"אין יפה יותר מאישה בשמלה שחורה קטנה, העומדת לצד גבר שבו היא מאוהבת", אמר איב סן לורן. "בשמלה שחורה קטנה, אישה אף פעם אינה פחות מדי לבושה או יותר מדי לבושה", הוסיף קרל לגרפלד. "בגד שחור פשוט לאישה, הנלבש ומתאים לאישה ברוב הנסיבות החברתיות הפורמליות", כך לפי ההגדרה של מיליון אוקספורד. ונראה כי כולם צודקים.
שמלה שחורה קטנה, או LBD, כפי שהיא מוכרת בשם הקוד האוניברסלי שלה, היא שמלה פשוטה למדי בעלת גזרה קצרה, שניתן למצוא בעלות נמוכה ובגזרות מגוונות. היא משמשת כפריט יום או ערב, בהתאם לאבזור, ונחשבת לאבן יסוד במלתחתן של צרפתיות כבר עשרות שנים, ובעקבותיהן גם במלתחה של כולנו. ליתר דיוק, מאז שגבריאל "קוקו" שאנל פרסמה ב-1926 בווג האמריקאי תמונה של שמלה שחורה קצרה ופשוטה באורך קצת מעבר לברכיים, שעוטרה בחיתוכים אלכסוניים. הגזרה לא הצריכה לבישת מחוך, והודות לפשטות התפירה - המחיר היה נוח. מעל הכל, הצבע שעד אז שימש נשים בעיקר בזמני אבל, הפך להיות שגור בחיי היומיום של נשים ולחלוטין תקין חברתית. במגזין ווג נאמר כי LBD תהפוך ל"סוג של מדים לכל הנשים ובכל הסגנונות". והם צפו במדויק את העתיד.
ב-3 באוקטובר תיערך בבית המכירות הפומביות סות'ביס בפריז מכירה פומבית של 140 שמלות שחורות קטנות, מאוספו הפרטי של דידייה לודו, אספן קוטור ובעל בוטיק וינטג' בעיר האורות. המכירה תחגוג את הפריט האיקוני העל-זמני שהעסיק מעצבים, החמיא לנשים, והקסים את כולם במשך עשרות שנים. המכירה תציע מבט מחודש על "העיצובים שכתבו את סיפורה של השמלה השחורה הקטנה", כפי שאמר לודו. והסיפור הזה מסופר ויזואלית בקטלוג המכירה, החל משנות ה-20 ועד שנת 2010. טווח המחירים לשמלות נאמד בין 800 אירו עד 5,000 אירו לפריט. הן עוצבו על-ידי מיטב מעצבי הקוטור, ביניהם בתי האופנה שאנל, איב סן לורן, בלנסיאגה, בלמיין, ימאמוטו ועוד. לצד השמלות יוצעו גם נעלי רוז'ה ויווייה ופרוות וינטג'.