אז אחרי שטיילנו בכל העולם, כולל עצירות קטנות בחלל, בסופרמרקט ובשדה התעופה, הפעם בשאנל מחזירים אותנו "הביתה" לפריז. על פי קרל לגרפלד והצוות הענק שעמל על מופעי הענק של שאנל, בחורף 2017/18 נלבש קוטור ונסתובב בשאנז דה מאר שמתחת למגדל האייפל עם כובע הטופר השטוח שמזוהה עם קוקו שאנל ועגילי פנינה בצללית זהה.
דגם האייפל המוקטן שנבנה במיוחד לסט התצוגה שהתקיימה הבוקר בחלל הגראנד פאלה, הבהיר שוב את הטקטיקה הנכונה בעידן הנוכחי - הרקע לצילומי האינסטגרם לא פחות חשוב מהבגדים עצמם.
אספקט נוסף שתמיד מקבל תשומת לב יתרה בשאנל הוא האבזור. פפיונים ופרחים המונחים על הבגד באופן מחטב, מגפונים ומגפי ירך מעור מבריק בעקב בלוקי וחרטום מעוגל, העגילים שתכף יהפכו להיסטריית חיקויים באתרים סיניים וכובעי הטוויד והסאטן האייקונים.
האקסטרווגנטיות הכללית הזו שהופכת את התצוגות של לגרפלד לשאנל להכי מדוברות ומצולמות עבדה היטב גם הפעם. המסלול נפתח עם בדי הטוויד המפורסמים, שהוגשו בצבעוניות חורפית כהה עם נגיעות צבע בוהקות שהזכירו את גינות הפרחים המטופחות מסביב לאייפל. בהדרגה עברה התצוגה כתמיד למתכונת ערב עם משי אורגנזה בשחור, פרוות, נוצות, נצנצים ושקיפויות.
הסילואטה נבנתה על שתי גזרות מרכזיות וחזקות - האחת מדגישת מותן גבוהה כמו בשמלות המעיל שפתחו את התצוגה, בחליפות בהן הז'קט נפגש עם המכנסיים או החצאית בקו המותן וגם בשמלות הערב. השניה נעה על ציר שמחבר את שמלות הטוונטיז והסיקסטיז עם קו ישר שמחבר את פלג הגוף העליון והתחתון ומסתיים מעל הברך. ניתן היה לראות זאת בחצאית מתחת בחלק מהמקרים. את התצוגה חתמה השמלה הלבנה המסורתית, שהייתה מרהיבה מתמיד בגזרת פעמון שנחתם בפפיון מתחת לחזה, ובגינת פרחים לבנה בשולי השמלה, בשרוול ובשיער.
נצפו בשורה הראשונה
לוקים נוספים מתוך התצוגה
