זה השם הנוצץ, הבעל ההורס, הילדים החמודים, צוות העיצוב, הקשרים, הכסף. ההצלחה של ויקטוריה בקהאם כמעצבת אופנה "הוסברה" לא פעם בכל מיני אופנים, שבדרך-כלל לא היו הכי הוגנים. המטרה באופן בסיסי הייתה למצוא תשובה לשאלה כיצד בחורה לא מתוחכמת, חסרת השכלה רשמית בעיצוב אופנה (והשכלה בכלל, למען האמת) שלא ממש ידעה לשיר גם כשהייתה חברה בלהקת בנות איקונית, הצליחה לייסד מותג אופנה מוערך ומצליח כל-כך? התשובה לכך, ככל הנראה, פשוטה למדי - כישרון.
פוש ספייס לא רק יודעת לעשות קניות וללכת לתצוגות, היא גם יודעת לעצב בגדים. מאז שהשיקה ב-2008 מותג אופנה הנושא את שמה, היא מציגה ברציפות מדי עונה קולקציה יפה ומרשימה. העונה היא מתעלה על עצמה. קשה להאמין שמדובר במעצבת בעלת ניסיון שאינו רב יחסית. הבשלות, העקביות, חוש הסטייל, הבנת החומרים, התאמת הגוונים, והקומבינציות ההרמוניות - נראה כי כמו שנולדים עם סטייל, כנראה שגם נולדים עם כישרון עיצוב.
"אני רואה מה קורה בעולם, ועבורי, זה לא היה עניין של בגדים", אמרה בקהאם לפני התצוגה. "זה היה על להציע לאישה שלי בגדים יפים. האמת היא שמעולם לא היה זמן רלוונטי יותר להעצמת נשים". למה הכוונה? תחילתו של עידן חדש ועתיד לא ברור? אולי, אבל בגדים יפים היו פה בבירור. על-ידי בחירה בצבעים חמים ועשירים כמו כחול-נייבי, בורדו וכתום, ועיבוד מחודש של אופנת גברים קלאסית ומחויטת כמו בלייזרי אוברסייז במקצת ומכנסיים רחבים, בקהאם שידרה כוח.
החליפות שלה לסתיו הבא הן Power Suits לנשות המילניום השלישי. אישה בחליפה מחויטת בגוון קאמל עם כפפות ומגפי עור תילקח ברצינות (למרות שבוודאי יימצא מי שיחשוב שהיא לא בהכרח לבושה כמו שאישה צריכה להתלבש). גם פריטים "רכים" כמו שמלות וחצאיות שיפון, שמלות ג'רזי עם הדפסים גראפיים, חצאיות מדורגות וסריגים, לא היוו בשום אופן קבוצה נשית מאזנת. גם הם פשוט גילמו את הבטחת הקולקציה, והיו עוד שורה של בגדים יפים. ההדפסים הגראפיים, אגב, מצאו את השראתם בעבודותיו של פול נאש, צייר בריטי סוריאליסטי ומעצב אמנות שימושית, כפי שהיא נחשפה אליהם בתערוכה המוצגת בימים אלו בטייט גלרי בלונדון.
והיו גם נעליים; שטוחות מחודדות עם אבזם לצד מגפי ברך בוהקים. על הז'אנר השני דייקה בקהאם באומרה: "את מהלכת בנעליים האלו ומרגישה חזקה, אבל גם נשית". היא גם התכתבה עם המורשת הבריטית שלה באמצעות טארטנים סקוטיים ותפירה אנגלית מתוחכמת נוסח מדי בתי-הספר בממלכה.
איפור הדוגמניות, של אסתי לאודר כמובן, ענקית היופי האמריקאית שבקהאם משתפת עמה פעולה, עוצב על-ידי פט מקגראת'. אמנית האיפור בחרה במראה מינימליסטי, כמעט בלתי נראה; מייקאפ ופודרה קלילים בגוון העור, לחות שפתיים עם גוון ניוד-ורדרד והברקות במקומות הגבוהים בפנים. צמצום מכוון המוביל למראה רענן ובלתי מתאמץ. בכלל, חוסר מאמץ היה פה אלמנט מפתח. בקהאם הבהירה את הנקודה שלה עם אופנה נטו. לא נעשה פה מאמץ להיות בכותרות. לא היו גימיקים. לא היו פרובוקציות. לא היו דוגמניות-על. לא היו ידועניות בשורה הראשונה. חוץ אולי מהארפר בקהאם שישבה לה על ברכיו של אבא דיוויד ובחנה לעומק דגם אחר דגם משל הייתה אנה ווינטור שישבה ליד.
קולקציית סתיו 2017 תוצע ברשת פקטורי 54.
הכתבת הייתה אורחת בשבוע האופנה בניו-יורק מטעם פקטורי 54.
צפו בלהיטי הקולקציה מתוך התצוגה:
