בווידיאו: לילי רוז-דפ בתצוגת שאנל קוטור, יולי 2015 בשבוע האופנה של פריז
30 שנה אחרי שברוק שילדס בת ה-15 הצהירה בפרסומת טלוויזיה ש"דבר לא מפריד בינה לבין הג'ינס שלה" ועוררה פולמוס ציבורי בנושא קטינות בתעשיית הדוגמנות, עדיין אין רגולציה ברורה בתחום הזה. אבל לאחרונה נראה כי מסתמן שינוי. גרייס מנג, אשת קונגרס מניו-יורק, הציגה את חוק הגנת הילד בתעשיית הבידור ל-2015, חוק שנועד להרחיב את רגולציית ההגנה בסביבת העבודה של ילדים בתעשיית הבידור, כולל בדוגמנות.
"עבודה בדוגמנות או במשחק יכולה להיות הזדמנות פז שתוביל להצלחה בחיים", אמרה מנג לניו-יורק טיימס. "עם זאת, העבודה עלולה לבוא עם סיכון רב. למרות שישנם חוקים בעניין הזה, הם מספקים הגנה בלתי עקבית. זאת הסיבה שאנו זקוקים לסטנדרט לאומי". מנג התכוונה לרגולציות העסקת ילדים בדוגמנות ובידור המשתנים ממדינה למדינה בארצות הברית ומדיניות בלתי אחידה. בעבר מועצת האופנה של אמריקה (CFDA) ומועצת האופנה הבריטית (BFC) פרסמו קווים מנחים, אך כמובן לא היו להם כל יכולות אכיפה. החוק החדש יכלול הנחיות ברורות בנוגע לשעות עבודה ושכר (לא יהיה יותר מתן בגדים במקום תשלום, למשל), כמו גם הקמת גורם מיוחד לקבלת תלונות על הטרדה מינית. מנג טוענת שהיא למדה על הנושא לראשונה כשהקימה שדולה דו מפלגתית להגנת ילדים ב-2013.
קשה שלא לתהות האם התזמון קשור לפולמוס סופי מצטנר, הישראלית בת ה-14 שטופפה בשמלה שקופה בתצוגת דיור בפריז רק לפני ארבעה חודשים. מי שסיפורה תואר בכל מקום כ"סיפור סינדרלה" (היא באה ממשפחה קשת יום ונהגה לסייע לאמה בניקיון מדרגות לאחר הלימודים), התפרסמה בן לילה בתעשייה, ובתוך כך גם עוררה דיון מחודש בנושא קטינות בדוגמנות. הסוגיה, כאמור, מגיעה לגבעת הקפיטול. האם באמת יש צורך בחוק החדש?
שרה זיף, דוגמנית, קולנוענית ואקטיביסטית אמריקאית סבורה שכן. מי שכיכבה בעבר בקמפיינים של טומי הילפיגר, סטלה מקרטני וקנת' קול והשתתפה בתצוגות אופנה רבות, כולל באלו של פראדה, דולצ'ה וגבאנה, קלווין קליין, מארק ג'ייקובס ובלנסיאגה, נודעה בשנים האחרונות בפעילותה למען שיפור תנאי העבודה בתעשיית הדוגמנות. והיא מתריעה שלא מטעמי כישלון או קנאה. הבלונדינית התמירה הרי הרוויחה סכומים יפים בעברה כדוגמנית. ב-2012 היא הייתה בימאית שותפה בסרט התיעודי זוכה הפרסים "Picture Me", שבחן את תעשיית הדוגמנות מזווית פנימית והציג יתרונות וחסרונות במקצוע הלכאורה זוהר. באותה שנה היא גם ייסדה את Model Alliance, עמותה שלא למטרות רווח אשר פועלת להסדרת סטנדרטים אתיים והוגנים בתעשיית האופנה האמריקאית (שעות עבודה, ביטוח רפואי, שקיפות פיננסית, ייעוץ, וכו'). ניו-יורק מגזין כינה אותה "נורמה ריי של המסלול" וה- AFL-CIO (הפדרציה האמריקאית לעבודה וקונגרס הארגונים התעשייתיים) כינה אותה "מודל החיקוי הבא של אמריקה".
ביולי השנה, כשבועיים לאחר תצוגת דיור קוטור לסתיו 2015, אותה פתחה סופי מצטנר בשמלה שקופה שחשפה את פטמותיה, זיף אמרה לניו-יורק טיימס: "זאת לא אגדה, זאת קלישאה. זהו שוב שימוש בילדות למכירת בגדים לנשים". סיפורה של תלמידת התיכון מחולון שנסעה לפריז מטעם סוכנות דוגמנות מקומית, פגשה את ראף סימונס, אז מנהל קריאטיבי בדיור, וזכתה לחוזה דוגמנות עם בית אופנת העל הצרפתי, נראה בעיני זיף אחרת ממה שהוא נראה בעיני רבים בארץ ובעולם שהתוודעו לו. פחות זוהר ויותר מדאיג. "ילדות באיפור ועקבים גבוהים - התוצאה היא שהן הופכות להיות אובייקטים מיניים ובמרבית המקרים כך הן נתפסות בעיני הציבור".
בדומה לכך אמרה הדוגמית קוקו רושה ב-2011 לאנדרסון קופר מ-CNN: "דוגמניות צעירות מוצאות את עצמן במצבים בהם היחס אליהן הוא כמו אל מבוגרות והן לא יודעות איך להתמודד עם זה". היא גם הוסיפה שהן רק מנסות לרצות ושגיל 15 לטעמה הוא "צעיר מדי" לתעשייה.
בראיון למגזין ואניטי פייר מ-2011, אחת ההזדמנויות הבודדות שקייט מוס דיברה בגילוי לב עם התקשורת, סיפרה דוגמנית העל הבריטית שבגיל 16 היא התבקשה להוריד בגדים ולא חשה נוח עם זה, אבל הבינה שלא יזמנו אותן שוב לעבודה אם היא תסרב. אז היא נעלה את עצמה בשירותים, בכתה ואחר-כך יצאה ועשתה מה שביקשו ממנה, אבל אף פעם לא הרגישה נוח עם מה שקרה אז".
החוויה הלא קלה של מוס לא הפריעה לאחותה למחצה לוטי מוס לפצוח בקריירת דוגמנות בגיל 15. מי שהובחנה על-ידי התקשורת כבר בקיץ 2011 בחתונת אחותה הגדולה והמפורסמת, היא היום דוגמנית במשרה מלאה. עם זאת, בחינת תיק העבודות שלה באתר סוכנות הדוגמנות סטורם מודלס, הסוכנות הלונדונית המייצגת גם את קייט עוד מתחילת דרכה, מגלה כי בעבודותיה נעדר עירום בלתי הולם את גילה ועירום בכלל. ככל הנראה הליווי של האחות הגדולה והמפורסמת, שלפי דבריה של לוטי למגזין טין ווג, קרובה אליה למרות פער גיל של 24 שנים, משפיע פה. איש בתעשייה לא יכעיס את קייט מוס. סוג של הגנה שסופי מצטנר והרבה אחרות בגילה צריכות ללא ספק לאור פיאסקו השמלה השקופה בתצוגת דיור.
בפולמוס קטינות בדוגמנות היום בולטים שני שמות נוספים: קאיה גרבר, בתה של סופרמודל שנות ה-90 סינדי קרופורד, ולילי רוז דפ, בתם בת ה-16 של ג'וני דפ וונסה פארדי. גרבר הדומה דמיון מצמרר לאמה, החלה את דרכה בדוגמנות כבר בגיל עשר עם קמפיין ליאנג ורסצ'ה, מותג ביגוד הילדים של בית אופנת העל האיטלקי. בכל זמן צילומי הקמפיין דאגה דוגמנית העבר לשהות לצד בתה. כיום גרבר מיוצגת על-ידי סוכנות IMG הבינלאומית ועד כה היא הצטלמה גם לווג איטליה, CR פאשן בוק ו-Teen Vogue. עם זאת, הקריירה שלה לא הייתה רציפה. מיד לאחר קמפיין ורסצ'ה, אמה התערבה והחליטה שיש מקום להפסקה עד שקאיה תתבגר קצת. "בנקודה הזאת, היא צעירה מדי להתחיל בקריירה. מה גם שאין מספיק עבודות לבנות עשר", אמרה קרופורד לדיילי מייל הבריטי.
לילי רוז דפ השיקה קריירת מסלול עם תצוגת שאנל קוטור ביולי השנה (באותו שבוע אופנה פריזאי בו סופי מצ'טנר השתתפה בתצוגת דיור). גבות רבות הורמו לנוכח ליהוקה של בת ה- 16 בתצוגה שהקונספט שלה, מבחינת חלל התצוגה ואופי הביגוד, היה קזינו. האם זה ראוי? מסתבר שאימה, השחקנית הצרפתייה ונסה פארדי שהשתפה בתצוגה לצידה (השתיים אף הפריחו נשיקה), חשבה שכן. כפי הנראה, ההיכרות רבת השנים עם גורמים משפיעים בתעשייה (מעצבים, צלמים, עורכים, סטייליסטים) היא זאת שמשרה בה בטחון כי לא יאונה כל רע לבתה. מצב דומה קיים גם אצל קאיה גרבר ולוטי מוס. במקרים האלו, עם אם או אחות המעורה בנבכי התעשייה מניסיונה האישי, תנאי העבודה של דוגמניות הדור הבא צפויים להיות אתיים יותר. אך מה בדבר מרבית הדוגמניות הקטינות בתעשייה שאימא שלהן לא הייתה על שום שער ווג? מי שומר עליהן?
אלה שאלות מטרידות, כיוון שתעשיית הדוגמנות, כשם שאמרה אשת הקונגרס מנג, עשויה להיות הזדמנות נפלאה, אך באותו זמן היא גם טומנת בחובה סכנות. שרה זיף ממשיכה להצביע עליהן ולהזהיר במסגרת פעילותה ב-Model Alliance. בחודש שעבר היא התראיינה ל-CNN ואמרה: "תעשיית הדוגמנות היא תעשיית מבוגרים עם לחצים של מבוגרים"; "ילדים לא אמורים לייצג אידיאל נשי עבור נשים. מבוגרים אמורים לדגמן ביגוד לגברים"; דוגמניות זקוקות לסביבת עבודה מוגנת ושכר הוגן וילדים לא צריכים להידחף לעבודה בתעשייה". האם עכשיו כשהסוגיה מגיעה לגבעת הקפיטול הדברים הולכים להשתנות?
