גל גדות: "בישראל יש חוצפה, ואני מעדיפה את זה על פני משחקים"

בווידיאו: גל גדות בריאיון מצולם על סט צילומי השער של מארי קלייר.

ימים גדושים בפעילות עוברים על גל גדות. הכוכבת הישראלית-הוליוודית מקדמת את סרטה החדש "וונדר וומן", הצפוי לצאת בארצות-הברית ב-2 ליוני ואצלנו ובמדינות רבות נוספות אחרות יום קודם. שלשום היא הציגה את הטריילר של הסרט בטקס פרסי הקולנוע של MTV, וגרפה תגובות נלהבות על בחירת הלבוש שלה.

בשמלה שחורה קטנה בהשראת טוקסידו עם חצאית תחרה החושפת זוג רגליים חטובות של המותג האמריקאי הצעיר "סנק-א-סט" (Cinq a Sept), היא הייתה אחת הכוכבות הבולטות על השטיח האדום של הטקס המתוקשר.

אתמול פרסם אתר המגזין האמריקאי מארי קלייר ריאיון שער שנערך עמה לקראת יציאת הסרט. ריאיון קודם עם גדות ערך המגזין באוגוסט 2015, אז היא הייתה פנים חדשות בהוליווד. הפעם היא פנים מוכרות בקרב חובבי גיבורי היקום הקולנועי של די.סי. קומיקס, ובכלל.

בתמונת השער לובשת האם הטרייה דגם מבית שאנל ועונדת תכשיטי שופארד. בתוך המגזין היא מצולמת לבושה בעיצובים מאת מעצבי אופנת-על נוספים כמו ארמני, ועונדת תכשיטי טיפאניס' אנד קו.

"כשהגעתי לראשונה ללוס-אנג'לס, לא יכולתי לקרוא אנשים. תמיד הרגשתי שישנו סאבטקסט", אמרה גדות בכנות למגזין שהסיק שמדובר בהבדלי מנטליות בין אמריקה למולדתה - שם, כך הוא קובע, "תעוזה נטולת פילטרים שולטת". היא מבחינתה הסבירה: "בישראל לאנשים יש חוצפה ואני מעדיפה את זה על פני משחקים. כאן כולם יגידו: 'אנחנו אוהבים אותך, את נהדרת'. אבל אני מעדיפה לדעת את האמת ולא לבזבז זמן". למיס איזראל, שיהיה ברור, אין זמן לבולשיט!

ככל הנראה, הישירות הזאת המוצאת ביטוי בעיקר בראיונות, היא מה שהופך את גדות לדמות הייחודית שרואים בה מעריציה. פטי ג'נקינס, במאית "וונדר וומן", תיארה אותה כאחת האמיתיות והמוצקות (מנטלית כמובן) שהיא פגשה אי פעם. את העיתונאית שערכה את הריאיון למארי קלייר היא חיבקה מיד עם פגישתן ("Full-body contact hug", כפי שהיא תיארה זאת), למרות שבאותו זמן היא הייתה בחודש השמיני להריונה.

עוד הייליטס מהריאיון:

על היותה אישה מלאת ביטחון:

"אמא שלי גידלה את אחותי ואותי להיות נשים בעלות ביטחון עצמי עם שאיפות. ותמיד הרגשתי מסוגלת. אני לא אומרת שאני חזקה מרוב הגברים... אבל לכולנו יש אותו ראש ואנחנו מסוגלים להשיג את אותו דבר".

על ההתמודדות עם הקשיים:

"אני לא נהנית ממאבקים בחיי. בניגוד לוונדר וומן, אני לא לוחמת, אבל אני אלחם למען הטוב".

על תקוותה לשוויון זכויות עבור נשים:

"יש עוד דרך ארוכה עד שהבדלים בין נשים וגברים כבר לא יהיו עניין. אני לא יודעת אם זה יקרה בכלל. אני מקווה שכן, מפני שאז החיים יהיו הרבה יותר מגניבים ופחות מסובכים. גם לגברים, דרך אגב".