בווידיאו: כל מה שרציתם לדעת על ראניה, מלכת ירדן האהובה.
בשבועות האחרונים נושבת שוב רוח מזרחית בעולם האופנה, רוח האשמית. ספק אם במגזינים הקונטיננטליים הרבים שעוסקים כרגע בנסיכה הירדנית אימאן והסטייל שלה מכירים את שושלת האשם או מתעניינים בה. שורשיה של הנסיכה כנראה מסתכמים עבור רוב הכתבים שהכתירו אותה כ"אייקון אופנה בהתהוות", באמה נוטפת הסטייל ראניה - מלכת ירדן היפה. אייקון אופנה בהתהוות הוא תואר כבד, משא לא מבוטל על כתפיים דקות של הנערה שיכולה היתה בקלות להיות הבייביסטר שלכם מחבצלת השרון.
ובכל זאת, יש לה תואר אצולה מלידה, עור זית בגוון בהיר, עיני שקד חומות עם ריסים ארוכים ושיער שטני. היא לבושה פעם בתלבושת כפתן מסורתי מרהיב שבכל מקרה הפך לכה פופולרי בעולם האופנה לאחרונה, פעם בשמלה מבית אופנת העל אלכסנדר מקווין - בחירה המקושרת אסוציאטיבית לדם כחול. ויש לה שם כל כך מלכותי ואקזוטי, ששוב - מזכיר יותר את הממלכה המאוחדת מאשר את זו האשמית.
נדמה שהתואר "איט גירל" או "אייקון אופנה" קצת כפוי, לפחות כרגע, על הנסיכה הצעירה. לעומת אמה האלגנטית, שכה רבות נאמר ונכתב עד כה על הסגנון שלה - האופי האופנתי של אימאן עוד לא התגבש לכדי אפיון, לא כל שכן לידי חיקוי. גם האופן שבו היא נושאת את עצמה, הכריזמה שלה, לא מזכירה את זו המאפיינת את אלו הזוכות לתואר "איט גירל". חמודה. חיננית. יפה. גרסה צעירה וסולידית של שאקירה, אולי אפילו טיפה מזכירה את בנות משפחת ספירס בימיהן הבתוליים, אם היו נולדות בארמון עם גינונים של מלוכה ערבית מתובלת בלא מעט תרבות בריטית.
מן הסתם לתווי פניה המערביים, שיערה הבהיר מלידה וגישתה הפרו-מערבית של משפחתה יש חלק גדול בקסם שהיא מהלכת על העיתונאים. מה גם שהיא סיפור טוב מבחינות אחרות - אמה היא לא רק אחת מהנשים האטרקטיביות על הבמה המדינית הגלובלית, היא גם אולטרה ייצוגית ועושה כל מה שמלכה טובה אמורה לעשות.
המלכה ראניה, פלסטינית מטולכרם במקור, ידועה בעסקנותה למען הילדים הנזקקים וקידום ההשכלה בקרב נוער עני (כשני מיליון פליטים פלסטינים מתוך אוכלוסיה המונה פחות משבעה מיליון אזרחים ירדנים, מהווים חלק גדול מהאוכלוסיה הנזקקת).
היא מלכת הלבבות הירדנית, היא יפה, גבוהה ומרשימה ותמיד תמיד אלגנטית בבחירותיה הצנועות והמכובדות. יש לה שיער נהדר, רגליים ארוכות ומותן צרה, והבנה נפלאה בללבוש בגדים שמצטלמים מושלם. בנוסף היא גם פמיניסטית אמיתית, ובכל זאת גם לא שוכחת מאיפה היא באה. את הבורקה שהיא עצמה לא לובשת לעולם, המלכה ראניה לא מוקיעה, להפך. היא מדברת בשבחו של פריט הלבוש הכי שנוי במחלוקת בימינו, כל עוד הוא נלבש מבחירתה החופשית של האישה הלובשת אותו.
ואולי פה קבור הכלב. אולי זו הסיבה שהתקשורת ממהרת להכריז על איט-גירל חדשה, איט גירל מוסלמית למהדרין. לקראת סוף שנת 2016 הדבר האחרון שכנראה חסר כרגע בעולם הוא עוד איט גירל בת 19, מאידך בנקודת הזמן הזו ממש נראה שהעולם בהחלט צריך תזכורת לאיסלאם אחר, יפה יותר, וגם ממוזג יפה יותר עם המערב.
כשמהדורות החדשות נפתחות עם זוועות מבית היוצר של דאעש, כשנשים מוסלמיות נרדפות בחופי קאן בגלל הלבוש שלהן, וכשהמועמד לנשיאות ארה"ב מבטיח לאסור כניסת מהגרים מוסלמים אם ייבחר, נדמה שזוהי תרומתה הצנועה של תקשורת הפופ למשמרות הזהב של הדמוקרטיה. בימים של דמוניזציה עדתית, החלק השפוי של העולם משווע לייצוג מוסלמי אחר - נאור, הומני, נאמן למורשתו אך מברך את הקדמה וכן, דומה יותר לבית.
