מאוקראינה דרך סוריה ועד קים קרדשיאן: תצוגת הבוגרים של שנקר

בווידיאו: צפו בתצוגה המלאה.

זה כבר כמה שנים שבית הספר הישראלי לאופנה של מכללת שנקר מדורג בעשירייה הפותחת של בתי הספר החשובים והמשפיעים בעולם בתחומו. אמש הציגו 40 בוגרים נרגשים את עבודות הגמר שלהם באחת התצוגות הארוכות והמרשימות. כל בוגר הציג כמקובל טעימה מהקולקציה, המביאה לידי ביטוי את מסע הלימודים של ארבע שנות לימוד עשירות ומפרכות, כפי שהן מתרגמות בפריזמה הפרטית שלו.

פרויקט הגמר הוא הזדמנות אדירה שעומדת בפני הבוגרים לחשוף את כישרונם לאנשי התעשייה, שפוקדים באדיקות את התצוגות, וממש כמו בשוק האמיתי אליו נפלטו כעת אותם 40 בוגרים מוכשרים, האתגר הוא לבלוט בים הכישרון של התחום. המסלול המשותף הוא מבחן ראשון לכריזמה של המעצבים הצעירים, והשנה היה זה מבחן מאתגר במיוחד, לאור מספר הבוגרים הגבוה בתצוגה.

במרכז ההשראה של הבוגרים השנה בלטו שלוש מגמות עיקריות: שלום עולמי (בדגש על אפריקה ואמריקה הלטינית), עתידנות (מליידי גאגא ועד "גברים בשחור") ואמירות נוקבות על עולם האופנה והצריכה. לצד אלו בלטו לטובה גם לא מעט סיפורים אישיים, שהיוו לטעמנו את רוב הקולקציות המעניינות ביותר.

בתואר הבוגרת הכריזמטית זוכה בקלות רתם לויתן, שהוציאה אל המסלול את דוגמנית הפלאס ריי שגב, לוהטת מאי פעם, בגרסה אולטרה-סקסית אה-לה קרדשיאן, ולא נעדרת תחכום ומקוריות. גם ארבע הדוגמניות שיצאו בעקבותיה והציגו קולקציית פלאס-סייז שמצטיינת גם בגזרת הסטיילינג, הסעירה לחלוטין את המסלול והעירה את אורחי התצוגה. גם מחוץ למבחן הנישה בלטו הכישרון והכריזמה, עד שהשם "let me eat the cake" אפילו לא נדרש. ההתנצלות / מחאה הנגזרת מהשם נדמית כלא רלוונטית.

בקטגוריית השלום העולמי אפשר לציין תובנה כללית מעניינת - אפריקה הפכה למושא השראה מרכזי השנה, שמצא את ביטויו בלא מעט קולקציות, בעיקר ברמת הצבעוניות וההדפסים המסורתיים. גם אמריקה הלטינית השאירה חותם כיאה למדינת המוצא של כמה מהבוגרים הטריים. שם באה לידי ביטוי ההשראה בטכניקות אריגה, סריגה ואלמנטים גרפיים מסורתיים אצטקיים.

במבט אנתרופולוגי בוחן, אפשר להסיק שהגלובליזציה נתפסת כתהליך חיובי ביותר, וייצגה יפה את ההשראה הזו לינור גולברי בקולקציה "כל מקום / שומקום" ששאבה את ההשראה שלה מרכבת ה–Hyperloop שתחל לפעול ב-2020, ותאפשר לאנשים בעולם להגיע לכל מקום בדקות ספורות. "בו בזמן, יוצרת הגלובליזציה השטחה של סממנים אתניים ואינדיבידואלים, טשטוש של גבולות תרבותיים. בהשראת תהליכים אלו עוסק הפרויקט במפגש תרבותי בתחנת רכבת כלשהי, בה נפגשים אנשי שבט האקפה האפריקאי, האינואיטים החיים בצפון מזרח רוסיה וצעירים עירוניים מערביים", סיפרה הבוגרת. הקולקציה מציגה בליל תרבותי של שלוש הקבוצות, ארוז במסגרת של רכבת חדשנית, מינימליסטית וקרה. זו קולקציית חורף רדי טו וור לנשים, הכוללת חומריות של אריגים וסריגים בצבעים מונוכרומטיים בשילוב של צבעוניות אפריקאית. התוצאה היתה מרשימה למדי על המסלול ובהחלט בלטה לטובה בביצוע.

את גביע האמירות הנוקבות בחרנו להעניק לעדן אידלסון, שהציגה קולקציה קטנה ומדויקת של חמישה דגמים בהשראת "אסגרדה" - מחנה קיץ לנשים בלבד המתקיים בהרים הקארפטיים שבאוקראינה. במחנה לומדות נשים בגילאים שונים אמנויות לחימה מגוונות, מתוך רצון ליצור יחידות אוטונומיות של נשים חזקות, בחברה האוקראינית של 2017, בה סחר בנשים ואלימות כלפיהן הוא עניין שבשגרה. קולקציית החורף לנשים החזקות והעצמאיות הללו היא שחורה ואורבנית, ומשלבת בין בדי ניילון מעולם הספורט וצמרים רכים המאפשרים מרחב תנועה ונוחות, כיאה לנשים העוסקות באמנויות לחימה.

הסגנון של אידלסון כמעצבת מלוטש, הקולקציה מוקפדת והבנת הגזרה שלה בולטת לטובה. מעל הכל בלטה אידלסון כמעצבת בגדי נשים בעלת תפיסה פמיניסטית עמוקה, כפי שנתפס פמיניזם ב-2017 - נשי, חזק ויפה.

הסגנון העתידני בא לידי ביטוי בלא מעט קולקציות - הנפחים, החומרים ואפילו הסטיילינג העבירו ביושבי האולם זיכרונות טריים מ-2007 של ליידי גאגא עושה אלכסנדר מקווין. הבולט בקטגוריית ההשראה הזו היא לירון שרביט, שעיצב בהשראת ה"דארקנט" קולקציה המושפעת מהאזורים האפלים של האינטרנט, והציג שתי מערכות לבוש מעניינות, ביניהן מעיל פוך עצום בעל שובל שלא ישכח במהרה.

כמו בכל שנה, הסיפורים האישיים היו המעניינים יותר. שחקן הכדורגל לשעבר דניאל בירי הרים את ההאנגר עם קולקציה המושפעת מבגדי כדורגל ודוגמנים אנרגטיים במיוחד.

שירה זילכה הזכירה לנו קצת את גרסת מעצבת האופנה של לילי אלן, עם קולקציה הומוריסטית ושנונה שנקראת צבא ההגנה של שירה, המבוססת דווקא על חווית השירות הצבאי המשחררת שלה.

מאיה קסוטו בלטה לטובה עם קולקציית גברים (השנה היו עשר קולקציות גברים מלאות!) בהשראת רכיבה על סוסים, שנקראת "הגוף שלי, הרגליים שלך". מעבר לקולקציה המצוינת מעניין היה לראות חיבור בין סוסים לאופנה שחורג מהדימוי הפטישיסטי-נשי המקובל.

עוד קולקציות בולטות לטובה היו זו של מורן צור, שיצרה קולקציה רגישה בשם הרברט, שבלטה בעיקר במבט קרוב יותר מאשר זה המתאפשר במסלול. הגימורים וטכניקות הפרימה והחיבור השונות יצרו קולקציה שכוחה ביכולת ביצועית מצוינת מבחינה טכנית בתרגום של קונספט רגשי אישי. לדבריה של צור "החוויה האישית שלי, כילדה וכאדם בוגר, החווה את מחלת הדמנציה של אדם קרוב אליו היא חוויה קשה שהותירה את רישומה ומצאה את ביטויה בפרויקט הגמר שלי, המבקש להעביר את התחושה של התפוררות זהות האדם בעקבות איבוד הזיכרון והחיבור למציאות, אל תוך הבגד".

סיפור אישי אחר שהיתרגם לקולקציה מוצלחת הוא של שירז טוויג - "זיכרונות בעלי כותרת". כל מסלול צריך פיה, וטוויג היא הפיה הנכונה של המסלול הנוכחי. "מסע שעברתי בגיל 17, כאשר עזבתי את הבית ועברתי לעכו לשנת שירות, היווה את ההשראה לקולקציית הגמר שלי. עזיבתי את הבית הייתה מאוד קשה לאבי ובכל פעם שהייתי צריכה לחזור לעכו מבית הוריי הוא היה נותן לי פרח קשור בסרט. בנסיעה הארוכה הפרח נבל ואני, בגעגועי לאבי, שמרתי אותו בבקבוק פלסטיק עד שהתחלף בפרח נבול חדש. בקולקציה אני מביעה את הרצון להמשיך ולשמר את הפרח הזה ואת הזיכרון והגעגוע שהוא אוחז בתוכו". על המסלול נצפתה קולקציית ערב נשית, שעושה שימוש בבדים בהירים במגוון משקלים, כמו צמר, שיפון, אורגנזה וכותנה, בצלליות רחבות וארוכות. כל הבדים עברו טיפולי הדפסה, רקמה ופרימה.

גם הבוגר הפולני יאן חודורוביץ' הביע בגרות ועומק אישי בקולקציה מוצלחת מאוד בשם "נדודים", ששאבה השראה מילדותו כבן לשגריר פולין במדינות המזרח התיכון. התקופה שבילה בדמשק ובתל אביב ושורשיו הפולניים התערבבו לכדי קולקציה המשלבת חייטות מערבית עם סגנון ים תיכוני מלוטש וחף מאלמנטים אוריינטליים מובהקים, אלא שזור בעומק הקולקציה. גם שימוש בבדי חייטות מסורתיים ובדי משי מעוטרים, כמו קשמיר וזמש, ואף בדי משי שיובאו מדמשק ונרכשו בעיר העתיקה בירושלים, יוצר חיבור חדש בין מערב למזרח. "הקולקציה נדדה כמוני, היא עוצבה בתל אביב ונתפרה בוורשה וכך נגעה בתרבויות השונות שהשפיעו על זהותה".