גולמית, סילואטות חדות, משחקי פרופורציות ואווירה הנעה בין קשיחות לחינניות. והם עשו רושם של נוחים. שניים במחיר אחד - נוחות וגם הצהרה.
כמו כן, ההתעקשות לוותר על תוספות בדמות מיני אפליקציות או שילובי סוגי בדים וכדומה התגלתה כנכונה. אין צורך. העיקרי פה לא נזקק לשום תוספות לגיוון או לשיפור הטעם. אגב, רומנו מייעדת את הפריטים כאן גם לשעות היום ולמטרות קז'ואליות בעליל. זאת הסיבה לשקיות "הקניות" עם הבננות ושאר ירקות שנשאו הדוגמניות. התצוגה נחתמה עם פעוטון רימה (מאסכולת דולצ'ה וגבאנה). המעצבת ועוד מספר דוגמניות יצאו אל המסלול אוחזות בילדים קטנים וחמודים. אין מה לומר, רימה רומנו היא אישה של סטייטמנט ברור. אם אוונס הוא האב הרוחני, אז היא אמא אדמה. זוגיות מנצחת.
