מקום טוב באמצע?

הילד האמצעי במשפחה, שהרבה נוהגים לכנותו "הסנדוויץ'", זכה למידה פחותה של התייחסות בספרות המקצועית מזו שניתנה לבכור או לצעיר במשפחה. קרוב לוודאי שעובדה זו אינה מקרית ומשקפת את מעמדו של ילד זה במשפחה.

כששאלתי את קרן, בתי האמצעית, כיצד היא רואה את מקומה במשפחה תיארה במילה אחת "אדיר". היא הסבירה זאת בכך שבעוד שאחותה הבכורה סללה בפניה את הדרך ויכולה לסייע לה בייעוץ והכוונה, הרי היא יכולה להרשות לעצמה לפעמים ליהנות מהיתרונות השמורים לקטנה בבית. קרוב לוודאי שימצאו ילדים אמצעיים אחרים שימצאו יותר חסרונות במקומם במשפחה.

קשה לתאר את הילד האמצעי באופן שיתאים לכל המשפחות. יש, כמובן עוד גורמים רבים שתורמים ומשפיעים על התנהגותו של הילד במשפחה חוץ ממיקומו במשפחה: מספר הילדים בבית, גילם ומינם, פערי הגילים, מערכת היחסים בין הילדים והתייחסות ההורים לילדים השונים ואי אפשר לראות מיקום מסוים כעדיף באופן מוחלט.
למרות זאת, קיימת נטייה להתייחס לילד האמצעי כאל מועד לבעייתיות. זה בולט במיוחד במשפחות בנות שלושה ילדים, שם קיים ילד אמצעי אחד. במשפחות שבהם ארבעה ילדים או יותר, כל אחד מהילדים האמצעיים עלול להרגיש עצמו נשכח ומיותר. ילד זה חסר את המעמד של הילד הבכור עם הזכויות הנלוות לכך ואינו זוכה לפינוקים השמורים לצעיר הילדים. אומנם ההורים רגועים ובטוחים יותר בעצמם עם הולדת הילד השני ובכך גם מתמידים יותר ועקביים, אך הם לעתים גם פחות מעורבים. הילד השני עלול להרגיש כמי שאינו שייך כל כך למשפחה, ובעקבות זאת ינסה למצוא את הפתרון לבעייתו מחוץ למסגרת המשפחתית. במחקרים שנעשו נמצא שלילדים אלו חשובה קבוצת הגיל הרבה לפני הגיל הצפוי בהתאם להתפתחות הרגילה, כלומר גיל ההתבגרות. בדומה לילד יחיד, האמצעי רוכש בשלב מוקדם בהתפתחותו יכולת לסיפק עצמי ועצמאות, אך בניגוד ליחיד הוא גם רוכש כישורים ליצירת קשרים עם בני גילו. לעתים קרובות יגלה ילד זה יכולת להבין ולתמוך בסובבים אותו, אך ירגיש שרק מעטים מבינים אותו באמת.

באחד מהמחקרים שנעשו על מנת לבדוק קשר בין מיקום במשפחה ליצירתיות נמצא שילדים אמצעיים הם על פי רוב יותר יצירתיים מהבכורים. הסבר אפשרי לכך טמון בעובדה שברוב המשפחות הבכורים נתונים ללחצים וציפיות גבוהות מצד ההורים, ויחס זה מכוון את הילד לקונפורמיות יותר מאשר ליצירתיות.

בתוך המערכת המשפחתית מקבל כל ילד עם לידתו, ובמשך התפתחותו, "תפקיד" מסוים שנקבע בהתאם לכישוריו ולתווי אופי מולדים מחד גיסא, ובהתאם לנתונים סביבתיים מאידך. הבכור נולד לתא משפחתי הכולל זוג הוריו שכל אחד מהם מגיע עם היסטוריה משפחתית, ובתנאים סביבתיים מסוימים הכוללים מצב כלכלי, רקע חברתי וכדומה. הילד השני נכנס למשפחה הכוללת פרט להוריו גם את אחיו הבכור, ועל כן האפשרות "בחירת התפקיד" שלו תלויות עתה בגורמים רבים יותר. כל אחד מהילדים במשפחה כובש לעצמו טריטוריה עם גבולות ברורים ומוסכמים. כך נמצא במשפחה את הילד המוסיקאי, הילד הספורטאי, את ה"למדן" וכו'. במקביל ניתן למצוא במשפחה ילד שתופס את מקום הכבשה השחורה, הטיפש או הליצן של המשפחה. ייתכן שיהיו במשפחה שניים או יותר ילדים שהם בעלי אותו כשרון או עניין, אך בדרך כלל ה"תפקידים" שיאפיינו אותם יהיו מיוחדים להם.

כאמור, במשפחות רבות נמצא שדווקא הילד האמצעי מתקשה למצוא לעצמו תפקיד אופייני בתוך המשפחה בשל תחושת אי השתייכות. את התחושה הזאת יכולים ההורים לשנות אם יעזרו לילד למצוא לעצמו מקום חשוב בתוך המשפחה כבר בגיל צעיר. תשומת לב מיוחדת מצד ההורים יכולה לסייע בעדו להרגיש את חשיבותו כבן משפחה עם תפקיד ומקום ברורים.

במערכות משפחה שונות נמצא גם אפיונים שונים לילדים האמצעים. לדוגמא, משפחה שבה הילד האמצעי הוא זכר ולו שתי אחיות. אומנם לילד זה תפקיד שונה מעצם היותו בן יחיד בין בנות ויתכן שבשל כך ישמר מקומו המיוחד, אך עלול להיות מצב שבו הבן הזה ילך לאיבוד בין הנשים של הבית. תפקיד האם יהיה לכבד את הגבולות סביב מיקומו של הילד, ועל האב יהיה לדאוג ליחסי אמון מיוחדים עם הבן על מנת שיוכל לפתח הזדהות עם אביו.

דוגמא אחרת היא משפחה שבה ילדה אמצעית ואחות בכורה. כאשר פער הגילים ביניהן קטן קיים חשש שהאחות האמצעית תנסה "להידבק" אל אחותה ולהתלוות אליה לקבוצות ההשתייכות שלה. היתרונות בכך הם שתוכל לפתח כישורים חברתיים בגיל צעיר יחסית, אך קיים החשש שתנסה לחקות את אחותה ללא ביקורת עצמית, ובשלב מאוחר יותר אף תיכנס לתחרות עמה. על ההורים לעודד את הילדה לפתח כישורים ייחודיים משלה, לפתח התעניינות ויכולת משלה, ובכך יסייעו בידה לבנות את אישיותה בנפרד מזו של אחותה. קיימות כמובן מערכות משפחה אחרות שבכל אחת מהן יהיו גורמים שונים שישפיעו על התפתחות אישיותו של הילד האמצעי כמו גם של שאר הילדים במשפחה.

התפקידים שמקבלים על עצמם הילדים, עמדות ההורים והטיפול בילדים השונים במשפחה אינם משתנים בדרך כלל באופן משמעותי לאורך השנים. אלו מצטברים ובמשך הזמן משפיעים על ההסתגלות האישית והחברתית של כל אחד מהילדים. מחקרים הראו שמיקום במשפחה הוא אחד מהגורמים המשפיעים על התפתחותו של הילד ועל יכולתו כמבוגר להתמודד עם התפקיד החדש המוטל עליו, כאשר הוא נכנס למערכת זוגית ומשפחתית חדשה משלו.

מתוך "אחי זה הכי", מוסף "הורים וילדים", מהדורת 2002