"אני רוצה לטעון טענה", מכריזה מור ולין כשהיא ישובה בישיבה מזרחית על ספת הווינטג' שמוצבת במרכז הממלכה שלה בדרום תל אביב. "פיו פיו זה לא ילדותי!" ומתכוונת לפרשנות שנוטה לדבוק בעיצוביה. אותה ממלכה אגב, כוללת מתקן לנייר טואלט המעוצב כמצלמת פולארויד בצבעי גלידה, טלפון ענתיקה ורוד, קשת בענן, אוסף בובות וטאפט בדפוס פלמינגו. "כן, יש פופ והומור, אבל תמיד הדגש שלי הוא קודם כל על נשיות". בתגובה למבטים הפוזלים שלי לעבר חלל החנות-סטודיו שלה היא מבינה ומוסיפה: "אוקיי, אז יש חד קרן על הקיר ואני אוהבת קסמים ואגדות. ולפני הכול הבגדים הם נשיים. למשל ברוב השמלות שלי אין צורך בחזייה כי הן מחזיקות את החזה. זאת אחת הגאוות שלי", היא מחייכת.
רק בת 33 וכבר תשע שנים היא מתחזקת את המותג פיו פיו תחת די.אן.איי מובהק שקורא תיגר על ז'אנר המונוכרומטיות שנעה על הסקאלה של שחור, אפור, לבן וכחול כהה. על כל דגם שיוצא תחת עיצובה של ולין מונצחת תביעת היד הקסומה שלה, גם אם זה בדיטייל קטן כמו תיפור של לב על חולצת כפתורים חלקה או בפול ווליום בשמלה מודפסת אננסים בגווני פסטל.
ההשראה בקולקציית הקיץ היא שרבוטי דודל, שזה בגדול השרבוטים שאנחנו מציירים בעת חלימה בהקיץ במהלך ישיבה משעממת בעבודה או בשיחת טלפון בלתי נגמרת. בעוד אצל רבים מאיתנו זה נגמר בפרחים, עיגולים ומשולשים עקומים, במקרה של מור הכיוון הוא פירות, חיות, גלידות, אופנועים, לבבות וכדומה.
הגזרות בחלקן רחוקות מהגוף, לצד דגמים צמודים יותר באופן מחטב כמו שמלה עם אלמנט פרונטלי של לב המדגיש ואף מייצר קימורים נשיים של חזה ומותן. כל זה מבלי לזנוח מוטיבים כמו פפיונים, פונפונים, ניטים ומלמלות שמשמחים את הלקוחות הקבועות שעולות לרגל בכדי לקבל את מנת הפנטזיה הנדרשת.
את העיצובים של פיו פיו ניתן להשיג אמנם ברחבי הארץ אבל מי שרוצה לשים את היד על סאמפלים מבדים מטורפים שלא איפשרו כמות מספקת כמו שמלת מיני מאוס (אזלה) או ארטיקים (גם חוסל) וגם שמלת כלה בתפירה אישית - מומלץ להגיע לסטודיו.
טווח מחירים:
320-1,600 שקלים
להשיג בחנות הסטודיו בגת רימון 13 תל אביב, בבוטיק לימקה, ברשת רזילי ובאתר.
